קריסת הבניין בבנגלדש (2013)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
קריסת הבניין בבנגלדש
Dhaka Savar Building Collapse.jpg

בניין "רנה פלאזה" לאחר הקריסה
תאריך 24 באפריל 2013
שעה 8:45
מיקום מחוז דאקה שבבנגלדש
גורם כשל מבני עקב שימוש לא מתוכנן בבניין
קואורדינטות 23°50′46″N 90°15′27″E / 23.846195°N 90.25755°E / 23.846195; 90.25755 קואורדינטות: 23°50′46″N 90°15′27″E / 23.846195°N 90.25755°E / 23.846195; 90.25755 
הרוגים 1,129
פצועים 2,500
(למפת בנגלדש רגילה)
Bangladesh adm location map.svg
 
נראינגנג'
נראינגנג'
סילט
סילט
טונגי
טונגי
ראג'שאהי
ראג'שאהי
בוגרה
בוגרה
בורישל
בורישל
קומילה
קומילה
קריסת הבניין בבנגלדש
קריסת הבניין בבנגלדש

קריסת הבניין בבנגלדש היה אסון שהתרחש ביום ה-24 באפריל 2013 כשבניין מסחרי, "רנה פלאזה", בן שמונה קומות קרס במחוז דאקה שבבנגלדש. 1,129 בני אדם מצאו את מותם[1], וכ-2,500 נפצעו. ניסיונות החילוץ הסתיימו ב-13 במאי. האירוע נחשב לאסון הקטלני ביותר שהתרחש במפעל טקסטיל. כמו כן זהו אסון הכשל-מבני הקטלני ביותר בהיסטוריה.[2][3]

הבניין הכיל בנקים, מפעלי בגדים, דירות ומספר חנויות נוספות. החנויות והבנקים בקומה התחתונה התפנו מיד כשסדקים החלו להיראות. אזהרות ששוגרו יום קודם לקריסה לשאר העסקים ששכנו בבניין, זכו להתעלמות מוחלטת. עובדי מפעל הטקסטיל שפונו, הורו על ידי מעסיקיהם לשוב לעבודה באותו בוקר בו הבניין קרס.[4][5][6]

למחרת, ה-25 באפריל הוכרז כיום אבל לאומי במדינה.

לפני האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש שירות כבאות האש של בנגלדש אחמד חאן אמר כי ארבע הקומות העליונות של הבניין נבנו ללא היתר. אדריכל בניין מסעוד רזא, אמר כי הבניין תוכנן להיות בניין משרדים ולא מפעלים, והדגיש את הסיכון בהסבת בניין המיועד למשרדים וחנויות קטנות לבניין עם מפעלים: "המבנה לא מסוגל לשאת את המשקל והרעידות שיוצרות המכונות הכבדות", אמר.[7]

אתרי החדשות בבנגלדש דיווחו כי פקחים גילו סדקים יום לפני האסון, ודרשו פינוי מיידי. הבנקים והחנויות בקומה התחתונה פונו, כמו כן עובדי מפעל הטקסטיל, אך שבו לעבודה באותו בוקר בו קרס הבניין, לפי דרישת מעסיקיהם שאיימו עליהם כי משכורתם תושעה.[8][9]

הקריסה וניסיונות החילוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין התמוטט בסביבות השעה 9:00, כשהקריסה הותירה רק את הקומה התחתונה בשלמותה. נשיא התאחדות היצואנים אישר כי 3,122 עובדים היו בבניין בזמן הקריסה. תושב מקומי תיאר את המחזה כ"רעידת אדמה".[10]

בתוך שעות משעת הקריסה, הציע האו"ם את עזרתו בשליחת מומחי חילוץ, יחידות כלבנים ואמצעי עזר אחרים, אך הצעה זו נדחתה על ידי הרשויות בדאקה.[11]

באתר האינטרנט של אחד מהמפעלים בבניין צוין כי מחצית מהקרבנות היו נשים, יחד עם מספר רב של ילדיהן ששיחקו במתקני ילדים בתוך הבניין. כוחות החילוץ השתמשו בגלילי הבד הרבים שהיו באזור כדי לסייע לניצולים להימלט מהבניין.

ב-10 במאי חולצה אישה בשם ראשמה מתוך ההריסות כמעט ללא פגע, לאחר שבעה עשר יום תחת ההריסות.[12]

לאחר האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום לאחר האסון, נפתחה חקירה כנגד בעלי הבניין "רנה פלאזה". כמו כן, ארבעה ממנהלי מפעל הטקסטיל נעצרו. ארבעה ימים לאחר מכן, נעצר בעל הבניין שול רנה.[13][14]

התפרעויות נרשמו ברחבי המדינה, כשעובדים במפעלים דרשו להקים ועדה על מנת לזהות מפעלים פגיעים הנמצאים תחת סיכון. באחד במאי התקיימה הפגנה גדולה בעיר דאקה בדרישה לתנאי עבודה טובים ובטוחים יותר. כמו כן, דרשו המפגינים עונש מוות לבעלי הבניין.[15]

התגובות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסון עורר בעולם גל ביקורות שקראו לעסקים לבחון את טיב מפעליהם, ושיפור תנאי הביטחון של העובדים. רשת וול-מארט העולמית הגבירה את הביקורות במפעלים שלה, כחלק מלמידת הלקחים מהאסון[16][17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]