דרור חריש
לידה | 27 ביולי 1946 (בן 78) |
---|---|
מדינה |
ישראל ![]() |
תפקידים בשירות | |
פעולות ומבצעים | |
![]() ![]() ![]() | |
תפקידים אזרחיים | |
עורך דין, קברניט באל-על | |
![]() ![]() |
דרור חריש (נולד ב-27 ביולי 1946) הוא טייס קרב לשעבר בחיל האוויר הישראלי. שימש גם קברניט באל על וכיום עוסק ביזמות ובפרויקטי בנייה ייחודיים. חריש הוא אלוף הפלות בעל הישג של הפלת 11 מטוסי אויב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרור חריש נולד בתל אביב. גדל בירושלים ומתגורר כיום במושב בהרי יהודה. בן לשרה בוכמן ויוסף חריש, לימים שופט מחוזי והיועץ המשפטי לממשלה. דרור גדל בשכונת רחביה בירושלים ולמד בגימנסיה העברית רחביה. כבר מנעוריו שאף להיות טייס. בגיל 12 הצטרף למועדון התעופה, בנה מודלים, הטיס טיסנים, ואז הצטרף לגדנ"ע אוויר שם עבר קורס טיסנאות, קורס דאייה וקורס טיס על מטוס פייפר, עליו צבר שעות טיסה וניסיון לקראת קורס הטיס.
דרור התגייס למחזור 50 של קורס טיס וסיים כטייס קרב. עם סיום הקורס עבר במשך ארבעה חודשים אימון מבצעי על מטוס אוראגן, ואז שובץ בטייסת מטוסי מיסטר בתל נוף. כארבעה חודשים לאחר הצבתו בטייסת, פרצה מלחמת ששת הימים. ביומה הראשון של המלחמה, בגיחתו השלישית, המריא חריש כמספר 2 במבנה שהופנה לתקיפת שדה התעופה של רבת עמון. במהלך התקיפה, במעבר האחרון מעל השדה, נפגע מטוסו וכדור פגע בתא הטייס, חדר את החופה וחרץ את קסדתו של חריש. למרות פציעה חודרת בכתף, הצליח להשתלט על המטוס והנחיתו בבסיס נחיתת חרום. למחרת כבר חזר לטוס על אף הפציעה עד לסוף המלחמה.
לאחר מלחמת ששת הימים עבר הסבה למטוסי מיראז' 3 והוצב בבסיס תל נוף בטייסת 119 ("העטלף"), שם שירת עד סוף מלחמת ההתשה. ב-11 בספטמבר 1969 הוזנק מתל נוף לפטרול בתעלה, ביחד עם רן פקר, אשר שניר וגיורא רום. לאחר שעה של פטרול הופנה המבנה (שכינויו היה "צבעוני"), למפגש עם מיגים מצריים בעומק מצרים. בקרב שהתפתח הפילו חריש ושניר כל אחד מיג 21, ואילו גיורא רום הופל ונפל בשבי. ב-28 באפריל 1970 הוזנק מרפידים אל שני מטוסי סוחוי שתקפו בסיס שריון. הוא הצליח להפיל את המטוס הראשון ליד תעלת סואץ ואת השני בשטח מצרים, תחת אש כבדה מהקרקע. ב-3 ביוני 1970, בהיותו מספר שתיים של רן פקר, הפיל שני מטוסי מיג 21 בקרב אוויר מעל הביצות של דלתת הנילוס, דרומית לאלכסנדריה.
במקביל לשירותו כטייס מבצעי במהלך מלחמת ההתשה, למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וכלכלה בבאר שבע.
בשנים 1969–1971 היה מדריך בבית הספר לטיסה של חיל האוויר, רוב הזמן כמפקד שלב מתקדם קרב (השלב הסופי של קורס הטיס). במקביל היה חבר בצוות האווירובטי של חיל האוויר הישראלי והשתתף במפגנים רבים.
בתום מלחמת ההתשה, בקיץ 1970, הוסבה טייסת 119 למטוסי מקדונל דאגלס F-4 פנטום. לחריש הוצע לעבור הסבה למטוסים החדשים אולם הוא העדיף להישאר לטוס על המיראז' ובשל כך עבר לבסיס חצור לטייסת 101 ("הקרב הראשונה"). בשנת 1971 פרש מצה"ל ובשנת 1972 סיים בהצלחה את לימודי המשפטים.
במלחמת יום הכיפורים שירת כאיש מילואים תחת פיקודו של סא"ל אבי לניר, מפקד טייסת הקרב הראשונה בחצור. ב-9 באוקטובר הוביל חריש מבנה באזור קוניטרה תוך כדי לחימת שריון עזה שהתנהלה מתחתם. אז הבחין חריש בזוג מיגים התוקף את כוחות צה"ל. הוא הפיל את שני המיגים כאשר מפקד הטייסת אבי לניר שנתן לו להוביל את הגיחה, שומר על הזנב שלו. במהלך מלחמת יום הכיפורים הפיל חריש שישה מטוסים. לאחר המלחמה המשיך לטוס כאיש מילואים בטייסת 101 על מטוס הכפיר.
בשנת 1977, במקביל לעבודתו כעורך דין, התחיל חריש לעבוד בחברת אל על ועבד שם עד לפרישתו כקברניט בשנת 2013.
ב-10 ביולי 1981 טס חריש במבנה עם עמירם קלכמן, חברו הקרוב, בטיסת אימונים מעל הים. בעקבות תקלת מנוע נאלץ קלכמן לנטוש ועקב תקלה בכיסא המפלט נהרג. חריש ייצג את משפחת קלכמן בתביעתם מול יצרני כיסא המפלט.
במרץ 1990 הושעה מטיסות מסחריות בעקבות תקרית מעל האוקיינוס האטלנטי שבה המטוס שבו שימש כטייס משנה סטה ממסלולו והתקרב בצורה מסוכנת למטוס אחר[1]
דרור הוא חובב ימאות, "טרקים" בישראל ובחו"ל והשתתף במרתונים רבים ברחבי העולם מאז שנת 2006.
נשוי לשרה ולהם שלושה ילדים ונכדים.
הפלותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר | המטוס המפיל | מלחמה | תאריך הקרב | המטוס שהופל | החימוש | פרטי ההפלה |
---|---|---|---|---|---|---|
1 | מיראז' | מלחמת ההתשה | 11 בספטמבר 1969 | ![]() |
תותחים | אזור אינשאס, מצרים |
2 | 28 באפריל 1970 | ![]() |
תותחים | ליד מחנה בלוזה, סיני | ||
3 | 28 באפריל 1970 | ![]() |
תותחים | מערבית לאסמאעיליה, מצרים | ||
4 | 3 ביוני 1970 | ![]() |
תותחים | הדלתא של הנילוס, מצרים | ||
5 | 3 ביוני 1970 | ![]() |
התרסק במהלך הקרב | הדלתא של הנילוס | ||
6 | מלחמת יום הכיפורים | 9 באוקטובר 1973 | ![]() |
שפריר | קוניטרה, רמת הגולן | |
7 | 9 באוקטובר 1973 | ![]() |
תותחים | קוניטרה, רמת הגולן | ||
8 | 17 באוקטובר 1973 | ![]() |
תותחים | תעלת סואץ | ||
9 | 17 באוקטובר 1973 | ![]() |
תותחים | תעלת סואץ | ||
10 | 17 באוקטובר 1973 | ![]() |
תותחים | תעלת סואץ | ||
11 | 18 באוקטובר 1973 | ![]() |
תותחים | תעלת סואץ |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה איזקסון, "אחד-עשר מי יודע", בטאון חיל האוויר, אפריל 2005
- גיא רימון, "חריש אווירי עמוק", בטאון חיל האוויר, מאי 1989
- Robert TAylor, One Mig Down
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיא רימון, חריש אווירי עמוק, בטאון חיל האוויר 169, מאי 1989, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כתבה בעיתון חדשות, באתר הספרייה הלאומית, 13 במרץ 1990