קיקה אסטבארנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קיקה אסטבארנס
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 6 באוקטובר 1965 (בן 54)
מדריד שבספרד
שם מלא חואן אנריקה אסטבארנס לופס
גובה 1.74 מ'
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
1983 - 1984 אתלטיקו מדריד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1984 - 1988
1988 - 1989
1989 - 1993
1993 - 1994
1994 - 1996
1996 - 1997
1997 - 1999
1999 - 2000
אתלטיקו מדריד ב'
ראסינג סנטנדר
טנריפה
ברצלונה
סביליה
אקסטרמדורה
אואורנסה
חימנסטיקה סגוביאנה
59 (4)
32 (23)
139 (31)
14 (3)
26 (0)
37 (1)
42 (6)
25 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
1993 נבחרת ספרד בכדורגל ספרד 3 (0)
קבוצות כמאמן
2005 לגאנס
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חואן אנריקה "קיקה" אסטבארנס לופסספרדית: Juan Enrique "Quique" Estebaranz López, נולד ב-6 באוקטובר 1965) הוא כדורגלן עבר ספרדי ששיחק בעמדת החלוץ. הוא נודע בעיקר בשל תקופתו בטנריפה, ובנוסף לכך שיחק גם בקבוצות הספרדיות ברצלונה, סביליה ואקסטרמדורה. יתר על כן, ערך 3 הופעות במדי נבחרת ספרד. היום הוא מנהל במחלקת הנוער של אתלטיקו מדריד.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטבראנס נולד וגדל במדריד, בירת ספרד, ובצעירותו הצטרף למחלקת הנוער של אתלטיקו מדריד. ב-1984 קודם לקבוצת המילואים של המועדון, אתלטיקו מדריד ב'. תחילה שיחק עמה בליגה השנייה ומאוחר יותר בליגה השלישית. מכיוון שלא הצליח להתקדם לקבוצה הבוגרת של המועדון, ב-1988 עזב אסטבארנס לראסינג סנטנדר שמהליגה השנייה. במהלך עונת 1988/1989 הבקיע 23 שערים ובכך היה מלך השערים של הליגה השנייה, "הפיצ'יצ'י" כפי שנהוג לומר בספרד.

בסיום העונה הצטרף לטנריפה, שעלתה באותו קיץ לליגה הראשונה לאחר העדרות של 27 שנים. בשנות ה-90 חוותה טנריפה את שנותיה הטובות ביותר בהיסטוריה שלה, ואסטבארנס היה חלק חשוב בכך. את הופעת הבכורה בליגה ערך ב-3 בספטמבר 1989 במשחק נגד סביליה. שבועיים לאחר מכן, בתיקו 3-3 עם ריאל סראגוסה, הבקיע שער והורחק בכרטיס אדום 11 דקות מאוחר יותר. בעונתו הראשונה בטנריפה שיחק ב-33 משחקים והבקיע 10 שערים, כולל צמדים בניצחונות על ואיאדוליד ועל קסטיון, וזהו מאזן השערים הגבוה ביותר בקריירה שלו לעונה בודדת כשחקן בליגה הראשונה. טנריפה סיימה במקום ה-18 ונמנעה מירידה חזרה לליגה השנייה רק בזכות כך שגברה על דפורטיבו לה קורוניה בפלייאוף על המקום בליגה.

בעונת 1990/1991 הופיע ב-34 משחקים בהם הבקיע 5 שערים, וטנריפה סיימה במקום ה-14, במרחק של 2 נקודות בודדות ממקום המוביל לפלייאוף על המקום בליגה. בעונת 1991/1992, ב-34 הופעות כבש 7 שערים, ובהם אחד מהשערים שהבקיעה טנריפה בניצחון 3 - 2 על ריאל מדריד במחזור האחרון של העונה, מחזור בו ברצלונה ניצחה במקביל, עקפה את ריאל מדריד בטבלה וזכתה באליפות על חשבונה. עונת 1992/1993 הייתה המוצלחת ביותר בתולדות הקבוצה, בכך שהגיעה למיקום ה-5, הגבוה ביותר בהיסטוריה שלה, וזכות כך השתתפה בעונה שלאחר מכן במסגרת אירופית לראשונה בתולדותיה. אסטבארנס תרם להצלחה הזו 9 שערים, בהם צמדים על ריאל בורגוס ועל אתלטיק בילבאו. גם במחזור האחרון לעונה זו ניצחה טנריפה את ריאל מדריד, ובכך אפשרה לברצלונה לזכות באליפות נוספת במקומה של ריאל מדריד. יכולתו הטובה הביאה לכך שזומן לנבחרת ספרד.

בקיץ 1993 עבר מטנריפה לברצלונה, כאמור אלופת ספרד לא מעט הודות לעזרתה של טנריפה, אותה אימן יוהאן קרויף ההולנדי. אף על פי שאסטבארנס הגיע לקבוצה בתקופתו בטובה ביותר בקריירה שלו, הוא לא הצליח לבסס את מעמדו בקבוצתו החדשה, שבהתקפתה הועדפו על פניו שחקנים כחריסטו סטויצ'קוב ורומאריו ומיכאל לאודרופ. במהלך עונת 1993/1994 פתח ב-8 משחקי ליגה, נכנס כמחליף ב-6 נוספים וכבש 3 שערים, וברצלונה זכתה באליפות רביעית ברציפות. בליגת האלופות כבש שער בודד, בניצחון על אוסטריה וינה בשלב הבתים. ברצלונה הגיעה עד למשחק הגמר, בו הובסה ברצלונה 4 - 0 על ידי מילאן, ואסטבארנס נכנס כמחליף בדקות הסיום של המשחק.

בתום העונה, בשל חוסר הצלחתו בקבוצה, הועבר לסביליה בתמורה ל-25 מיליון פסטות. בסביליה שיחק במשך שנתיים, אם כי גם שם התקשה למצוא מקום קבוע בהרכב, והוא כבש שער אחד בלבד ב-26 הופעות בליגה, רובן כשחקן מחליף. כאשר תם חוזהו בקבוצה, חתם בתחילת עונת 1996/1997 באקסטרמדורה, שעלתה לראשונה בתולדותיה לליגה הראשונה בספרד. במהלך העונה שותף ב-37 משחקי ליגה וכבש שער אחד, בניצחון 3 - 0 על לוגרונייס. אקסטרמדורה ירדה חזרה לליגה השנייה בסיום העונה, ואסטבארנס עזב את הקבוצה. הוא שיחק באואורנסה שמהליגה השנייה במשך שנתיים, ולאחר מכן בחימנסטיקה סגוביאנה שמהליגה השלישית במשך שנה, לפני שפרש ממשחק בקיץ 2000, בהיותו בן 34.

אסטבארנס ערך 3 הופעות במדי נבחרת ספרד, כולן במהלך שנת 1993. את הופעת הבכורה ערך ב-2 ביוני, במשחק מוקדמות מונדיאל 1994 נגד ליטא. הופעתו השנייה הייתה במשחק ידידות עם צ'ילה ב-8 בספטמבר, והופעתו השלישית והאחרונה הייתה בניצחון על אלבניה במוקדמות המונדיאל.

לאחר שפרש ממשחק, החל ב-2001 לעבוד כמאמן כדורגל, תחילה באיגוד הכדורגלנים הספרדים (AFE). כעבור שנה, הצטרף למחלקת הנוער של אתלטיקו מדריד, שם היה עד פברואר 2005, אז מונה לתפקיד המאמן של לגאנס שמהליגה השלישית. הוא נשאר בתפקיד עד תחילת עונת 2005/2006. באוגוסט 2006 חזר לאתלטיקו מדריד כמנהל במחלקת הנוער של המועדון. במקביל לכך, משמש פרשן ברשת הטלוויזיה לה סקסטה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצלונה
אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]