קריסת כלבו סמפונג
 | |
| תאריך |
29 ביוני 1995  |
|---|---|
| מיקום |
סיאול |
| קואורדינטות | 37°29′54″N 127°00′48″E / 37.498333333333°N 127.01333333333°E |
| הרוגים | 502 |
| פצועים | 937 |
|
(למפת סיאול רגילה)   קריסת כלבו סמפונג | |
  | |
קריסת כלבו סמפונג בעיר סיאול בירת קוריאה הדרומית התרחשה ב-29 ביוני 1995. מחציתו של בניין חנות כלבו בעל חמש קומות קרסה תחתיה עקב ליקויי בנייה, לאחר שהמבנה לא פונה למרות שהתגלו בו סדקים. באסון נספו 502 אנשים ונפצעו 937. היה זה האסון החמור ביותר בימי שלום בתולדות המדינה ואסון הקריסה החמור ביותר עד לקריסת מבני מרכז הסחר העולמי בניו יורק לאחר פיגועי 11 בספטמבר.
הקריסה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניין הכלבו נבנה בשנים 1987–1989 ונפתח לקהל ב-1990. במשך שנות קיומו ביקרו בו כ-40 אלף איש ביום.
תקרת הקומה החמישית במחציתו הדרומית של המבנה החלה לקרוס ב-29 ביוני 1995 בשעה 17:52, בעת שהכלבו היה הומה בקהל קונים גדול במיוחד. בעקבותיה התמוטטו כל הקומות שתחתיה וקברו תחתיהן את קהל הקונים ששהה בו.
כוחות הצלה חשו לאתר וציוד הצלה כבד לפינוי ההריסות הובא למקום. בשל חשש לקריסת יתר חלקי המבנה כמעט והופסק בתחילתו החיפוש אחרי ניצולים, אך הוא נמשך לאחר חיזוק השרידים בכבלי מתכת. הניצולה האחרונה מהכלבו, בת 19, חולצה מהריסותיו 17 ימים לאחר הקריסה.
בנוסף לאבדות בנפש הסבה ההתמוטטות נזק לרכוש בשווי של 216 מיליון דולר.
האסון גרם לזעם רב בציבור הקוריאני שהביא להפגנות המוניות.
לאחר האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]
חקירת האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילה היה חשש שהתפוצצות גז או פעולת טרור של קוריאה הצפונית הביאו לקריסת הבניין, אך אפשרויות אלו נשללו במהרה.
חקירת האסון העלתה מספר רב של פגמים וליקויים שנפלו בבניין במהלך בנייתו וקיומו וביום האסון עצמו:
- בתהליך הבנייה של הבניין נפלו ליקויים רבים שהחלישו את הבניין: בין היתר הבטון בבניין יוצר מתערובת לא תקנית וחלשה של צמנט ומי ים, לא נעשה בבטון מספר החיזוקים בברזל הנדרש, ועמודי התמך היו ברוחב של 60 סנטימטרים במקום 80.
- הבניין תוכנן במקור כבית מגורים בעל ארבע קומות, והוסב במהלך הבנייה לכלבו. לשם כך סולקו בו מספר עמודי תמך לשם התקנת דרגנועים.
- בעל הבניין הוסיף לו קומה חמישית לאחר השלמתו שנועדה לשמש לזירת החלקה על מחליקיים, וזאת על מנת לציית לתוכנית בניין העיר המקומית שאסרה על הבניין לשמש ככלבו בלבד, אלא שבעליו של הכלבו התעלם מאזהרות שהבניין לא יוכל לשאת את הקומה הנוספת. הוא גם מיקם בקומה החמישית מסעדות במקום זירת ההחלקה. לצורך כך גם הוספה לרצפת הקומה החמישית מערכת חימום באמצעות צינורות, שהכבידה על הרצפה עוד יותר.
- שלוש יחידות מיזוג האוויר של הכלבו הוצבו על תקרת הקומה החמישית. ב-1993 הן הוזזו בגרירה לרוחב הגג למרות משקלן הרב ואגב כך החלישו אותו. באפריל 1995 החלו להופיע סדקים בתקרה זו והם הלכו והתרחבו בגלל התנודות שהפיקו יחידות מיזוג האוויר תוך כדי פעולתן.
- בבוקר יום האסון התרחבו עוד הסדקים בתקרת הקומה החמישית והנהלת הכלבו סגרה את הקומה החמישית לקונים וכיבתה את יחידות מיזוג האוויר, אך לא פינתה את הבניין כולו. במהלך היום הלכו הסדקים והתרחבו, אך הבניין לא פונה. בשעה 17:00 החלה תקרת הקומה החמישית לשקוע, אך פינוי הבניין כולו על ידי הנהלת הכלבו החל פחות מדקה לפני שהתמוטט.
האסון חשף שחיתות נרחבת ונטילת שוחד בקרב עובדי עיריית סיאול שהיו ממונים על אכיפת תקני הבנייה בעיר והביא לבחינה מחדש של תקנים אלו.
העמדה לדין ופיצויים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות האסון הועמדו מספר אישים לדין - בעל הכלבו לי ג'ון, בנו ועובדים של הכלבו וכן מספר עובדי עירייה שנטלו שוחד כדי להעלים עין מהבנייה הלקויה של המבנה. הם הורשעו בעבירות שונות ונדונו לעונשי מאסר. לי ג'ון נדון ל-10.5 שנות מאסר שהופחתו לשבע לאחר ערעור שהגיש. הוא מת מספר חודשים לאחר שחרורו מהכלא, כתוצאה מסיבוכים של סוכרת, לחץ דם גבוה ומחלת כליות.
בעקבות האסון נפסקו לנפגעיו פיצויי נזיקין בסכום כולל של כ-350 מיליון דולר.
האסון זכה לסיקור במסגרת מספר תוכניות טלוויזיה, לרבות פרק בסדרה שניות מאסון.
אתר האסון פונה מהריסות ונותר ריק עד שנת 2000. לאחר מכן נבנה עליו מבנה מגורי יוקרה, שהושלם ב-2004.
