קלתאה

קלתאה
	קלתאה מקויאנה
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
קבוצה:	צמח וסקולרי
מחלקה:	חד־פסיגיים
סדרה:	זנגבילאים
משפחה:	מרנטיים
סוג:	קלתאה
שם מדעי
	Calathea (syn. Goeppertia); ‏מייר, 1818

קלתאה (שם מדעי: Calathea), הידוע גם בשם גאופרשיה (Goeppertia), הוא סוג צמחים השייך למשפחת המרנטיים. ישנם עשרות סוגי זנים במשפחה זו. מוצאו מאמריקה הטרופית. בזכות עלי הצמח המעוטרים והססגוניים, הוא משמש כצמח נוי לפנים הבית. הקלתאות מכונות גם "צמחי תפילה", בעקבות התנהגות העלים אשר נפתחים ונסגרים במהלך היום.

רוב הקלתאות המצויות בישראל כיום מיובאות ממגדלי צמחי בית בהולנד, וחלקן הקטן גדל בארץ.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלי הקלתאה מתאפיינים בעיטורים בדוגמת פסים ועיגולים, בהתאם לזן. במהלך הלילה, העלים מתקפלים מעלה ובבוקר נפרשים בחיפוש אחר השמש. תופעה זו מתאפשרת הודות למפרק קטן שיש לצמח בין הגבעול לעלה.

העלים החדשים בוקעים מגולגלים ממקור הגבעולים ונפרשים בהדרגה. הצמח ירוק עד, ולא מאבד את עליו פרט לתהליך טבעי של התחדשות הדרגתית.

תנאי גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלתאה דורשת תנאי גידול ייחודיים, אשר מדמים את התנאים הקיימים בסביבה הטבעית שלה ביערות הגשם.

אור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו האור המתקבל על רצפת יערות הגשם המוצלות באמצעות צמרות העצים, קלתאות משגשגות באור בינוני. אור שמש ישיר עלול לפגוע בעלי הצמח העדינים ולהוביל לקצוות שרופים או כוויות במרכז העלים.

לחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמחים אלו דורשים לחות גבוהה על מנת לחקות את סביבת הגידול הטבעית שלהם. לכן, בשונה מצמחי בית אחרים, יש להקפיד על השקיה תכופה. בנוסף, מומלץ לשמור את רמת הלחות בפנים הבית גבוהה, ובכך ליצור סביבה לחה עבור הצמח.

טמפרטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לצמחים טרופיים אחרים, שמירה על טמפרטורה מתאימה לצמח היא חשובה מאוד. קלתאות מעדיפות טמפרטורות חמימות, לא פחות מ-15°C כדי לשגשג ולצמוח.

מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלתאות רגישות למלחים ומינרלים המצויים לרוב במי ברז. השקיה במים רווים במלחים עלולה להוביל להשחמת העלים. המים המומלצים להשקיה מכונים גם "מים רכים". "מים רכים" כוללים מים מסוננים בפילטר, מי גשמים או מי מזגנים.

ייחור ורבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייחור הוא תהליך יצירת צאצאים של צמח באמצעות צמח אם. שיטת הייחור של קלתאות שונה מהשיטה הנפוצה של חיתוך מפרק של צמח.

שיטת הייחור של הקלתאות היא באמצעות פיצול שורשים. כדי לייחר בהצלחה קלתאה, צמח האם צריך להיות מבוסס ובריא. לאחר חלוקת השורשים בהצלחה, כל חלק חדש צריך להשתל בכלי משלו, מנוקז היטב.

שימושים מקומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקים מסוימים בברזיל, משתמשים עלי הקלתאה הגדולים לעיטוף דגים לצורך הובלה בין אזורים שונים במדינה. במקומות אחרים, העלים משמשים ככלי קיבול או הגשה, למשל להגשת מנות אורז כארוחת רחוב באזורים מסוימים בתאילנד.