שמן קנולה
 | |
| שמן קנולה הוא אחד מהשמנים הנפוצים בעולם | |
| מאכלים | |
|---|---|
| מוצא | קנדה |
| ממציא | אוניברסיטת ססקצ'ואן |
| תאריך יצירה | 1974 |
  | |
שמן קָנוֹלָה (Canola) הוא שמן המופק מזרעי צמח הלפתית. בשנת 2018 הופקו בעולם 24.6 מיליון טון שמן קנולה. המדינות המובילות בייצור שמן קנולה הן קנדה, סין וגרמניה שביחד מייצרות 44% מכלל היצור העולמי.
בשונה משמן קולזה המופק גם הוא מלפתית, שמן הקנולה דל בחומצת שומן ארוסית, לעומת שמן קולזה העשיר בה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זנים של לפתית הם מהצמחים העתיקים ביותר שבייתו על ידי האדם, עם תיעוד של השימוש בהם עוד בהודו לפני 4,000 שנה, ושימוש בסין וביפן לפני 2,000 שנה. השימוש בו בצפון אירופה עבור מנורות שמן מתועד החל מהמאה ה-13. החל מהמאה ה-18 נעשה בו שימוש ולסיכוך מנועי קיטור.[1]
ניסיונות להפיק שמן מאכל מצמח הלפתית ידועים כבר מסוף המאה ה-19, אולם השמן שהופק היה בעל תכונות בעייתיות כגון חומציות גבוהה (ריכוז גבוה של חומצות שומן חופשיות שלא כחלק מטריגליצרידים). בקנדה הפיקו שמן מלפתית כבר ב-1936, למרות חסרונותיו הרבים.
בשנת 1968 התחילו לבצע בקנדה ניסויים שהתבססו על הכלאות בין זנים שונים של לפתית במטרה להשביח תכונותיו של שמן הלפתית. בשנות השבעים הצליחו להפיק שמן משופר עם חומציות נמוכה. שמן זה קיבל את השם קנולה (Canola), ראשי תיבות של המילים Canadian Oil Low Acid (שמן קנדי עם חומציות נמוכה).[1] שם נוסף שקיבל השמן הוא LEAR - ראשי התיבות של "Low Erucic Acid Rapeseed" (שמן לפתית עם מינון נמוך של חומצת שומן ארוסית). שמן הקולזה מכיל מינונים גבוהים יותר של חומצת שומן ארוסית, צבעו כתום וטעמו חזק יותר והוא נפוץ בצרפת ובשווייץ. במינונים גבוהים מאוד חומצת השומן הארוסית עלולה להיות רעילה.
בתחילת המאה ה-21 הסניפים באירופה של רשת המזון המהיר "מקדונלד'ס" עברו לטיגון בשמן קנולה, מאחר שהוא נחשב בריא יותר משמן תירס או סויה.[2] רשת "מקדונלד'ס" בישראל עברה לשימוש בשמן קנולה ב-2004.[3]
בעשור השני של המאה ה-21 שפים בולטים בצפון אירופה, בהם רנה רדזפי, החלו לקדם את השימוש בו במסעדות שלהם, כחלק מהמגמה של שימוש בחומרים מקומיים, מאחר שגידול הלפתית נפוץ בצפון אירופה.[1]
מינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המינים העיקריים של לפתית שמהם מפיקים את שמן הקנולה הם Brassica napus ו-Brassica rapa.
בריאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקרים מצבעים על כך שצריכת שמן קנולה יכולה להפחית את רמות הכולסטרול והליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL) בדם - שני גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם - ועשויה לסייע בהפחתת משקל הגוף.[4][5][6][7][8]
בשנת 2006, שמן קנולה קיבל סיווג מוסמך ממנהל המזון והתרופות האמריקאי על סיוע בהורדת הסיכון למחלת לב כלילית, הנובעת מתכולתו המשמעותית של שומנים בלתי רוויים; לפיכך הטענה הבריאותית המותרת לתוויות מזון עם השמן בארצות הברית קובעת:[9]
ראיות מדעיות מוגבלות ולא חד משמעיות מצביעות על כך שאכילת כ-1 1⁄2 כף (19 גרם) של שמן קנולה מדי יום עשויה להפחית את הסיכון למחלת לב כלילית עקב תכולת השומן הבלתי רווי בשמן קנולה. כדי להשיג תועלת אפשרית זו, שמן קנולה אמור להחליף כמות דומה של שומן רווי ולא להגדיל את המספר הכולל של קלוריות שאתם אוכלים ביום. מנה אחת של מוצר זה מכילה [x] גרם של שמן קנולה.
פסאודו-מדע ואגדות אורבניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 1999 נפוצו באינטרנט אגדות אורבניות אודות הרעילות לכאורה של שמן קנולה, כולל קישור השמן למחלת הפרה המשוגעת. המקור לאגדות אלו נובע מכך ששמן המופק מלפתית הבר מכיל כמויות משמעותיות של חומצת שומן ארוסית[10] הידועה כרעילה. עם זאת, הלפתית המבויתת המשמשת ליצור שמן הקנולה למאכל מכילה פחות מ-2% חומצת שומן ארוסית, רמה הנחשבת לבטוחה לצריכה על ידי בני אדם.
ההאשמות הופרכו כבר אז על ידי אתרים העוסקים בבריאות.[11] האגדה זכתה לעדנה מחודשת בישראל לאחר כתבה של שרי אנסקי במעריב בשנת 2009.[12] חלק מהכתבה מהווה עיבוד של מכתב שרשרת שהופרך כבר ב-2005 על ידי אתר האגדות האורבניות snopes.[13]
בעשור השלישי של המאה ה-21, קנתה לה שביתה בקרב משפיעני רשת ואף בקרב בכירים בממשל האמריקאי הסברה הפסאודו-מדעית כאילו שמנים מן הצומח "רעילים" ו"הורגים באיטיות", אך מומחים למדעים הרלוונטיים טוענים כי טענות אלו מופרכות וחסרות בסיס.[14]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכל גילאון, דרך חיים, סויה, קנולה או זית - איזה שמן הכי בריא ולמה, באתר ynet, 6 במרץ 2006
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 אבי פרימו, בן שמן, באתר TheMarker, 27 ביולי 2014
- ↑ תמרה טראובמן, ב"מקדונלדס" בארה"ב יטגנו בשמן חדש - פחות מזיק אך לא פחות משמין, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2002
- ↑ מקדונלד'ס מנסה תערובת שמן חדשה לטיגון הצ'יפס - לאחר 3 שנים של הבטחות, באתר TheMarker, 17 במאי 2005
- ↑ Rosqvist F, Niinistö S (2024). "Fats and oils - a scoping review for Nordic Nutrition Recommendations 2023". Food and Nutrition Research. 68. doi:10.29219/fnr.v68.10487. PMC 10870979. PMID 38370114.
- ↑ Voon PT, Ng CM, Ng YT, Wong YJ, Yap SY, Leong SL, Yong XS, Lee SW (בספטמבר 2024). "Health Effects of Various Edible Vegetable Oil: An Umbrella Review". Advances in Nutrition. 15 (9): 100276. doi:10.1016/j.advnut.2024.100276. PMC 11374968. PMID 39053603.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ Ghobadi S, Hassanzadeh-Rostami Z, Mohammadian F, Zare M, Faghih S (2019). "Effects of Canola Oil Consumption on Lipid Profile: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Clinical Trials". Journal of the American College of Nutrition. 38 (2): 185–196. doi:10.1080/07315724.2018.1475270. PMID 30381009. S2CID 53177789.
- ↑ Raeisi-Dehkordi H, Amiri M, Humphries KH, Salehi-Abargouei A (2019). "The Effect of Canola Oil on Body Weight and Composition: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Clinical Trials". Advances in Nutrition. 10 (3): 419–432. doi:10.1093/advances/nmy108. PMC 6520036. PMID 30809634.
- ↑ בת חן וולף, איזה שומן באמת רע לנו?, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2016
- ↑ Schneeman, B.O. (6 באוקטובר 2006). "Qualified Health Claims, Letter of Enforcement Discretion U.S. Food and Drug Administration: Unsaturated Fatty Acids from Canola Oil and Reduced Risk of Coronary Heart Disease". US Food and Drug Administration. אורכב מ-המקור ב-2 באוקטובר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Crismer values and erucic acid contents of rapeseed oils
- ↑ ד"ר דין אדל: שמן קנולה: עוד קרבן של "מתיחת רשת" כתבה באתר healthcentral.com
- ↑ שרי אנסקי, שמן מנוע, באתר nrg, 12 בדצמבר 2009
- ↑ Is Ordinary Use of Canola Oil Dangerous? באתר Snopes
- ↑ "Are Seed Oils Actually Bad for You?" (באנגלית). 2024-11-09.
