קלאוס יוהאניס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלאוס יוהאניס
Klaus Iohannis
צילום מאוגוסט 2019 בעת ביקור בארצות הברית
צילום מאוגוסט 2019 בעת ביקור בארצות הברית
לידה 13 ביוני 1959 (בן 64)
סיביו, רומניה (הרפובליקה העממית הרומנית)
שם לידה Klaus Iohannis עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניהרומניה רומניה
השכלה
  • אוניברסיטת באבש-בויאי
  • Samuel von Brukenthal National College עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הלאומית ליברלית
בת זוג כרמן יוהאניס (לבית לזורקה)
IohannisPresedinte.Ro
נשיא רומניה ה־5
21 בדצמבר 2014 – מכהן
(9 שנים ו־17 שבועות)
פרסים והוקרה
  • צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2014)
  • פרס הקיסר אוטו (2020)
  • צלב מסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2006)
  • פרס קרל הגדול (2020)
  • פרס פרנץ יוזף שטראוס (2018)
  • עיטור הצווארון גדול של פלסטין (19 ביולי 2022)
  • הצלב הגדול של מסדר הצלב הכפול הלבן (10 באוקטובר 2016, אנדריי קיסקה, נשיא סלובקיה)
  • פרס פרנץ ורפל לזכויות אדם (2023)
  • קצין מסדר הכתר הבלגי (2009)
  • פרס אזרחות גרמניה (2023)
  • מסדר סטרה פלנינה (6 ביוני 2016)
  • אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • עיטור הכוכב של רומניה
  • מדליית הכסף הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית
  • העיטור הלאומי להצטיינות של רומניה
  • עיטור הרפובליקה
  • עיטור מסדר העיט הלבן של פולין
  • מסדר ההצטיינות של דוכסות לוקסמבורג
  • מסדר אריה הזהב של בית נסאו
  • מפקד במסדר הכוכב של הסולידריות האיטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קלאוס ורנר יוהאניסכתב לטיני: Klaus Werner Iohannis, במקור הגרמניJohannis, נולד ב-13 ביוני 1959 בסיביו) הוא פוליטיקאי רומני, המכהן כנשיא רומניה מ-21 בדצמבר 2014.

קלאוס יוהאניס, בן למיעוט הגרמני הסקסוני מטרנסילבניה, כיהן בעבר כראש העיר סיביו החל משנת 2000. בשנת 2014 נבחר ליושב ראש המפלגה הלאומית ליברלית ולמועמד לנשיאות רומניה מטעם "הברית הנוצרית ליברלית" (ACL) (המורכבת מהמפלגה הלאומית ליברלית והמפלגה הדמוקרטית ליברלית). אחרי בחירתו לנשיא שינתה ברית זו את שמה ל"מפלגה הלאומית ליברלית". בהכשרתו הוא מורה לפיזיקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלאוס יוהאניס נולד בשנת 1959 בעיר סיביו, כבנם של גוסטב היינץ יוהאניס, במקצועו טכנאי במפעל, ואשתו סוזאנה, אחות במקצועה. הם בני המיעוט הסקסוני-טרנסילבני והדת הנוצרית לותרנית. תיעוד על אבות משפחת יוהאניס נמצא עוד במאה ה-16 בעיירה צ'יסנדייה בטרנסילבניה. שם המשפחה נכתב בכתיב השגוי Iohannis במקום המקור הגרמני Johannis בגלל החלטה שרירותית בזמנו של פקיד משרד הפנים (אנ') הרומני. אמו של יוהאניס היא בת למשפחה סקסונית-טרנסילבנית מן היישוב בראדו על יד סיביו. ביישוב זה בילה יוהאניס חופשות ילדות אצל סביו.

יוהאניס למד פיזיקה באוניברסיטת באבש-בויאי (אנ') בעיר קלוז'. בתום לימודיו עבד כמורה לפיזיקה במספר בתי ספר - בעיר אגניטה ואחר כך בסיביו והחל משנת 1989 בתיכון על שם סמואל פון ברוקנטל בעיר. בשנת 1997 התמנה כסגן מפקח כללי של מערכת בתי הספר בסיביו ובשנים 19992000 כיהן כמפקח כללי של בתי הספר במחוז.

הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 הוא הצטרף לפורום הדמוקרטי של הגרמנים ברומניה (אנ') (FGDR). החל משנת 1997 נבחר למועצת מנהל החינוך של הפורום בטרנסילבניה והחל משנת 1998 נבחר למועצה המקומית שלו בעיר הולדתו סיביו. בשנים 2002–2013 כיהן יוהאניס כיושב ראש הפורום הדמוקרטי של הגרמנים ברומניה.

ראש העיר סיביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 היה יוהאניס מועמד הפורום בבחירות לראשות העיר סיביו. אף על פי שהמיעוט הגרמני בעיר סיביו ירד באותה תקופה ל-1.6% בלבד, עקב ההגירה למולדת ההיסטורית, גרמניה, יוהאניס זכה ברוב - 69.18% מהקולות. הוא היה ראש העיר הגרמני הראשון ברומניה אחרי אלפרד דר שכיהן כראש העיר סיביו בשנים 1940–1945. הוא נבחר שוב ב-2004 עם 88.7% מקולות המצביעים. ב-2008 נבחר בשלישית עם 87.4% מהקולות וב-2012 עם 78.4% מהקולות.

לאורך כהונתו כראש עיר, הצליח יוהאניס לקדם את שיקום תשתיות העיר, את שיקום המרכז ההיסטורי וצמצם את היקף הביורוקרטיה המוניציפלית. בתקופתו הצליח להחזיר לסיביו את מקומה כאחד היעדים התיירותיים החשובים של רומניה. הוא יצר מגעים עם משקיעים זרים רבים לצורך פיתוח מיזמים בעיר. בשנת 2007 סיביו הייתה "בירת התרבות של אירופה" יחד עם העיר לוקסמבורג. שיתופן של שתי הערים במעמד זה נוצר הודות לעובדה שרבים מהסקסונים הטרנסילבנים שהתיישבו במאה ה-13 בטרנסילבניה באו מאזור לוקסמבורג. ב-4 בנובמבר 2005 הארגון אירולינק - מזון דה ל'ארופ" (Eurolink - Maison de l'Europe) בחר ביוהאניס ל"אישיות השנה בעד רומניה אירופית".

יושב ראש המפלגה הלאומית ליברלית ומועמד לנשיאות, 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלאוס יוהאניס בביקורו בישראל עם נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, מרץ 2016

בשנת 2013 הצטרף יוהאניס למפלגה הלאומית ליברלית, בעידודו של מנהיג המפלגה, קרין אנטונסקו. אחרי שבשנת 2009 הועלה שמו כמועמד לראשות הממשלה אך המועמדות נפסלה על ידי הנשיא טראיאן בססקו, ובשנת 2013 התפרקה הקואליציה בין המפלגה הסוציאל-דמוקרטית למפלגה הלאומית ליברלית, בין השאר גם בגלל סירוב המנהיג של הראשונה, ויקטור פונטה למנות את יוהאניס כשר בממשלה, ב-28 ביוני 2014 נבחר יוהאניס ליו"ר המפלגה הלאומית ליברלית במקום קרין אנטונסקו ואחר כך למועמד לנשיאות רומניה בבחירות בנובמבר 2014. לאורך מסע הבחירות התמקד בהבטחות להיאבק בשחיתות ולערוך רפורמה במערכת המשפט. סיסמתו היא "רומניה של הדברים העשויים היטב".

בסיבוב הראשון ב-2 בנובמבר 2014 יוהאניס זכה ב-30.37% מקולות הבוחרים, במקום השני אחרי המועמד הסוציאל-דמוקרטי, ראש הממשלה ויקטור פונטה, שזכה ב-40.44% מהקולות. בסיבוב השני (שהתקיים ב-16 בנובמבר) הוא הפתיע את הסקרים שניבאו ניצחון ליריבו ויקטור פונטה וזכה במירב הקולות (54.50%) ונבחר לנשיא המדינה. בראש מטה הבחירות שלו עמד המנהיג הדמוקרט-ליברלי וסילה בלאגה שניהל פעמיים בעבר בהצלחה את מטה הבחירות של הנשיא טראיאן בססקו. יוהאניס קיבל עודף קולות גם הודות לאזרחים הרומנים המתגוררים בחו"ל. בשני סיבובי הבחירות השתתפותם בבחירות בשגרירויות הרומניות השונות התנהלה בתנאים קשים תוך היווצרות תורים ארוכים וזמן המתנה של שעות רבות. בכמה מקומות לא כל הממתינים בתורים הצליחו להגיע לקלפי ולהצביע. הכישלון בארגון הבחירות בחו"ל גרם בקרבם זעם נגד ראש הממשלה פונטה.

נשיא רומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס השבעתו התקיים ב-22 בדצמבר 2014. יוהאניס עומד להיות הנשיא החמישי של רומניה. במזרח אירופה הפוסט-קומוניסטית היו עוד נשיאים בני המיעוט הגרמני, כמו רודולף שוסטר, צאצא לקהילת הציפסרים, בסלובקיה או בני שורשים גרמנים כמו נשיאי הונגריה פרנץ מאדל ופאל שמיט.

בבחירות לנשיאות בשנת 2019 זכה יוהאניס במקום הראשון בסיבוב הראשון של הבחירות ואחר כך ניצח ניצחון מוחץ בסיבוב השני מול מועמדת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, עד לא מזמן ראש הממשלה, ויוריקה דנצ'ילה, כשתמכו בו 66.09% מהמצביעים.

יוהאניס הואשם במדיה באחריות העיקרית למשבר הפוליטי ברומניה ב-2021. בנובמבר 2021 בתמיכתו הקימה המפלגה הלאומית-ליברלית קואליציה חדשה עם יריבתה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שאותה תקף הנשיא בעבר. הברית "הצילו את רומניה" נאלצה לעזוב את הממשלה. הקולאציה החדשה שצירפה אליה גם את האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים הקימה ממשלה בראשות ניקולאיה צ'וקה. בעקבות צעד זה מתחו רבים ביקורת על יוהאניס, והביעו חשש שקואליציה זו תוביל לשחיתות, נפוטיזם ולהתחזקות מפלגות הימין הקיצוני ברומניה.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו היגרו בשנת 1992 לגרמניה והתיישבו בעיר וירצבורג. יוהאניס נשוי החל משנת 1989 עם כרמן יוהאניס, לבית לזורקה, מורה לאנגלית במכללה הלאומית על שם גאורגה לאזר בסיביו. היא בת למשפחה רומנית מטרנסילבניה נאמנה לנצרות היוונית-קתולית.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]