קירפאן

קירפאן בתוך הנדן שלו

קירפאן לצד הנדן שלו

קירפאן בנדנו, מוצמד לחגורת בד

בדת הסיקית, הקירפאן (בפנג'אבי, ਕਿਰਪਾਨ; תעתיק מדויק: kirpān) הוא סכין או חרב שכל מאמין חייב לשאת על גופו בכל עת.

למילה "קירפאן" שני מקורות אטימולוגיים: הראשון הוא kirpa, שמשמעו חמלה או רחמים, והשני הוא aanaa, שמשמעו כבוד. המאמין הסיקי מצווה לגלם את תכונותיו של "חייל קדוש" (Sant Sipahi): למשול ביצריו הרעים ולהגן באומץ על זכויותיהם של הנרדפים והמדוכאים על לא עוול בכפם. לקירפאן להב מעוקל, ושפת חיתוך אחת שעשויה להיות חדה או קהה. אורך הקירפאן הוא לרוב בין 7 ס"מ ל-30 ס"מ, והוא חייב להיות עשוי מברזל או מפלדה.

היסטוריה

הדת הסיקית נוסדה במאה ה-15 בחבל פנג'אב שבתת-היבשת ההודית. בתקופה זו, כבשו פולשים מוסלמים מאזור מרכז אסיה את החבל. בתקופתו של נאנאק, מייסד האומה הסיקית והגורו הראשון שלה, זכתה הדת הסיקית לעדנה כאלטרנטיבה הן לאסלם והן להינדואיזם, בין היתר משום שהקיסר המוגולי אכבר הגדול גילה סובלנות דתית רחבה יחסית, והיה ביחסים טובים עם נאנאק.

ברם, מערכת היחסים שבין הסיקים ליורשו של אכבר, ג'האנגיר, לא המשיכה להיות ידידותית: הגורו הסיקי החמישי, Guru Arjan Dev, התייחס בספר הקודש הסיקי שחיבר, ה-Guru Granth Sahib, לאמונות הינדיות ומוסלמיות שלדעתו עלו בקנה עם הדת הסיקית, באופן שלא נשא חן בעיני הקיסר החדש. לכך נוספה העובדה שמוסלמים רבים המירו את דתם לסיקיזם, בניגוד לדין המוסלמי. עקב סירובו של Guru Arjan Dev להתכחש לכל התייחסות לאסלם ולהינדואיזם בספרו, החליט ג'האנגיר להוציאו להורג בעינויים.

מותו האלים של הגורו היה לנקודת מפנה בהיסטוריה הסיקית, בגורמו לגל הראשון של מיליטריזציה סיקית בהנהגת יורשו של Guru Arjan, גורו Hargobind .argobind התמחה באמנות הלחימה shashtravidya, שהפכה שכיחה מאוד בקרב הסיקים. הוא גם גיבש לראשונה את אידיאל ה"לוחם הקדוש" הסיקי, ובפרט יצר את מושג הקירפאן.

היחסים בין הסיקים לבין האימפריה המוגולית המשיכו להידרדר בעקבות הוצאתו להורג של הגורו התשיעי Guru Tegh Bahadur על ידי המלך המוגולי אורנגזב. בעקבות ההוצאה להורג, כמו גם מחמת רדיפה הולכת וגוברת, קבע הגורו הסיקי העשירי, Guru Gobind Singh, את הקירפאן כאחד מיסודות האמונה הסיקית, ופסק כי הסיקים חייבים - כמצווה דתית - להיות מסוגלים להגן על עצמם ועל אחרים מפני דיכוי בכוח הזרוע והנשק.

חוקיות נשיאתו במדינות שונות

במדינות רבות שבהן קיימות מגבלות חוקיות על נשיאת נשק, קיימת מחלוקת באשר להחרגת סיקים נושאי קירפאן מהאיסור הכללי לשאת נשק קר.

בלגיה

ב-12 באוקטובר 2009 קבע בית המשפט לערעורים באנטוורפן שבבלגיה כי בהיותו סמל דתי, מותר לסיקים לשאת את הקירפאן, וביטל קנס בסך 550 יורו שהוטל בערכאה נמוכה יותר, על מאמין סיקי שהורשע בנשיאת קירפאן.

קנדה

נשיאת קירפאן מותרת ברוב המקומות הציבוריים בקנדה, אם כי בתי משפט קנדיים נדרשו מספר פעמים לסוגיית הכנסתו לבתי ספר: בשנת 2006 קבע בית המשפט העליון של קנדה כי איסור על נשיאת קירפאן בבית ספר יסודי ציבורי אינו עולה בקנה אחד עם חופש הדת המוגן על פי כתב הזכויות והחירויות הקנדי, ולכן קבע כי מותר לשאת אותו בבתי ספר, ובלבד שננקטים אמצעי בטיחות שונים.

ב-9 בפברואר 2011 החליטה האספה הלאומית של קוויבק פה אחד לאסור על הכנסת הקירפאן אל בניין הפרלמנט של קוויבק, אולם בבניין הפרלמנט הפדרלי של קנדה החזקתו מותרת.

דנמרק

ב-24 בדצמבר 2006 ביטל בית משפט דני קנס שהוטל על אזרח סיקי על ידי ערכאה נמוכה יותר בגין החזקת קירפאן. עם זאת, בית המשפט קבע כי באופן עקרוני נשיאת קירפאן אסורה לפי החוק הדני משום שהחוק בדנמרק אינו מכיר בדת כצידוק אפשרי לנשיאת סכין.

שלט המוצב בבנק בבנגלור שבהודו. השלט מתריע כי אין להכניס לבנק כל נשק, אך מסייג שסיקים רשאים לשאת בתוכו קירפאן.

הודו

תת-היבשת ההודית היא ערש הולדתו של הסיקיזם, ורוב הסיקים החיים כיום בעולם גרים במדינת הודו, ומהווים כשני אחוזים מאוכלוסייתה.

סעיף 25 בחוקה ההודית מעגן את חופש הדת, ואף מפרש כי נשיאת קירפאן היא חלק לגיטימי מהדת הסיקית. משום כך, כל סיקי רשאי לשאת קירפאן בהודו.

הממלכה המאוחדת

אנגליה וויילס

בהיותו חפץ חד, נשיאת הקירפאן במקום ציבורי ללא צידוק כשר מנוגדת לסעיף 139(1) של חוק העונשין הבריטי, אלא ש"סיבות דתיות" מצוינות במפורש בסעיף 139(5)(b) כתכלית כשרה לנשיאת סכין, ולכן נשיאת קירפאן על ידי סיקים חוקית באנגליה ובויילס.

סיקים רשאים להחזיק בקירפאן גם בבתי ספר בממלכה, ואף הורשו להכניסם לאולימפיאדת לונדון, חרף איסור כללי על הכנסת כלי נשק למתקנים האולימפיים.

סקוטלנד

הדין בסקוטלנד דומה במהותו לחקיקה בשאר חלקי הממלכה, אך מתבסס באופן פורמלי על חוק עונשין מקומי.

ארצות הברית

נשיאת קירפאן בשטח ציבורי נדונה פעמים מספר בבתי משפט בארצות הברית. בתי משפט במדינות ניו יורק ובאוהיו קבעו כי איסור על נשיאת קירפאן הוא בלתי חוקתי. בבתי הספר בעיר ניו יורק הושגה פשרה, שבמסגרתה מורשים התלמידים לשאת קירפאן כל עוד הוא מודבק לנרתיק שבו הוא מוחזק, כך שלא ניתן יהיה לשלוף אותו. עם זאת, נשיאת קירפאן עלולה להיות בעייתית במקומות שבהם נדרשת רמת אבטחה גבוהה, כמו שדות תעופה.

ראו גם

• התיקון השני לחוקת ארצות הברית - שאף הוא נועד להבטיח את יכולתו של הפרט להגן על עצמו ועל אחרים מפני דיכוי בכוח הנשק
• קהלסה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קירפאן בוויקישיתוף

• העליון: לסיקים מותר לענוד פגיון לבית הספר, באתר הארץ, 4 במרץ 2006