ר'רקד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ר'רקד (בערבית: غرقد)[א] הוא שמו של מין עץ אשר לפי ספרות החדית' האסלאמית יגן על יהודים בעת אל-מַלְחַמַה אל-כּ֫וּבְּרַא (אנ') בין מוסלמים ליהודים באחרית הימים בעוד שכל מיני העצים האחרים יבגדו ביהודים.

מין עץ הר'רקד מזוהה עם המין ימלוח[1][2] או עם המין אטד[3][4].

מקורות בספרות החדית'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות החדית' המקובלת לכל הפחות על האסלאם הסוני דווח כי נביא האסלאם מוחמד אמר למוסלמים[5]:

לא תגיע השעה עד שהמוסלמים יילחמו ביהודים והמוסלמים יהרגו אותם עד שהיהודי יסתתר מאחורי האבן והעץ, והאבן או העץ יגידו: "יא מוסלמי, יא עבד אללה ! זה יהודי מאחורי, אז בוא תהרוג אותו !" — חוץ מהר'רקד, שהוא מהעצים של היהודים.

קטעי חדית' המאזכרים את הר'רקד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטעי חדית' דומים שלא מאזכרים את הר'רקד אלא רק מאזכרים אבנים מדברות או גם עצים מדברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צחיח מוסלם – חדית' 6981
  • צחיח מוסלם – חדית' 6982
  • צחיח מוסלם – חדית' 6983
  • צחיח אל-בוח'ארי – חדית' 176
  • צחיח אל-בוח'ארי – חדית' 177
  • צחיח אל-בוח'ארי – חדית' 791
  • עקידת אהל א-סונה ואל-ג'מאעה – חדית' 21[ב]

היחס למקורות אלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב המוסלמים כיום הם מוסלמים סונים ובקרב רבים מהם אם לא בקרב רובם, קטעי חדית' אלה נחשבים לאמינים. עם זאת, אין הכרח שכל מוסלמי המגדיר עצמו "סוני" יקבל קטעי חדית' אלה כאמינים.

מוסלמים סונים מקלים יטענו שניתן להתעלם מקטעי חדית' אלה כלא אמינים ו\או כסותרים את הקוראן.

מוסלמים סונים מחמירים יטענו שמצב זה אמור להתרחש רק לאחר ביאתו השנייה של ישו לפי האסלאם בכדי להנהיג את המוסלמים נגד כוחותיו של דג'אל באל-מַלְחַמַה אל-כּ֫וּבְּרַא (אנ') באחרית הימים, כאשר מצד אחד קבוצה אחת של "יהודים צדיקים" תתאסלם לפני המלחמה ומצד שני קבוצה שנייה של "יהודים רשעים" תסרב להתאסלם ותצטרף לחײַלים של דג'אל ורק אז כל היהודים יושמדו (לפחות אלה מהם שהגיעו לבגרות מינית, קרי, גיל לחימה), ולכן אין לפרש מכך שמוסלמים בכל מקום ובכל זמן צריכים לבצע רצח עם ביהודים. עם זאת, מוסלמים סונים מחמירים קיצוניים (את'רים, כגון והאבים, ח'אריג'ים או אחרים) אולי יטענו ש"אחרית הימים כבר כאן" וכי חדית' זה לכל הפחות מצדיק מלחמה צבאית בין מוסלמים ליהודים.

ניתוח ביקורתי של מקורות אלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היעדר אזכור ר'רקד ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקורות היהדות לא נזכר כל עץ בשם ר'רקד וגם ימלוח ואטד אינם מקודשים ביהדות: הם אינם חלק מארבעת המינים של חג סוכות, משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, אינם נמנים עם צמחי הקטורת, אינם משמשים להבדלה ולא נהוג לאכול את פירותיהם בט"ו בשבט.
האזכור העיקרי לעץ בשם "אטד" במקורות היהדות הוא שלילי ונמצא בספר שופטים, פרק ט' במשל יותם שנשא יותם בן גדעון על הר גריזים כמחאה בפני בעלי שכם על מינוי אחיו אבימלך בן גדעון לשופט אחרי שביצע טבח באחים של שניהם (בני גדעון) כאשר במשל זה הוא משווה את אחיו אבימלך לאטד כעץ קוצני וחסר תועלת בכללותו.

שימוש במקורות אלה בהסתה אנטי-ישראלית ו\או אנטי-יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטעי חדית' אלה משמשים לעיתים להסתה נגד מדינת ישראל ו\או יהודים[6] וכיום במידה נרחבת במדיה חברתית. ההסתה כוללת לרוב הכללות כוזבות על יהודים כ"רוצחי נביאים", "חמדנים", "מתנשאים", "אויבי אלוהים" או "אויבי האנושות לפני שהם אויבי המוסלמים"[6] וכדומה.

לפי פעיל השלום הפלסטיני-אמריקני מוחמד דג'אני דאודי סקירה מקיפה של הקוראן תגרום להבין שחדית' כזה לא יכול להתקיים שכן הוא סותר במוצהר את האמונה האסלאמית ושמוסלמים מאמינים שהקוראן הוא דבר האל והחדית' הוא דבר האדם[7] וכן שחדית' זה נכתב כ-150 שנים לאחר מות מוחמד, שאמינותו מוטלת בספק ושהוא הפך כלי של מוסלמים מסוימים להסית נגד יהודים[8].

הטענה שאזרחי ישראל נוטעים עצי ר'רקד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסלמים סונים קיצוניים מסוימים טענו שיהודים ישראלים נוטעים עצי ר'רקד ב"כל רחבי פלסטין" כחלק מהתכוננותם למלחמה גדולה[9][10]. פעיל האסלאם הסוני הסורי עבד אל-נאפע אל-ריפאעי (عبد النافع الرفاعي) אף טען שעיריית ירושלים חייבה את תושבי העיר לנטוע עצי ר'רקד בגינותיהם כדי להגן על יהודים ביום הדין[11].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נכתב לפעמים גם ע'רקד או גרקד, ובאנגלית נכתב Gharqad.
    בערבית ישנו גם שם חלופי הרבה פחות נפוץ: "ר'רדק" (غردق), שנכתב לפעמים גם "ע'רדק" או "גרדק", ובאנגלית נכתב Ghardaq.
  2. ^ לפי גרסה זו, שמיוחסת לחוד'ייפה בן אל-ימאן (אנ'), "בדרך זו אללה יגרום להשמדת היהודים והמוסלמים יהיו המנצחים. הם (המוסלמים) ישברו את הצלב, ישחטו את החזיר, ויבטלו את הג'יזיה".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nitraria retusa, Nitraria tridentata, Salt tree, Hebrew: ימלוח פגום, Arabic:غرقد كليل, florainisrael.com
  2. ^ gerloff.co.il, ‘Gharqad’, the Tree of the Jews.
  3. ^ Oman Med J. 2016 Jul; 31(4): 245–252., doi: 10.5001/omj.2016.49, by Madhu. C. Divakar,*Amani Al-Siyabi, Shirley. S. Varghese, and Mohammed Al Rubaie, The Practice of Ethnomedicine in the Northern and Southern Provinces of Oman
  4. ^ Denis, Ojalvo, salom.com, The Jewish Tree ‘Gharqad’,09.15.15
  5. ^ According to sunnah.com, it is narrated by Abu Huraira in Sahih Muslim 2922 (Book 54, Hadith 103 ; Book 41, Hadith 6985).
  6. ^ 1 2 University of Baltimore Law, Incitement in the Mosques: Testing the Limits of Free Speech and Religious Liberty, by Kenneth Lasson
  7. ^ Fikra Forum, On the Significance of Dialogue, by Mohammed Dajani, May 13, 2016
  8. ^ Fikra Forum, Dealing with Hate Sermons, Mohammed Dajani, Sep 5, 2017
  9. ^ Oxford Academic, The Gharqad Tree, by Anne Marie Oliver, Paul F. Steinberg, April 2006, pages 20-24, https://doi.org/10.1093/acprof:oso/9780195305593.003.0007
  10. ^ Christians for Israel International, Johannes Gerloff, ‘Gharqad’, the Tree of the Jews, 23 August 2021
  11. ^ Syrian Islamic Scholar Abdul Nafee Al-Rifai: Jerusalem Municipality Made It Mandatory To Plant Gharqad Trees In People's Gardens In Order To Protect The Jews From The Muslims On Judgement Day
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ר%27רקד&oldid=38509095"