לדלג לתוכן

ראובן פז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראובן פז
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 14 בנובמבר 1950
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בפברואר 2015 (בגיל 64) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראובן פז (1950- 24 בפברואר 2015) היה חוקר שב"כ, ומחלוצי חוקרי האסלאם הרדיקלי בעולם.[1]

פז נולד בחיפה ולמד בבית הספר הריאלי בעיר. לאחר שירותו הצבאי הצטרף ב-1971 לשירות הביטחון הכללי (שב"כ) שם עבד כדסקאי במרחב הצפון, ובין היתר חקר ב־1972 את פרשת אודי אדיב.[1]

למד מזרחנות וערבית באוניברסיטת חיפה, שם סיים את התואר הראשון ב-1974 ואת התואר השני ב-1989. ב-1982 היה ממייסדי יחידת המחקר של השב"כ, התמחה בחקר תנועת חמאס והתנועה האיסלאמית בישראל[2] וראיין את בכירי התנועה שהיו כלואים בישראל, ביניהם שייח' אחמד יאסין, ובספטמבר 1988 היה הראשון שפרסם תרגום לעברית של אמנת החמאס.[3] מטרת הראיונות הייתה לעמוד על האידאולוגיה ותהליכי העומק בארגון. היכרותו העמוקה עם תנועת חמאס שימשה לו כבסיס לעבודת הדוקטור שכתב עבור אוניברסיטת חיפה, שם גם שימש בין השנים 1989–1998 כמרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון.[4] במקביל שימש גם כחוקר אורח במרכז דיין של אוניברסיטת תל אביב.[5]

ב-1994 פרש פז משירותו בשב"כ והתמקד בקריירה האקדמית שלו כחוקר האסלאם הפונדמנטליסטי באוניברסיטת חיפה ובמכון לחקר מדיניות הטרור במרכז הבינתחומי הרצליה, ועמד בראשו בשנים 1997-2000.[6] במהלך השנים הרצה בוועידות בינלאומיות, והעביר חוות דעת ותדרוכים במחלקות מחקר של ארגוני ביון, בהם מטה ה־CIA בלנגלי שבווירג'יניה, במועצה לביטחון לאומי בישראל, במוסד ובאמ"ן, וכעד מומחה ב-19 תיקים שעסקו בטרור בבתי משפט בארצות הברית.[6]

ב-2002 ייסד את PRISM (The Project for the Research of Islamist Movements), פרויקט מחקר במסגרת מכון גלוריה לחקר המזרח התיכון ויחסים בינלאומיים במרכז הבינתחומי הרצליה.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פז היה נשוי לדניאלה ולהם שני ילדים משותפים. לאחר גירושיו היה בזוגיות במשך 15 שנה, עד מותו, עם הבמאית לינדה מישל. סבו היה סעדיה פז, מראשוני ארגון השומר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 יוסי מלמן, ‏פיצוח הגרעין: סגן סבא"א מסביר מה ייחשב מבחינת ישראל להסכם טוב עם איראן, באתר מעריב אונליין, 28 בפברואר 2015
  2. ^ יוסי מלמן, השב"כ דרש שוויון. אז הוא דרש, באתר הארץ, 23 במאי 2004
  3. ^ אורן כהן, זהו החמ"ס, באתר חדשות, ‏7 באוקטובר 1988
  4. ^ Reuven Paz - Powerbase, powerbase.info
  5. ^ ראומה שחור, "אולי תכנית רבין מכובדת, אבל אין פלשתינים שמוכנים לדבר איתו", באתר מעריב, ‏6 באפריל 1989
  6. ^ 1 2 Dr. Reuven Paz Z"L, ICT (באנגלית אמריקאית)