פורטל:סין
סין (סינית מפושטת 中国, סינית מסורתית 中國, תעתיק לעברית ג'וּנְגגְווֹ, פיניין Zhōngguó, להאזנה לחץ כאן), היא ישות תרבותית וגאוגרפית בת אלפי שנים במזרח אסיה. סין היא אחת מן העתיקות בתרבויות העולם, עם מורשת רציפה בת אלפי שנים. מלחמת האזרחים הסינית פיצלה את ארץ זו לשתי ישויות פוליטיות הנושאות את השם "סין", וטוענות לחזקה על אותו השטח בקירוב: האחת היא הרפובליקה העממית של סין, השולטת על שטחה היבשתי של סין, וכן הונג קונג ומקאו; והשנייה היא הרפובליקה הסינית השולטת על האי טאיוואן וסביבותיו, ולכן מוכרת גם בשם זה.
 המרכז ההיסטורי של מקאו הוא קבוצה של יותר מעשרים אתרים במקאו, אזור מנהלי מיוחד ברפובליקה העממית של סין, המייצגת את המורשת התרבותית והאדריכלית של העיר. הקבוצה כוללת כיכרות עירוניות, רחובות, גנים, בתי מגורים, כנסיות, מקדשים, בתי קברות ומבצרים. קבוצה זו מייצגת סגנונות אדריכליים ייחודיים המהווים מיזוג בין האדריכלות האירופאית, הסינית והשפעות ממקומות אחרים באסיה. בשנת 2005 הוכר המרכז ההיסטורי של מקאו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, האתר ה-31 ברשימת אתרי המורשת העולמית של סין. |
הסינים המציאו את אבק השריפה והשתמשו בו לא רק עבור רקטות, ששימשו ככלי נשק, אלא גם לשיגור זיקוקין די-נור. למעשה, הייתה זו גרסה ראשונית של המנוע הרקטי שמשמש כיום עבור רקטות, טילים ומשגרי לוויינים וחלליות.
|
| פוליטיקאים | צ'ין שה-חואנג - קיסר סין הראשון • סון יאט-סן - הוגה שלושת העקרונות של העם
מאו דזה דונג - מנהיג המהפכה הקומניסטית • דנג שיאופינג - מנהיג סין בדור השני של המהפכה • ג'יאנג דזה-מין - בכיר דור ההנהגה השלישי של המפלגה הקומוניסטית בסין |
| הוגי דעות | לאו דזה - אבי תורת הטאואיזם •
קונפוציוס - אחד הפילוסופים הגדולים ביותר של כל הזמנים |
| אנשים בעלי עניין | פנג שאן הו - חסיד אומות העולם |
| אתרי מורשת עולמית | החומה הסינית • העיר האסורה • מקדש השמים • פסל בודהה הענק בלשאן • צבא הטרקוטה | |
| מחוזות סין | אָנְחְווֵי • גָאנְסוּ • גֶ'גְ'יַאנְג • גְוָאנְגְדונְג (קאנטון) • גווֵיְג'וֹאוּ • גְ'יַאנְגְסוּ • גְ'יַאנְגְשִׂי • גִ'ילִין • הָאיְנָאן • הֶבּיי • הֶנָאן • הוּבּײ • הוּנָאן • הֵייְלוֹנְגְגְ'יָאנְג • יוּ'נָּאן • לְיָאונִינְג • סצ'ואן • פֿוּגְ'ייֵן • צִ'ינְגְהָאי • שָאַנשִׂי • שַאנְדונְג • שָאנְשׂי | |
| אזורים אוטונומיים | גְוָאנְגְשִׂי • טיבט • מונגוליה הפנימית • נינְגְשְׂיָה • שׂינגְ'יָאנְג | |
| עיריות | בּייְגִ'ינְג • צ'וּנְגְצִ'ינְג • שאנגחאי • טייֵנְגִ'ין | |
| אזורים מנהליים מיוחדים | הונג קונג • מקאו | |
| ערים | גואנגג'ואו • שנג'ן • דונגגוואן • ג'אוצ'ינג • שאוגואן • חרבין • טיינג'ין • נאנג'ינג • קאיפנג • שיאן |
המטבח הסיני לסגנונות בישול שונים שמקורם בסין והוא אחד המטבחים העשירים ביותר. המרכיב העיקרי במנה הסינית הוא לרוב מזון עם פחמימות כגון אורז ואטריות, לעומת המרכיב העיקרי במנה מערבית - החלבון, כלומר הבשר. אף על פי כן, במשתה סיני רשמי ייתכן שלא יוגש אורז כלל.
מזון סיני מוצק נאכל בעזרת מקלות אכילה סיניים, ומזון נוזלי נאכל בעזרת כף רחבה עם תחתית שטוחה, העשויה לרוב מקרמיקה. בעיני הסינים, החזקת סכין על השולחן היא ברברית, לכן רוב המנות עשויות מחתיכות קטנות, שצריך רק להרים ולאכול, מבלי להיעזר בסכין.
לערך המלא • לקטגוריית המטבח הסיני
המטבח הקנטונזי אופייני לדרום מחוז קאנטון (גואנגדונג) שבדרום-מזרח סין. מאפייניו הבולטים:
- בקנטון שורר אקלים סובטרופי ולכן האזור עשיר בפירות שמוצאים את עצמם משולבים במנות הבשר של האזור וכן מוגשים כקינוח.
- המטבח הקנטונזי משתמש כמעט בכל בשר אפשרי החל מעוף ובקר דרך דגים ופירות ים (בגלל הקרבה לים) ועד נחשים ותולעים. אמרה סינית טוענת כי הקנטונזים אוכלים כל מה ששוחה חוץ מסירות, כל מה שעף חוץ ממטוסים וכל מה שיש לו רגליים חוץ משולחן.
- התיבול הקנטונזי עדין ואינו משתמש בחומרי גלם חריפים ולכן מטבח זה חביב מאוד על החיך המערבי כך שרוב המסעדות הסיניות המערביות הן בעצם קנטונזיות.
- המטבח הקנטונזי הוא כמעט היחידי בסין שיש בו מרקים המבושלים בישול איטי.
מנות אופייניות לאזור:
המטבח הפקינזי, המוכר גם כמטבח קיסרי או מנדריני. בייג'ינג (פקין) היא בירת סין ובה שוכן ארמון הקיסר. רבות ממנות האזור מקורן בארוחות השחיתות של הקיסרים והאצילים. מנות אלה מוצאן לאו דווקא מבייג'ינג עצמה כיוון שטבחים מכל סין בישלו עבור הקיסר את מיטב מאכליהם ובדרך כלל הן מכילות רכיבים יוקרתיים קשים להשגה.
מנות אופייניות למטבח:
- ברווז בנוסח פקינג הנצלה עד פריכות ומוגש בטקסיות בליווי חביתיות ורוטב שזיפים.
- מרק קני ציפורים
- מרק סנפירי כריש
- מרק חמוץ-חריף
.jpg)
מטבח שאנגחאי, נקרא על שם שאנגחאי אך למעשה נפוץ בכל חופה המזרחי של סין. מאפייניו הבולטים:
- הקרבה לים מתבטאת בשימוש בהרבה דגים ופירות ים.
- האורז מוגש כמעט בכל ארוחה והמנות שמלוות אותו עשירות ברוטב כדי שיעשיר אותו.
- באזור יש גם ירקות בשפע ולכן התפתחה כאן גם תרבות צמחונית ענפה המתבטאת גם בשימוש תכוף בטופו.
- התיבול הנפוץ באזור זה אינו חריף ומשאיר את הבמה לטעמו הטבעי של המזון.
- בחלקו הדרומי של האזור מייצרים את רוטב הסויה המשובח ביותר בסין והשימוש ברוטב סויה נפוץ במיוחד וההתמחות היא בישול אדום.
- שימוש במשקאות אלכוהוליים לשריית בשרים ודגים.
המטבח הסצ'ואני הוא המטבח הנפוץ בסצ'ואן בדרום-מערב סין, האקלים באזור קר בחורף ובקיץ הוא חם ולח ולכן מאכלי האזור הם חריפים ומשתמשים בפלפלים חריפים, פלפל סצ'ואן, זנגביל (ג'ינג'ר), שום ובצל.
מנה אופיינית לאזור היא גונגבאו ג'ידינג (עוף קונג פאו) שגרסתה המערבית מוכרת לנו כעוף נוסח סצ'ואן.
מטבח חונאן - הוא המטבח האופייני לאזור שיאנגג'יאנג ולמערב אזור הונאן, מטבח זה דומה למטבח הסצ'ואני אך מתובל יותר וכולל גם מנות בסגנון החמוץ-מתוק בנוסף למאכלם החריפים שמשתמשים בפלפל צ'ילי, בצל ושום. באזור זה נהוג גם לטגן בשרים בבלילת בצק והרבה מאוד מנות סיניות מערביות מבוססות על צורת הכנה זו כמו למשל עוף בשומשום.
.jpg)
מטבח יונאן - ביונאן ישנו מספר עצום של מיעוטים ולכן המטבח מגוון ביותר. המאכלים מתובלים למדי ועושים שימוש נרחב בפטריות. בדרום אזור זה מגדלים זן תה בשם פּוּ-אר (נקרא גם בו לאי) המיושן בין שנה לארבע שנים ומפתח טעם מותסס.
מטבח צפון-מזרח סין - המטבח האופייני לצפון מזרח סין. בשל החורפים הקשים ועונות הגידול הקצרות יחסית התפתחה באזור מסורת של כבישה ושימור של מאכלים ובמיוחד של כרוב כבוש. בניגוד לדרום סין כאן האטריות הן הפחמימה הנפוצה ולא האורז שנאכל באזור זה בעיקר כדייסה.
.jpg)
מטבח ההאקה - זהו המטבח של בני האקה שהיגרו לדרום-מזרח סין בבורחם מפני המונגולים. אנשי ההאקה הגיעו לגואנדונג ופוג'יין אך אזורים אלה היו כבר מיושבים והם נאלצו לגור באזורי הגבעות שלא היו מיושבים. באזורים אלה לא היו גידולים טריים ולכן מטבח ההאקה משתמש בהרבה בצל ובחומרי גלם יבשים או משומרים כמו טופו ממנו מכינים מנות רבות באזור והבשר הנפוץ והמועדף הוא בשר חזיר.
המטבח הטיבטי - מזונם של הטיבטים הגרים במערב סין מבוסס על קמח שעורה, בשר של יאק הבית, כבש הבית וחזיר, ירקות ומוצרי חלב - בעיקר חמאה, גבינה ויוגורט. ככל שהטיבטים גרים גבוה יותר מעל פני הים מזונם מכיל יותר בשר ופחות ירקות. התה המקומי עשיר ומעודן יותר מהתה הסיני וכמו כן נוהגים הטיבטים לשתות בירת שעורה. הקרבה הגאוגרפית להודו מתבטאת בשימוש נרחב בתבלינים כמו כמון, הל וקינמון ומוצרי חלב.
מטבח זה נוצר בארצות הברית במאה ה-19 על ידי מהגרים סינים שפתחו מסעדות וניסו להתאים את המטבח לחיך המערבי. עם הזמן התפתח מטבח המבוסס על המטבח הקנטונזי בשילוב חומרי גלם מערביים שאליהם האמריקאיים היו מורגלים. מטבח זה כלל גרסאות מערביות למנות סיניות וכן מנות חדשות שבסין מעולם לא שמעו עליהן וחלקן אופייניות אף לערים מסוימות בארצות הברית.
דוגמאות למנות סיניות שקיבלו גרסה מערבית:
- אגרול - מעטפת האגרול האמריקאי עבה יותר מזה הסיני וכמו כן הוא שודך לרוטב חמוץ-מתוק שהאמריקאים אהבו. הרוטב עצמו נצבע באדום לוהט על מנת לשוות לו מראה אקזוטי ומושך.
- מרק וונטון - בקנטון מרק זה מהווה ארוחה שלמה ומבוסס על ציר עשיר ששוחות בו אטריות וכופתאות וונטון ובארצות הברית הוצאו האטריות והציר הוחלף במרק צח וזאת על מנת שהמרק יוכל להוות מנה ראשונה מערבית.
- עוף קונג פאו - בגרסתה המערבית המנה הרבה פחות חריפה ולעיתים אף מוסיפים לה אלמנטים מתוקים. כמו כן לעיתים מוחלף העוף בבשר בקר (בקר בנוסח סצ'ואן) ואפילו פירות ים.
- במנות רבות אחרות הוחלפו רכיבים אקזוטיים שלא היו בנמצא ברכיבים מקומיים. הדוגמה הבולטת היא שימוש באטריות ביצים שהן מיעוט בסין אך היו נפוצות מאוד במערב.
- מנות אחרות הן מנות סיניות שנדחקו לשוליים בסין עצמה אך בארצות הברית אהבו אותן מאוד וקידמו אותן למרכז הבמה - דוגמה לכך היא האורז המטוגן שאמנם קיים בסין אך הרבה פחות נפוץ שם מבארצות הברית.
מנות כביכול-סיניות שהומצאו בארצות הברית:
- צ'ופ סואי - מנה זו של בשר וירקות ברוטב חום נועדה לנצל שאריות.
- עוף בשומשום - למעשה גרסה של עוף מטוגן שהיא מנה אמריקאית קלאסית. ציפוי העוף בשומשום והגשתו ברוטב חמוץ-מתוק מעניקים לו נופך סיני.
- אג פו יאנג - נטיפי אומלט המטוגנים בשמן עמוק, מוגשים על ירקות מאודים, לרוב בתוספת בשר. בעיר סנט לואיס, מיזורי מכינים כריך הנקרא סיינט פול הכולל בתוכו את האומלט עם מיונז, חסה ועגבניות.
- קראב ראנגון - כיסני וונטון מטוגנים במילוי תחליף סרטן וגבינת שמנת.
- בננה מטוגנת ואננס מטוגן - הומצאו כדי לספק את החיך המערבי המורגל לקינוח בסוף הארוחה.
- עוגיות מזל - הומצאו בקליפורניה בתחילת המאה ה-20.
ברווז בנוסח פקינג, ברווז פקינג או ברווז בייג'ינג (בסינית מסורתית: 北京烤鴨 ובסינית מפושטת: 北京烤鸭) הוא מאכל מפורסם מהמטבח המנדריני שמקורו בבייג'ינג שבסין. מאכל זה הפך עם השנים למאכל המסמל את המטבח הסיני. מקור שמו במערב בעיוות של שם הבירה "בייג'ינג", אשר נקראה שנים רבות "פקינג" על ידי תושבי אירופה.
מאכל זה כולל ברווז צלוי, שעורו הפריך בשל הצלייה מהווה חלק בלתי נפרד מהמנה. הברווז עצמו, המכיל מעט בשר, מוגש עם חביתיות מסורתיות, רטבים וירקות. יתרת חלקי הברווז מוגשים בהמשך הארוחה, לאחר אכילת הברווז, כאיטריות או כ"סון צ'ו באו"- מנה של בשר ברווז בעלה חסה.
מקורו של מאכל זה בתקופת שושלת יואן (1206–1368), ובמהלך המאה ה-15 הפך למאכל פופולרי בחצר הקיסרית של שושלת מינג.
中文/普通話 מנדרינית תקנית • 粵語/廣東話 קנטונזית תקנית • 吳語/吳儂軟語 ווּ • 閩南語 מין-נאן • 閩東語 מין-דונג • 古文/文言文 סינית קלאסית • 客家話 האקה •
贛語 גאן
סין היא אחת הישויות המעניינות ביותר כיום. אולם ברוב אנציקלופדיות ישראל, כמו גם בוויקיפדיה, אין עליה מספיק ערכים. באפשרותכם לעזור לוויקיפדיה, ולכתוב ערכים על נושאים בסין.
- אז איך לעזור?
- תוכלו לערוך קצרמרים, או לשפר ערכים קיימים. לחצו כאן לקבלת רשימת ערכים דורשי שיפור.
- תוכלו לכתוב ערכים חדשים. ראו כאן רשימת של ערכים מבוקשים.
- כל הערכים החסרים שכדאי לכתוב - רשימה אוטומטית שנוצרת על פי אתר ויקינתונים.
- כולם מוזמנים להצטרף למתקפת האיכות בנושא היסטוריית סין.
- תוכלו להצטרף למיזם סין
- זכרו: תמיד יש לפעול לפי כללי התעתיק.