קרבות האוויר של 11 בספטמבר 1969

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרבות האוויר של 11 בספטמבר 1969
מלחמה: מלחמת ההתשה
מטוס מיראז' ועליו סמלי הפלות
מיראז' 159, אחד משני מטוסי המיראז' בחיל האוויר שלהם 13 הפלות של מטוסי אויב
תאריך התחלה: 11 בספטמבר 1969
תאריך סיום: 11 בספטמבר 1969
קרב לפני: מבצע רביב
מקום: המרחב שבין מערב סיני לדלתא המצרית
תוצאה: ניצחון ישראלי
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל  ישראל

מצריםמצרים  מצרים

מפקדים

Israeli Air Force - Coat of arms.svg האלוף מוטי הוד

?

כוחות

כ- 60 מטוסי קרב

אבידות

מטוס אחד הופל, טייס אחד נפל בשבי, שני אזרחים וחייל נפצעו בהפצצות המצריות

11 מטוסי קרב הופלו

קרבות האוויר של 11 בספטמבר 1969 היו סדרה מתמשכת של קרבות אוויר שהתקיימו במרחב שממערב סיני ועד הדלתא המצרית בתקופת מלחמת ההתשה שבמהלכן הופלו 11 מטוסי קרב מצריים ומטוס מיראז' 3 ישראלי אחד שטייסו נשבה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בספטמבר 1969 ביצע צה"ל פשיטה נועזת במצרים (מבצע רביב) שבמהלכה התקשה צבא מצרים לאתר את כוחות צה"ל ולהתמודד עמם וספג אבדות. תוצאות הפשיטה והצלחתה הביאו לתדהמה בצמרת ההנהגה והצבא המצרי. לאחר הפשיטה ציפתה ישראל לתגובה התקפית מצרית ביבשה או באוויר. כחלק מהעלאת הכוננות הכללית הציב חיל האוויר הישראלי זוג מטוסי מיראז' 3 בכוננות ירוט מיידית בבסיס רפידים שבסיני. גם טייסות הירוט שבבסיסי חיל האוויר שבמרכז הארץ הועמדו בכוננות לצורך תגבור הזוג שברפידים במידת הצורך.

קרבות האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בספטמבר יצא חיל האוויר המצרי למבצע תקיפה נרחב כנגד כוחות צה"ל בסיני. בשעה 9:00 הוזנק כוח גדול של 16 מטוסי תקיפה מדגם סוחוי 7 ו-מיג 17 בטיסה בגובה נמוך לעבר מטרות ישראליות בצפון סיני כשמעליהם טסים בגובה רב, בנתיב מקביל, מבנה מטוסי מיג 21 לחיפוי מפני מטוסי ירוט ישראליים. כנגד המבנים המצריים הזניקה הבקרה הישראלית שני זוגות של מטוסי מיראז'. בקרב אוויר שהתפתח הופל מטוס מיג על ידי הטייס רן מאיר. זוג נוסף של מטוסי מיראז' הוזנק, אך הגיע לאחר תום הקרב.

בשעה 12:00 הזניקו המצרים גל תקיפה שני. הפעם תקפו המטוסים המצריים את בסיס חיל הים הישראלי וסוללת טילי הוק באבו רודס וראס מסלה. גם הפעם בוצעה התקיפה על ידי מטוסי סוחוי 7 בגובה נמוך ומעליהם מטוסי מיג 21 לחיפוי בגובה רב. שוב הזניקה הבקרה הישראלית שני זוגות מיראז'.

זוג אחד הוזנק לעבר מטוסי התקיפה בגובה נמוך והזוג השני לעבר מטוסי היירוט בגובה רב. משהגיעו המיראז'ים למטוסי התקיפה המצריים רדפו אחריהם מערבה לכוון מצרים. לאחר מרדף ממושך בגובה נמוך הפיל הטייס גיורא אפשטיין מטוס סוחוי 7 באמצעות תותחים סמוך לשדה התעופה ביליבייס שבו ניסה המטוס המצרי לנחות. אחריו הפיל אילן גונן סוחוי 7 נוסף בעומק מצרים. בינתיים התנהל קרב אוויר בין שישיית מיג 21 שנועדה לחפות לבין זוג המיראז'ים האחר. בקרב הפיל אבשה פרידמן בתותחים מיג 21. לאחר ההפלה פנו שאר המיגים מערבה ובמרדף אחריהם הפיל יהודה קורן מיג 21 נוסף באמצעות טיל שפריר 2.

בשלב זה, לאחר שהופלו חמישה מטוסים מצריים, יצא חיל האוויר הישראלי להפצצות תגמול על מטרות צבאיות מצריות מעברה המערבי של התעלה. הופצצו מהאוויר תחנות מכ"ם, מוצבים, בסיסי אספקה, סוללות טילים וסוללות ארטילריה. במקביל פיטרלו מעל המפציצים מטוסי מיראז' ישראלים לחיפוי מפני מטוסי ירוט מצריים. המצרים אכן הזניקו מטוסי ירוט כנגד המטוסים הישראלים אך נמנעו מכניסה לקרבות אוויר.

בסמוך לשעה 16:00 יצאו המצרים לגל תקיפה שלישי ואחרון של מטרות ישראליות, ביניהן סוללת טילי הוק בצפון סיני. מפקד חיל האוויר, מוטי הוד, הורה להזניק רביעיית מטוסי מיראז' מטייסת 119. הרביעייה רדפה אחר המטוסים המצריים לאזור הדלתא במצרים. לאחר מכן הוזנק זוג מיראז'ים נוסף אל תוך עומק מצרים. מעל שדה התעופה מנסורה התנהל קרב אוויר המוני בין חמישה מטוסי מיראז' (השישי נאלץ לשוב) לבין 12 מטוסי מיג 21. במהלך הקרב הפיל רן פקר מיג באמצעות טיל סיידוויינדר. שני מיגים נוספים הופלו, האחד על ידי דרור חריש והשני על ידי אשר שניר. אחד המיגים שיגר טיל אטול שפגע והפיל את מטוסו של גיורא רום שצנח ונפל בשבי המצרי.

במהלך היום כולו הופלו 11 מטוסי קרב מצריים: שמונה בקרבות אוויר ושלושה נוספים על ידי יחידות הנ"מ בסיני. ישראל איבדה מטוס אחד בקרב אוויר שטייסו נשבה.

בסך הכל הופלו באותו יום קרבות שבעה מטוסי מיג 21, שלושה מטוסי סוחוי 7, מטוס מיג 17 אחד ומטוס מיראז' 3 אחד.

לאחר הקרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקד חיל האוויר הורה לבצע חקירה בדבר הסיבות שהביאו להפלתו של המיראז' הישראלי שאותו הטיס אלוף ההפלות גיורא רום. נמצא כי במהלך הקרב נפרדו רום ובן זוגו אשר שניר כך שלא היו יכולים להתריע זה לזה על הערכות מטוס מצרי מיירט מאחוריו. לאחר החקירה הועברה הוראה מחייבת ממחלקת המבצעים שיש לשמור על בני הזוג ואין להיפרד גם במצבים שבהם לאחד הטייסים יש הזדמנות להפיל מטוס אויב.

כלי התקשורת במצרים סקרו בהרחבה את קרבות האוויר שסוכמו במילים "ניצחון גדול בפעולת עונשין אווירית". במסיבת עיתונאים שכונסה טענו המצרים שהופלו בקרבות אוויר 4 מטוסי קרב ישראלים ושני מטוסי קרב מצריים[1].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1]