קלתאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןקלתאה
קלתאה מקויאנה.png
קלתאה מקויאנה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
קבוצה: צמח וסקולרי
מחלקה: חד־פסיגיים
סדרה: זנגבילאים
משפחה: Marantaceae
סוג: קלתאה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Calathea (syn. Goeppertia)
Meyer, 1818
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קלתאה (שם מדעי: Calathea), הידוע גם בשם גאופרשיה (Goeppertia), הוא סוג צמחים השייך למשפחת המרנטיים. ישנם עשרות סוגי זנים במשפחה זו. מוצאו באמריקה הטרופית כולל יער האמזונאס. בזכות עלי הצמח המעוטרים והססגוניים, הוא משמש כצמח נוי לפנים הבית. הקלתאות מכונות גם "צמחי תפילה", בעקבות התנהגות העלים אשר נפתחים ונסגרים במהלך היום.

רוב הקלתאות המצויות בישראל כיום מיובאות ממגדלי צמחי בית בהולנד, וחלקן הקטן גדל בארץ.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלי הקלתאה מתאפיינים בעיטורים בדוגמת פסים ועיגולים, בהתאם לזן. במהלך הלילה, העלים מתקפלים מעלה ובבוקר נפרשים בחיפוש אחר השמש. תופעה זו מתאפשרת הודות למפרק קטן שיש לצמח בין הגבעול לעלה.

העלים החדשים בוקעים מגולגלים ממקור הגבעולים ונפרשים בהדרגה. הצמח ירוק עד, ולא מאבד את עליו פרט לתהליך טבעי של התחדשות הדרגתית.

תנאי גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלתאה דורשת תנאי גידול ייחודיים, אשר מדמים את התנאים הקיימים בסביבה הטבעית שלה ביערות הגשם.

אור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו האור המתקבל על רצפת יערות הגשם המוצלות באמצעות צמרות העצים, קלתאות משגשגות באור בינוני. אור שמש ישיר עלול לפגוע בעלי הצמח העדינים ולהוביל לקצוות שרופים או כוויות במרכז העלים.

לחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמחים אלו דורשים לחות גבוהה על מנת לחקות את סביבת הגידול הטבעית שלהם. לכן, בשונה מצמחי בית אחרים, יש להקפיד על השקיה תכופה. בנוסף, מומלץ לשמור את רמת הלחות בפנים הבית גבוהה, ובכך ליצור סביבה לחה עבור הצמח.

טמפרטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לצמחים טרופיים אחרים, שמירה על טמפרטורה מתאימה לצמח היא חשובה מאוד. קלתאות מעדיפות טמפרטורות חמימות, לא פחות מ-15°C כדי לשגשג ולצמוח.

מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלתאות רגישות למלחים ומינרלים המצויים לרוב במי ברז. השקיה במים רווים במלחים עלולה להוביל להשחמת העלים. המים המומלצים להשקיה מכונים גם "מים רכים". "מים רכים" כוללים מים מסוננים בפילטר, מי גשמים או מי מזגנים.

ייחור ורבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייחור הוא תהליך יצירת צאצאים של צמח באמצעות צמח אם. שיטת הייחור של קלתאות שונה מהשיטה הנפוצה של חיתוך מפרק של צמח.

שיטת הייחור של הקלתאות היא באמצעות פיצול שורשים. כדי לייחר בהצלחה קלתאה, צמח האם צריך להיות מבוסס ובריא. לאחר חלוקת השורשים בהצלחה, כל חלק חדש צריך להשתל בכלי משלו, מנוקז היטב.

שימושים מקומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקים מסוימים בברזיל, משתמשים עלי הקלתאה הגדולים לעיטוף דגים לצורך הובלה בין אזורים שונים במדינה. במקומות אחרים, העלים משמשים ככלי קיבול או הגשה, למשל להגשת מנות אורז כארוחת רחוב באזורים מסוימים בתאילנד.

סוגים דומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שכלל הצמחים במשפחת המרנטיים ידועים בשם "קלתאה", ישנם שלושה סוגי צמחים אחרים אשר נקראים לרוב קלתאה.

מרנטה - בעלת עלים עגולים עם גידים בולטים שיוצרים צורות יפיפיות. בשונה מהאחרות, צומחת לצדדים ולא למעלה. קלה יחסית לגידול.

קטננטה אמביליס
קטננטה אמביליס

קטננטה - בעלת עלים קטנים ועבים, אך בעלת ציורים וצבעים דומים לזני הקלתאה.

סטרומנטה - בעלת עלים מוארכים ומחודדים עם צבעים וגוונים אדמדמים וירוקים, בהתאם לזן. עמידה יחסית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלתאה בוויקישיתוף