קלמן יעקב מן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

פרופ' קלמן יעקב מַן (Kalman Jacob Mann;‏ 15 ביולי 1912מרץ[1] 1997) היה רופא ופעיל ציבור ישראלי, ממקימי בתי החולים "הדסה" בירושלים, ונשיא אגודת "יד שרה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלמן יעקב מן נולד בירושלים בשנת 1912, דור שביעי לרב חשין, אשר היה אחד מתלמידי הגאון מווילנה שעלו לארץ ב-1809; בן ליצחק דוד, סוחר בחומרי בניין ועסקן ציבור[2] (ואחיו של הרב חיים מן מישיבת עץ חיים[3]) ולחיה בת אליעזר יצחק הרבובסקי מרחובות.

מן למד בבית הספר "תחכמוני" בירושלים ובהמשך בסמינר למורים "מזרחי". בהמשך למד רפואה באוניברסיטת לונדון, שם קיבל תואר דוקטור לרפואה (M.D.) ובהמשך MRCP (חבר בקולג' המלכותי לרופאים) ודיפלומה ברפואה טרופית (DTM&H). ב-1970 קיבל את תואר הכבוד FRCP (עמית הקולג' המלכותי לרופאים).

מן היה מומחה ברפואה פנימית, בבריאות הציבור ובמינהל רפואי. ב-1951 מונה כמנהל הסתדרות מדיצינית הדסה, תפקיד שבו נשא במשך 30 שנה. במהלך שנות כהונתו היה אחראי להקמת שני המרכזים רפואיים הגדולים המשמשים כיום את "הדסה" – בעין כרם ובהר הצופים. כמו כן הורחבו השירותים שסופקו במרכזים אלו, ותפקידה של הדסה בהכשרת רופאים והכשרה במכלול המקצועות הפרה-רפואיים הלך וגדל.

בשנת 1968 עמד בראש ועדת מן שעסקה בארגון מחדש של שירותי הרפואה בישראל.

ב-1979 מונה לפרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים וליו"ר המגמה לארגון ומינהל רפואי. במקביל לפעילותו כמנהל הדסה, היה פרופ' מן פעיל בוועדות לאומיות ובינלאומיות שונות. בין היתר היה יושב ראש הוועדה לארגון-מחדש של שירותי הרפואה בישראל (ועדת מן), יו"ר ארגון מנהלי בתי חולים, סגן נשיא פדרציית בתי החולים הבינלאומית, ויועץ לארגון הבריאות העולמי בארגון וניהול רפואי.

לאחר פרישתו ישב מן בראש ארבע ועדות לאומיות, ביניהן הוועדה הבין-משרדית והבין-מוסדית לשימוש בסמים, והוועדה שעל המלצותיה בוסס חוק הסיעוד. בשנת 1983 מונה כחבר כבוד של חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית. הוא גם כיהן כנשיא אגודת "יד שרה". כן שימש כיו"ר קרן הנאמנות הישראלית לשירותים לקשישים.

פרסים ואותות שקיבל מן כהוקרה על פעולותיו בשדה הבריאות כוללים את פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית מטעם עיריית תל אביב-יפו, פרס הנרייטה סאלד מטעם הדסה בארצות הברית, אות יקיר ירושלים, ופרס ישראל לארגון "יד שרה" בעת שכיהן כנשיאה.

מן נפטר ב-1997. על שמו רחוב בירושלים, המוביל לבית החולים הדסה בשכונת עין כרם.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לסילביה ואב לשתי בנות ושני בנים, שהלכו בדרכו ועוסקים ברפואה. בניו הם פרופסור יונתן מן, מנהל המחלקה לרפואת שיניים בהדסה עין כרם, ופרופסור גדעון מן, אורתופד מומחה לרפואת ספורט. בנותיו הן הפסיכיאטרית ד"ר רות פיין ורופאת העיניים ד"ר נעמי ארנון. בבעלות הארבעה "חברת רגין מרפאות" (ראשי תיבות של שמותיהם הפרטיים), המחזיקה בית רופאים באזור התעשייה בשכונת גבעת שאול.

זיכרונותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kalman Jacob Mann: Reflections on a Life in Health Care: An Oral History Memoir / prepared by Manfred Waserman,‪ Jerusalem: R. Mass, 1994.‎
    • Bibliography of Kalman J. Mann: pp. 298-304.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמעון גודפרי, 'עם פטירתו של פרופ' קלמן יעקב מן', הרפואה, 134 (7): 581-582, 1998.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]