ראש מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין
איוש נוכחי | לי צ'יאנג (11 במרץ 2023) | ||
---|---|---|---|
תחום שיפוט | הרפובליקה העממית של סין | ||
מעון | ג'ונגנאנחאי | ||
משך כהונה קצוב | חמש שנים, עד שתי תקופות כהונה | ||
ייסוד המשרה | 27 בספטמבר 1954 | ||
איוש ראשון | ג'ואו אנלאי | ||
אתר רשמי | |||
ראש מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין, המכונה גם ראש ממשלת סין, הוא ראש הרשות המבצעת של הרפובליקה העממית של סין ומנהיג מועצת המדינה. ראש מועצת המדינה הוא השני בחשיבותו במערכת הפוליטית של סין, אחרי המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של סין/נשיא סין (המנהיג העליון), ומחזיק בדרגה הגבוהה ביותר בשירות המדינה של הממשל המרכזי.
ראש מועצת המדינה אחראי לקונגרס הלאומי העממי ולוועדה המתמדת שלו. ראש מועצת המדינה מכהן לתקופת כהונה של חמש שנים, הניתנת לחידוש פעם אחת. הוא מנהל את ישיבות המליאה וההנהלה של מועצת המדינה, ויש לו ארבעה סגנים העוזרים לו בעבודתו. מאז הקמת הרפובליקה העממית של סין ב-1949, כל ראשי המועצה היו חברים בוועדה המתמדת של הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית הסינית, למעט בתקופות מעבר קצרות. במערכת הפוליטית הסינית, ראש המועצה נחשב בדרך כלל לאחראי על ניהול כלכלת הרפובליקה העממית של סין.
ראש מועצת המדינה המכהן הוא לי צ'יאנג, שנכנס לתפקידו ב-11 במרץ 2023 במקום לי קצ'יאנג.[1][2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפקיד הוקם בתחילה על פי חוק אורגני של הממשלה העממית המרכזית, שהועבר על ידי הוועידה המדינית הפוליטית העממית הסינית ב-29 בספטמבר 1949. שמו הראשון היה ראש מועצת המינהל הממשלתי.[3] ג'ואו אנלאי מונה לראש מועצת המדינה מיד לאחר הכרזת הרפובליקה העממית של סין ב-1 באוקטובר 1949. עם קבלת החוקה ב-1954 שונה שם התפקיד לראש מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין.[4]
מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 הייתה חלוקת אחריות בין ראש המועצה למזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של סין, שבה ראש המועצה אחראי על הכלכלה ועל הפרטים הטכניים של יישום מדיניות הממשלה, בעוד שהמזכיר הכללי אוסף את התמיכה הפוליטית הדרושה.[5] עם זאת, חלוקה זו השתנתה תחת הנהגתו של מזכ"ל המק"ס שי ג'ינפינג, שמרכז את הכוח סביב עצמו ולוקח אחריות על תחומים שהיו באופן מסורתי נחלתו של ראש המועצה, כולל הכלכלה.[5]
ראש המועצה נבחר באופן היסטורי בתוך המפלגה הקומוניסטית של סין באמצעות דיונים של חברי הפוליטביורו בעבר ובהווה כחלק מתהליך קביעת החברים בוועדה המתמדת החדשה של הפוליטביורו. במסגרת תהליך בלתי פורמלי זה, ראש המועצה מתוך סגניו של קודמו בתפקיד.[6] גם מסורת זו השתנתה תחת שי, כשבעל בריתו וראש המועצה הנוכחי לי צ'יאנג מעולם לא כיהן כסגן ראש המועצה.[7]
סמכויות וחובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באופן רשמי, ראש המועצה ממונה על ידי הנשיא ומאושר על ידי הקונגרס הלאומי העממי.[8] בפועל הוא נבחר בהנהגת המפלגה הקומוניסטית של סין, ובפרט על ידי הוועדה המתמדת של הפוליטביורו.[6][7] ראש המועצה נתמך על ידי ארבעה סגנים מאז הרפורמה של דנג שיאופינג ב-1983,[9] וסגנו הראשון מכהן כראש המועצה בפועל בהיעדרו. ראש המועצה וסגניו נבחרים אחת לחמש שנים ומוגבלים לשתי תקופות כהונה.[8] ראש המועצה תמיד היה חבר בוועדה המתמדת של הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית של סין (אנ').
ראש המועצה הוא התפקיד המנהלי הגבוה ביותר בממשלת סין. הוא עומד בראש מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין ואחראי על ארגון וניהול הבירוקרטיה האזרחית. לדוגמה, על ראש המועצה מוטלת המשימה לתכנן את תקציב המדינה וליישם פיתוח לאומי כלכלי וחברתי.[8][10] תפקיד זה כולל פיקוח על המשרדים, המחלקות, הוועדות והסוכנויות הסטטוטוריות השונות[7] והצעת מועמדים לסגני ראש המועצה, חברי מועצת המדינה ושרי הממשלה. מועמדויות אלו מאושרות על ידי הקונגרס.[8] ראש המועצה יכול גם להציע הקמת, מיזוג או פירוק משרדים, והצעה זו תאושר על ידי הקונגרס או הוועדה המתמדת שלו.
ראש המועצה יושב בראש ישיבות המליאה וההנהלה של מועצת המדינה, שכוללות גם את סגניו, חברי מועצת המדינה והמזכיר הכללי שלה[8] ומתקיימות פעמיים או שלוש בחודש, על אף שניתן לקיים אותן בכל זמן.[11] למועצת המדינה יש סמכות להציע הצעות לקונגרס הלאומי ולוועדה המתמדת שלו ולנסח תקנות מנהליות אשר חייבות להיות מאושרות על ידי ראש המועצה.[10] ראש המועצה גם חותם על הצו המאשר את מינויים של ראש הרשות המבצעת של הונג קונג ושל מקאו (אנ').[10]
לראש המועצה אין סמכות פיקודית על הכוחות המזוינים, אבל הוא בדרך כלל ראש ועדת הגיוס הלאומית להגנה, שהיא מחלקה של צבא סין.[12] למועצת המדינה סמכות להנהיג ממשל צבאי בחלוקות מנהליות מתחת למחוז, שראש המועצה מכריז לאחר מכן בצו;[10][13] ראש מועצת המדינה לי פנג השתמש בסמכות זו בחלקים מבייג'ינג ולהורות על הדיכוי הצבאי של ההפגנות בכיכר טיין-אן-מן ב-1989.[14]
ראשי מועצת המדינה של סין
[עריכת קוד מקור | עריכה]# | דיוקן | שם (לידה–מוות) |
כהונה | נשיא | מנהיג עליון | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
תחילת כהונה | סיום כהונה | זמן כהונה | |||||
1 | ג'ואו אנלאי (1898–1976) |
1 באוקטובר 1949 | 15 בספטמבר 1954 | 26 שנים ו-99 ימים | מאו דזה-דונג | ||
27 בספטמבר 1954 | 18 באפריל 1959 | ||||||
18 באפריל 1959 | 21 בדצמבר 1964 | ליו שאוצ'י | מאו דזה-דונג | ||||
21 בדצמבר 1964 | 4 בינואר 1975 | ||||||
4 בינואר 1975 | 8 בינואר 1976 | המשרה בוטלה | |||||
2 | חואה גוופנג (1921–2008) |
31 בינואר 1976 | 7 באפריל 1976 | 4 שנים ו-223 ימים | |||
7 באפריל 1976 | 5 במרץ 1978 | הוא עצמו | |||||
5 במרץ 1978 | 10 בספטמבר 1980 | דנג שיאופינג | |||||
3 | ג'או דזיאנג (1919–2005) |
10 בספטמבר 1980 | 6 ביוני 1983 | 7 שנים ו-74 ימים | |||
6 ביוני 1983 | 24 בנובמבר 1987 | לי שייניין | |||||
4 | לי פנג (1928–2019) |
24 בנובמבר 1987 | 25 במרץ 1988 | 10 ימים ו-113 ימים | |||
25 במרץ 1988 | 15 במרץ 1993 | יאנג שאנג-קון | |||||
ג'יאנג דזה-מין | |||||||
15 במרץ 1998 | 17 במרץ 1998 | ג'יאנג דזה-מין | |||||
5 | ג'ו ז'ונגג'י (1928–) |
17 במרץ 1998 | 15 במרץ 2003 | 4 שנים ו-363 ימים | |||
6 | ון ג'יאבאו (1942–) |
15 במרץ 2003 | 16 במרץ 2008 | 10 שנים | חו ג'ינטאו | ||
16 במרץ 2008 | 15 במרץ 2013 | ||||||
7 | לי קצ'יאנג (1955–2023) |
15 במרץ 2013 | 18 במרץ 2018 | 9 שנים ו-361 ימים | שי ג'ינפינג | ||
18 במרץ 2018 | 11 במרץ 2023 | ||||||
8 | לי צ'יאנג (1959–) |
11 במרץ 2023 | מכהן | 1 שנה ו-205 ימים |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל סין |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ראש מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סין: לי צ'יאנג מונה לראש הממשלה, באתר ynet, 11 במרץ 2023
- ^ סין: ראש הממשלה החדש נכנס לתפקידו, הכלכלה בראש סדר העדיפויות, באתר כלכליסט, 11 במרץ 2023
- ^ "The Organic Law of the Central People's Government of the People's Republic of China" (PDF). The Common Program of the People's Republic of China 1949-1954. נבדק ב-2023-10-27.
- ^ יו-נאן צ'אנג (1956). "The Chinese Communist State System Under the Constitution of 1954". The Journal of Politics. 18 (3): 520–546. doi:10.2307/2127261. ISSN 0022-3816.
- ^ 1 2 לינגלינג ויי (2022-05-11). "China's Forgotten Premier Steps Out of Xi's Shadow as Economic Fixer". וול סטריט ג'ורנל (באנגלית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2023-10-27.
- ^ 1 2 "China's backroom power brokers block reform candidates". South China Morning Post. 21 בנובמבר 2012. נבדק ב-2023-10-27.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ 1 2 3 צוקאסה הדנאו; איורי קוואטה (31 בדצמבר 2022). "Xi loyalist set to become China premier without stint as deputy". Nikkei Asia. נבדק ב-2023-10-27.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 "Constitution of the People's Republic of China". הקונגרס הלאומי העממי. נבדק ב-2023-10-27.
- ^ פרנק טאנג; אורנג' ואנג (27 באוקטובר 2022). "China's top legislature 'deliberates' on new nominations, as leadership reshuffle stokes market turmoil". South China Morning Post. נבדק ב-2023-10-27.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 יאן צ'ן (3 באפריל 2023). "李强:中国新总理上任23天的三个信号和三道难题" [לי צ'יאנג: שלושה אותות ושלוש בעיות לראש הממשלה החדש של סין ביומו ה-23 בתפקיד]. BBC News (בסינית). נבדק ב-2023-10-27.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ ויליאם ז'נג (28 במרץ 2023). "New work rules for China's State Council put the party firmly in charge". South China Morning Post. נבדק ב-2023-10-27.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "NIDS China Security Report 2012" (PDF). המכון הלאומי למחקרי ביטחון (יפן). בדצמבר 2012. נבדק ב-2023-10-27.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Martial Law of the People's Republic of China". הקונגרס הלאומי העממי. 11 בדצמבר 2007. נבדק ב-2023-10-27.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ קרי חואנג (24 ביולי 2019). "Obituary: Li Peng, China's technocrat 'communist warrior' who rose to the top in chaotic times". South China Morning Post. נבדק ב-2023-10-27.
{{cite news}}
: (עזרה)<