נבחרת צ'ילה בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צ'ילה
Federación de Futbol de Chile Logo.svg
מידע כללי
כינוי האדומים
התאחדות פדרציית הכדורגל של צ'ילה
השתייכות CONMEBOL
דירוג פיפ"א
(11 באוגוסט 2016)
5      Steady2.svg
 - ניקוד פיפ"א 1,316
 - דרוג שיא 3 (נמדד באפריל 2016)
 - דרוג שפל 84 (נמדד בדצמבר 2002)
מאמן חואן אנטוניו פיצי
מירב השערים מרסלו סאלאס (37)
מירב ההופעות קלאודיו בראבו (100)
אצטדיון ביתי האצטדיון הלאומי של צ'ילה
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחקים היסטוריים
משחק בינלאומי ראשון
ארגנטינהFlag of Argentina.svg ארגנטינה 3 - 1 צ'ילה צ'ילהFlag of Chile.svg
בואנוס איירס, ארגנטינה; 27 במאי 1910
הניצחון הכי גדול
צ'ילהFlag of Chile.svg צ'ילה 7 - 0 ונצואלה ונצואלהFlag of Venezuela.svg
סנטיאגו דה צ'ילה, צ'ילה; 29 באוגוסט 1979
צ'ילהFlag of Chile.svg צ'ילה 7 - 0 ארמניה ארמניהFlag of Armenia.svg
סנטיאגו דה צ'ילה, צ'ילה; 5 בינואר 1997
מקסיקוFlag of Mexico.svg מקסיקו 0 - 7 צ'ילהFlag of Chile.svg צ'ילה
סנטה קלרה, קליפורניה, ארצות הברית; 18 ביוני 2016
ההפסד הכי גדול
ברזילFlag of Brazil.svg ברזיל 7 - 0 צ'ילה צ'ילהFlag of Chile.svg
ריו דה ז'ניירו, ברזיל; 17 בספטמבר 1959
גביע העולם בכדורגל
הופעות 9 (הראשונה ב-1930)
ההישג הטוב ביותר מקום שלישי, 1962
קופה אמריקה
הופעות 38 (הראשונה ב-1916)
ההישג הטוב ביותר זכייה, 2015,2016
סמל נבחרת צ'ילה בעבר

נבחרת צ'ילה בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של צ'ילה. הדירוג הנוכחי של נבחרת צ'ילה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-5 בעולם, נכון ל-11 באוגוסט 2016 - ללא שינוי לעומת דירוג קודם.[1] דירוג השיא 3 נמדד לראשונה[2] באפריל 2016, והדירוג הכי נמוך 84 נמדד לראשונה[2] בדצמבר 2002.

ההישג הטוב ביותר של נבחרת צ'ילה בגביע העולם בכדורגל היה במונדיאל 1962, כשצ'ילה אירחה את הטורניר, וסיימה במקום השלישי. במשחק על המקום השלישי ניצחה צ'ילה את יוגוסלביה בתוצאה 1:0.

בתאריך 4 ביולי 2015 זכתה צ'ילה בקופה אמריקה בפעם הראשונה בתולדותיה. צ'ילה זכתה בקופה אמריקה 2016 בפעם השנייה ברציפות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאחדות הכדורגל של צ'ילה היא התאחדות הכדורגל השנייה שנוסדה ביבשת דרום אמריקה. היא נוסדה בולפראיסו ב-19 ביוני, 1895. צ'ילה היא אחת מארבע ההתאחדויות המייסדות של CONMEBOL, קונפדרציית הכדורגל של דרום אמריקה, יחד עם ברזיל, ארגנטינה ואורוגוואי. 4 הנבחרות התמודדו באליפות דרום אמריקה הראשונה, שמאוחר יותר נקראה קופה אמריקה, בשנת 1916. בשנת 1920 אירחה צ'ילה לראשונה את הטורניר. בשנת 1926 אירחה צ'ילה את הטורניר בפעם השנייה והשיגה את ניצחונה הראשון בטורניר אחרי 19 משחקים, 1-7 על בוליביה. במהלך המשחק הבקיעה צ'ילה את השער הראשון בתולדות הקופה אמריקה שהובקע מבעיטת קרן. צ'ילה סיימה את הטורניר במקום השלישי.

מונדיאל 1930[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ילה הוזמנה להשתתף בטורניר גמר גביע העולם הראשון, מונדיאל 1930. במשחקה הראשון בשלב הבתים הביסה צ'ילה את מקסיקו 0-3 ולאחר מכן ניצחה את צרפת 0-1. במשחק מכריע על העלייה לשלב הבא הפסידה צ'ילה לארגנטינה 3-1. צ'ילה פרשה ממוקדמות שני הטורנירים הבאים. בשנות הארבעים, אירחה צ'ילה את קופה אמריקה 1941 ואת קופה אמריקה 1945. בשניהם סיימה במקום השלישי.

מונדיאל 1950[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ילה הייתה אמורה להתמודד במוקדמות מונדיאל 1950, לראשונה בתולדותיה, אך לבסוף העפילה אוטומטית לטורניר הגמר בעקבות פרישתה של ארגנטינה. בטורניר הגמר הודחה בשלב הבתים לאחר שהפסידה לאנגליה ולספרד והביסה את ארצות הברית.
צ'ילה השתתפה לראשונה במוקדמות מונדיאל 1954, אך הפסידה בכל משחקיה לפרגוואי וברזיל ולא העפילה לטורניר הגמר. שנה לאחר מכן, אירחה צ'ילה את קופה אמריקה 1955 והגיעה להישג השיא שלה, נכון לאותה תקופה, כאשר סיימה במקום השני אחרי ארגנטינה כאשר במשחק האחרון והמכריע הפסידה צ'ילה לארגנטינה 1-0. שנה אחר כך שיחזרה צ'ילה את ההישג כאשר סיימה במקום השני, לראשונה בטורניר שנערך מחוץ לצ'ילה, בקופה אמריקה 1956 שנערך באורוגוואי.
למרות הישגים אלו, צ'ילה שוב לא הצליחה להעפיל למונדיאל 1958 כאשר סיימה אחרונה בטורניר המוקדמות אחרי ארגנטינה ובוליביה.

מונדיאל 1962[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ילה נבחרה לארח את מונדיאל 1962 והפכה בכך למדינה הדרום אמריקנית השלישית המארחת את טורניר גמר גביע העולם, אחרי אורוגוואי וברזיל.
במשחקה הראשון בטורניר בשלב הבתים נקלעה צ'ילה לפיגור מוקדם מול שווייץ כבר בדקה השישית, אך הפכה את התוצאה ל1-3 מצמד של לאונל סאנצ'ס ושער נוסף של חיימה רמירז. במשחקה השני ניצחה צ'ילה את איטליה 0-2 במשחק אלים שזכה לכינוי הקרב על סנטיאגו משערים של רמירז וחורחה טורו ובכך הבטיחה את עלייתה לרבע הגמר. במשחק על המקום הראשון בבית הפסידה צ'ילה לגרמניה 2-0 והעפילה לרבע הגמר מהמקום השני בבית. ברבע הגמר ניצחה צ'ילה את ברית המועצות, אלופת אירופה, 1-2 משערים של סאנצ'ס ואלדיו רוחאס. בחצי הגמר הפסידה צ'ילה לאלופה שבדרך ברזיל 4-2. במשחק על המקום השלישי ניצחה צ'ילה את יוגוסלביה 0-1 משער של רוחאס ובכך זכתה להישג הגדול בתולדותיה, מקום שלישי בגביע העולם. לאונל סאנצ'ס סיים כמלך השערים בטורניר עם 4 שערים, בצוותא עם 5 שחקנים נוספים.

מונדיאל 1966[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ילה הצליחה להעפיל לראשונה בתולדותיה מטורניר המוקדמות למונדיאל 1966 לאחר שסיימה את הבית המוקדם במקום הראשון יחד עם אקוודור ולפני קולומביה. בעקבות השוויון בין שתי הנבחרות נקבע משחק מכריע על ההעפלה למונדיאל בין צ'ילה לאקוודור שנערך במקום נייטרלי, פרו, ובו ניצחה צ'ילה 1-2. בטורניר הגמר אכזבה צ'ילה כשהפסידה לאיטליה, שגמלה לה על ההפסד במונדיאל הקודם, סיימה בתיקו עם צפון קוריאה, והפסידה לברית המועצות, שאף היא גמלה לה על ההדחה בטורניר הקודם. צ'ילה סיימה במקום האחרון בבית ולא העפילה לרבע הגמר.

מונדיאל 1974[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ילה העפילה למונדיאל 1974 ושוב הודחה בשלב הבתים, כאשר פעם נוספת היא לא מנצחת אף אחד ממשחקיה בטורניר. צ'ילה הפסידה למארחת והאלופה שבדרך, מערב גרמניה 1-0 ולאחר מכן סיימה בתיקו 1-1 עם מזרח גרמניה ובתיקו 0-0 עם אוסטרליה. צ'ילה סיימה שלישית בבית ולא העפילה לשלב הבא.
בקופה אמריקה 1979 סיימה צ'ילה בפעם השלישית במקום השני. בטורניר, שנערך בשיטת משחקי בית וחוץ, התמודדה צ'ילה בגמר מול פרגוואי. לאחר שהובסה 3-0 בפרגוואי, ניצחה צ'ילה במשחק הגומלין בביתה 0-1 ונערך משחק מכריע על האליפות בבואנוס איירס, ארגנטינה, אותו הייתה חייבת לנצח על מנת לזכות בטורניר. המשחק הסתיים בתיקו 0-0 אחרי הארכה ובעקבותיו זכתה פרגוואי בטורניר.

מונדיאל 1982[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונדיאל 1982 היה הגרוע בתולדות צ'ילה לאחר שהפסידה בכל משחקיה לאוסטריה, מערב גרמניה ואלג'יריה. בקופה אמריקה 1987 הגיעה צ'ילה למשחק הגמר, אך הפסידה לאורוגוואי 1-0 ובכך סיימה במקום השני בפעם הרביעית בתולדותיה.

השעייה ממונדיאל 1990 ומונדיאל 1994[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בספטמבר 1989, במהלך מוקדמות מונדיאל 1990, שיחקה נבחרת צ'ילה נגד ברזיל באצטדיון המרקנה במשחק מכריע, שבו הפסד של צ'ילה היה מחסל את סיכויה להעפיל לטורניר. בדקה ה-67 של המשחק, בעת שברזיל הובילה 1:0, נפל שוער נבחרת צ'ילה רוברטו "קונדור" רוז'אס לכר הדשא, לאחר שכביכול נפצע במצחו מזיקוק שנזרק לעברו מהקהל, שגרם לאזור רחבת השער להיות מלאה בעשן. אחרי שרוז'אס פונה מהמגרש, סירבו שחקני נבחרת צ'ילה ומאמנם לחזור להמשיך את המשחק, בטענה שלא בטוח לשחק בתנאים אלה. בסופו של דבר, לא חזרו הקבוצות להמשיך את המשחק.

לאחר שצפו בווידאו של המשחק, הבחינו אנשי פיפ"א שהזיקוק כלל לא נגע ברוז'אס, שלמעשה ביים פציעה, והעניקו על כך ניצחון טכני 2:0 לברזיל. כעונש הורחקה צ'ילה מהטורניר, וממוקדמות מונדיאל 1994, ורוז'אס הורחק ממגרשי הכדורגל לעד (השוער קיבל חנינה בשנת 2001).

מונדיאל 1998[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ילה שבה להשתתף במוקדמות גביע העולם בכדורגל לקראת מונדיאל 1998, שאליו העפילה. צ'ילה סיימה את משחקה הראשון בבית בתיקו 2-2 עם איטליה כאשר מרסלו סאלאס מבקיע צמד לצ'ילה ואיטליה משווה 6 דקות לסיום. לאחר מכן סיימה בתיקו 1-1 עם אוסטריה, כאשר שוב סאלאס מבקיע לצ'ילה והאוסטרים משווים שתי דקות בתוך תוספת הזמן. במשחקה האחרון בבית סיימה צ'ילה בתיקו 1-1 עם קמרון והעפילה לשמינית הגמר מהמקום השני בבית לאחר שסיימה את כל משחקיה בתיקו. זו הייתה הפעם הראשונה מאז מונדיאל 1962 שבה צ'ילה עוברת את שלב הבתים. בשמינית הגמר הפסידה צ'ילה לברזיל 4:1, והודחה מהטורניר.

מונדיאל 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ילה העפילה למונדיאל 2010 ופתחה את משחקיה בשלב הבתים בניצחון 0-1 על הונדורס. היה זה הניצחון הראשון של צ'ילה במונדיאל מאז 1962 ולאחר 13 משחקים רצופים ללא ניצחון במסגרת המונדיאל. במשחקה השני ניצחה צ'ילה את שווייץ 0-1 ובמשחקה האחרון בשלב הבתים הפסידה לספרד, אלופת אירופה והאלופה שבדרך, 2-1. במשחק המקביל בבית סיימה שווייץ בתיקו 0-0 עם הונדורס (כאשר ניצחון בהפרש שני שערים היה מעלה את שווייץ לשמינית הגמר) ובכך העפילה צ'ילה לשמינית הגמר מהמקום השני בבית. בשמינית הגמר שוב הפסידה צ'ילה לברזיל, בפעם השנייה ברציפות, 3-0.

מונדיאל 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ילה העפילה למונדיאל 2014 בפעם השנייה ברציפות. זו הייתה הפעם הראשונה מאז 1966 בה צ'ילה מעפילה לשני טורנירי גמר ברציפות. צ'ילה שובצה לבית קשה עם ספרד, אלופת העולם ואלופת אירופה, הולנד, סגנית אלופת העולם ואוסטרליה. במשחקה הראשון ניצחה צ'ילה 1-3 את אוסטרליה. בהמשך הפתיעה צ'ילה את ספרד 0-2 ובכך הבטיחה את העפלתה לשמינית הגמר. במשחקה האחרון בבית הפסידה צ'ילה להולנד 2-0 ובכך העפילה מהמקום השני בבית. בשלב שמינית הגמר הודחה צ'ילה בפעם השלישית ברציפות על ידי ברזיל לאחר שהמשחק ביניהן הסתיים בתיקו 1-1 וברזיל המארחת ניצחה 2-3 בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים.

קופה אמריקה 2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ילה אירחה את קופה אמריקה 2015 בפעם השביעית בתולדותיה. היא סיימה ראשונה בשלב הבתים אחרי ניצחון 0-2 על אקוודור, תיקו 3-3 עם מקסיקו וניצחון 0-5 על בוליביה. ברבע הגמר ניצחה צ'ילה את אורוגוואי 0-1 ובחצי הגמר ניצחה את פרו 1-2. במשחק הגמר התמודדה צ'ילה מול ארגנטינה, המועמדת לזכייה. המשחק הסתיים בתיקו 0-0 וצ'ילה ניצחה בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים 1-4 וזכתה בקופה אמריקה לראשונה בתולדותיה. אדוארדו ורגאס היה מלך השערים בטורניר עם 4 שערים. ארתורו וידאל כבש 3 שערים וצ'ארלס ארנגיס כבש שני שערים. מאוריסיו איסלה, גארי מדל ואלכסיס סאנצ'ס הבקיעו שער אחד כ"א. קלאודיו בראבו נבחר לשוער המצטיין בטורניר ולנבחרת הטורניר. גארי מדל, מרסלו דיאז, ארתורו וידאל ואדוארדו ורגאס נבחרו אף הם לנבחרת הטורניר.

קופה אמריקה 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

את קופה אמריקה 2016, הטורניר המיוחד לציון 100 שנים לקופה אמריקה שנערך בארצות הברית, פתחה צ'ילה בהפסד לארגנטינה 2-1 במשחק ששיחזר את הגמר הקודם. בהמשך ניצחה צ'ילה את בוליביה 1-2 ואת פנמה 2-4 והעפילה לרבע הגמר מהמקום השני בבית. ברבע הגמר השוותה צ'ילה את ניצחון השיא בתולדותיה כאשר הביסה את מקסיקו 0-7, כאשר אדוארדו ורגאס כובש רביעייה, אדסון פוץ' כובש צמד ואלכסיס סאנצ'ס כובש שער נוסף. בחצי הגמר ניצחה צ'ילה את קולומביה 0-2 משערים מוקדמים של צ'ארלס ארנגיס וחוזה פדרו פוונזלידה. במשחק הגמר שוב פגשה צ'ילה את ארגנטינה ובדומה למשחק הגמר הקודם ביניהן שוב ארגנטינה הייתה המועמדת לנצח ושוב המשחק הסתיים בתיקו 0-0 וצ'ילה ניצחה בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים 2-4. בכך זכתה צ'ילה בקופה אמריקה בפעם השנייה ברציפות. אדוארדו ורגאס סיים כמלך השערים בטורניר עם 6 שערים. אלכסיס סאנצ'ז כבש 3 שערים. ארתורו וידאל, אדסון פוץ' וחוזה פדרו פוונזלידה הבקיעו שני שערים כל אחד. 7 שחקני צ'ילה נבחרו לנבחרת הטורניר ובכללם קלאודיו בראבו, שנבחר לשוער המצטיין בפעם השנייה ברציפות, המגינים מאוריסיו איסלה, גארי מדל וז'אן בוסז'ור, הקשרים ארתורו וידאל וצ'ארלס ארנגיס והחלוצים אדוארדו ורגאס ואלכסיס סאנצ'ז.

כל גביעי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1930 - סיבוב ראשון
  • 1934 - פרשה
  • 1938 - לא נרשמה
  • 1950 - סיבוב ראשון
  • 1954 - לא נרשמה
  • 1958 - לא העפילה
  • 1962 - מקום שלישי
  • 1966 - סיבוב ראשון
  • 1970 - לא העפילה
  • 1974 - סיבוב ראשון
  • 1978 - לא העפילה
  • 1982 - סיבוב ראשון
  • 1986 - לא העפילה
  • 1990 - נפסלה
  • 1994 - הורחקה
  • 1998 - סיבוב שני
  • 2002 - לא העפילה
  • 2006 - לא העפילה
  • 2010 - שמינית גמר
  • 2014 - שמינית גמר

קופה אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1916 - מקום רביעי
  • 1917 - מקום רביעי
  • 1919 - מקום רביעי
  • 1920 - מקום רביעי
  • 1921 - פרשה
  • 1922 - מקום חמישי
  • 1923 - פרשה
  • 1924 - מקום רביעי
  • 1925 - פרשה
  • 1926 - מקום שלישי
  • 1927 - פרשה
  • 1929 - פרשה
  • 1935 - מקום רביעי
  • 1937 - מקום חמישי
  • 1939 - מקום רביעי
  • 1941 - מקום שלישי
  • 1942 - מקום שישי
  • 1945 - מקום שלישי
  • 1946 - מקום חמישי
  • 1947 - מקום רביעי
  • 1949 - מקום חמישי
  • 1953 - מקום רביעי
  • 1955 - מקום שני
  • 1956 - מקום שני
 
  • 1957 - מקום שישי
  • 1959 - מקום חמישי
  • 1959 - פרשה
  • 1963 - פרשה
  • 1967 - מקום שלישי
  • 1975 - סיבוב ראשון
  • 1979 - מקום שני
  • 1983 - סיבוב ראשון
  • 1987 - מקום שני
  • 1989 - סיבוב ראשון
  • 1991 - מקום שלישי
  • 1993 - סיבוב ראשון
  • 1995 - סיבוב ראשון
  • 1997 - סיבוב ראשון
  • 1999 - מקום רביעי
  • 2000 - רבע גמר
  • 2004 - סיבוב ראשון
  • 2007 - רבע גמר
  • 2011 - רבע גמר
  • 2015 - מקום ראשון
  • 2016 - מקום ראשון

גביע הקונפדרציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן סגל הנבחרת לקופה אמריקה 2015:

מס' עמדה שם תאריך לידה מועדון
1 שוער קלאודיו בראבו 13 באפריל 1983 אנגליהFlag of England.svg מנצ'סטר סיטי
23 שוער ג'וני אררה 9 במאי 1981 צ'ילהFlag of Chile.svg אוניברסידד דה צ'ילה
12 שוער פאולו גארסס 2 באוגוסט 1984 צ'ילהFlag of Chile.svg קולו קולו
18 הגנה גונסאלו חארה 29 באוגוסט 1985 צ'ילהFlag of Chile.svg אוניברסידד דה צ'ילה
17 הגנה גארי מדל 3 באוגוסט 1987 איטליהFlag of Italy.svg אינטר מילאנו
4 הגנה מאוריסיו איסלה 12 ביוני 1988 צרפתFlag of France.svg אולימפיק מרסיי
2 הגנה אאוחוניו מנה 18 ביוני 1988 ברזילFlag of Brazil.svg קרוזיירו
13 הגנה חוסה מנואל רוחאס 23 ביוני 1983 צ'ילהFlag of Chile.svg אוניברסידד דה צ'ילה
3 הגנה מיקו אלבורנוס 30 בנובמבר 1990 גרמניהFlag of Germany.svg הנובר 96
15 קשר ז'אן בוסז'ור 1 ביוני 1984 צ'ילהFlag of Chile.svg קולו-קולו
10 קשר חורחה ולדיביה 19 באוקטובר 1983 ברזילFlag of Brazil.svg פלמיירס
8 קשר ארתורו וידאל 22 במאי 1987 גרמניהFlag of Germany.svg באיירן מינכן
6 קשר קרלוס קארמונה 21 בפברואר 1987 איטליהFlag of Italy.svg אטלנטה
19 קשר חוסה פדרו פואנסלידה 22 בפברואר 1985 ארגנטינהFlag of Argentina.svg בוקה ג'וניורס
20 קשר צ'ארלס אראנגיס 17 באפריל 1989 גרמניהFlag of Germany.svg באייר לברקוזן
14 קשר מתיאס פרננדס 15 במאי 1986 איטליהFlag of Italy.svg פיורנטינה
21 קשר מרסלו דיאס 30 בדצמבר 1986 גרמניהFlag of Germany.svg המבורג
16 קשר דויד פיסארו 11 בספטמבר 1979 צ'ילהFlag of Chile.svg סנטיאגו ואנדררס
19 קשר פיליפה גוטיירס 8 באוקטובר 1990 הולנדFlag of the Netherlands.svg טוונטה
5 קשר פרנסיסקו סילבה 11 בפברואר 1986 מקסיקוFlag of Mexico.svg צ'יאפס
7 חלוץ אלכסיס סאנצ'ס 19 בדצמבר 1988 אנגליהFlag of England.svg ארסנל
22 חלוץ אנחלו אנריקס 13 באפריל 1994 קרואטיהFlag of Croatia.svg דינמו זאגרב
11 חלוץ אדוארדו ורגאס 20 בנובמבר 1989 איטליהFlag of Italy.svg נאפולי
9 חלוץ מאוריסיו פינייה 4 בפברואר 1984 איטליהFlag of Italy.svg אטלנטה

שחקנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
  2. ^ 2.0 2.1 החל מאוגוסט 1993 - אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל