רביעיית אבן
| צילום מ-2011 | |
| תאריך ייסוד |
1999 |
|---|---|
| חברת תקליטים |
Erato Records |
| פרסים |
פרס המוזיקה של פרנקפורט, אקו קלאסיק להרכב/תזמורת, אקו קלאסיק להרכב/תזמורת |
|
www | |
רביעיית אֶבֶּן (בצרפתית: Quatuor Ébène -משמעות המילה ébène היא הובנה) היא רביעיית מיתרים שמקורה מצרפת, ונחשבת לאחת מרביעיות המיתרים המצליחות והחשובות ביותר.[1] היא מבצעת מוזיקה קלאסית, ג'אז ושילובים מסוג crossover או fusion בתחום הקלאסי והג'אז. נכון לאוקטובר 2026 הרביעייה מורכבת מפייר קולומבה (Colombet) -כינור ראשון, גבריאל לה מגדור (Le Magadure) - כינור שני, מרי שילם (Chilemme)- ויולה ו-יויה אוקמוטו - צ'לו. חבריה הקודמים של הרביעייה היו:גיום אנטוניני - כינור, מתייה הרצוג - ויולה (2014-1999);אדריאן בואסו - ויולה (2017-2015), מתייה פונטנה (Fontana) - צ'לו (2002-1999) ורפאל מֶרלֶן - צ'לו (2024-2002)
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רביעיית אבן הוקמה בשנת 1999 על ידי ארבעה סטודנטים ב"קונסרבטוריון בולון-ביאנקור" שבצרפת. חברי הרביעייה השתלמו בהמשך אצל רביעיית איזאי בהקונסרבטואר של פריז ומאוחר יותר אצל אברהרד פלץ (Felz), גאבור טקאץ'-נאג' ואצל ג'רג' קורטג בהונגריה. [2] בשנת 2003, משכה הרביעייה תשומת לב בתחרות רביעיות המיתרים הבינלאומית של בורדו,כאשר זכתה בפרס השני ex aequo (פרס ראשון לא הוענק) ובפרס Sacem על הפרשנות הטובה ביותר ליצירה מוזיקלית עכשווית.
הרביעייה החלה לצבור פרסום רב לראשונה בשנת 2004, כאשר זכתה בפרס הראשון בקטגוריית רביעיית המיתרים בתחרות המוזיקה הבינלאומית ARD (של רשות השידור הגרמנית) ובעוד פרסים ותארים שונים:פרס חביבת הקהל, שני פרסים נוספים לביצוע ופרס הקרן קרל קלינגר. בשנה שלאחר מכן, זכתה הרביעייה בפרס בלמונט מטעם "קרן פורברג-שניידר".[3] בשנת 2006, היא הוציאה לאור את ההקלטתה ראשונה -עם שלוש רביעיות מיתרים מאת היידן, שזכתה לשבחי הביקורת. בשנת 2009, זכתה הרביעייה להכרה נוספת בזכות ביצוע ויצירת אלבום של אוסף רביעיות מיתרים מאת קלוד דביסי, מוריס ראוול, גבריאל פורה ומלחינים צרפתים אחרים. אותו אלבום זכה בקטגוריית "הקלטת השנה" בפרסי מוזיקה קלאסית של גרמופון, בשנת 2010, זכתה הרביעייה בתואר ההרכב המוזיקלי של השנה בתחרות Victoires de la musique classique של הרשת NPR בארצות הברית עבור האלבום "Fiction" של רביעיית אבן לאחד מדירוג 50 האלבומים האהובים לשנת 2011, ותיאר אותו כמשופע ב"חלקות משי ועדינות גאלית".[4] הרביעייה מופיעה בקביעות במקומות כמו ה"פילהרמוני של פריז" הפילהרמונית של לוקסמבורג,אלבפילהרמוני וקרנגי הול בניו יורק, וכן בפסטיבל זלצבורג, ויגמור הול בלונדון, הקונצרטחבאו באמסטרדם, הקונצרטהאוס של ברלין, אולם מוזיקפריין בווינה, בהיכל האמנויות בבריסל, הטונהאלה בציריך, אולם הרקולס מינכן, האופרה הממלכתית של בוואריה במינכן. אולם סאו פאולו (ברזיל), אולם הקונצרטים של סטוקהולם, האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה ברומא, אולם הגוונדהאוס בלייפציג ותיאטרון שאנז אליזה בפריז.
הרביעייה משתתפת בקביעות בפסטיבלים רבים, כולל פסטיבל מנוחין קשטאט, פסטיבל ורבייה, שוברטיאדה בהוהנמס, פסטיבל מקלנבורג-מערב פומרניה ופסטיבל סוואנה (ארצות הברית).
ב-2014, קרנגי הול בניו יורק הזמין את רביעיית אבן להכין עבור שנת 2020 - שנת ה-250 להולדתו של בטהובן עם ביצועו של המחזור השלם של רביעיות המיתרים של המלחין. בין השנים 2018 ו-2020 הם ערכו במסגרת המיזם "בטהובן מסביב לעולם" מעל מאה קונצרטים בכ-20 מדינות ברחבי תבל כדי להפיץ את המסר ההומניסטי של בטהובן ולהשמיע את יצירות המופת שלו.
הם היו לרביעיית המיתרים הראשונה ולאמנים הצרפתים הראשונים שזכו בפרס היוקרתי למוזיקה של פרנקפורט לשנת 2019 . החל מהשנים 2022-2021 יחד עם רביעיית בלצ'ה הם מבצעים מחזורים קבועים בקונצרטהאוס של ברלין.הם היו רביעיית הבית של רדיו פראנס והרכב הבית הקאמרי של התזמורת הפילהרמונית של לוקסמבורג. ב-2026 היו רביעיית הבית של פסטיבל בטהובן בבון. בשנת 2026, קיבלו את פרס פסטיבל המוזיקה של ברמן (Musikfest Bremen)
כלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פייר קולומבה מנגן על הכינור "פיאטי" מתוצרת אנטוניו סטרדיווארי משנת 1717. לגבריאל לה מגדור כינור "קינג ג'ורג'" שיוצר ב-1710 גם גן על ידי אנטוניו סטרדיווארי. מרי שילם מנגנת על ויולה "גיבסון" מבית אנטוניו סטרדיווארי מ-1734, בעוד שליוקו אוקמוטו צ'לו "דה קֶרמדֶק-בלֶס" מתוצרת אנטוניו סטרדיווארי מ-1698 [5]
סגנון מוזיקלי ואפיונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרביעייה ידועה בזכות המומחיות שלה במגוון של ז'אנרים שונים של מוזיקה - מוזיקה קלאסית, מוזיקה משכילה עכשווית, וג'אז ולעיתים נהנית מטשטוש הגבולות המוזיקליים.[6] היא הופיעה לצידם של אמנים ידועי שם בתחום המוזיקה הקלאסית הג'אז והזמרה כמו מנחם פרסלר, מתיאס גרנה, סטייסי קנט, ניקולס אנגליץ', מרטין פרסט, ברנאר לווילייה, גוטייה קפוסון, מישל פורטל, נטלי דסה, פיליפ ירוסקי ואחרים. המבקר של המגזין "ל'אקספרס" ברטארן דרמונקור מציין כי הרביעייה מתבלטת ב
יופיו של הצליל, שלמות מכות הקשת, הפיזור המדויק של משקל הקשת וההומוגניות המרשימה, כאילו כולם מנגנים על כלי אחד, מציבים את הרביעייה הזו בין ההרכבים הטובים בעולם. זוהי תוצאה של עבודה בלתי נלאית ותיאום מושלם
.[7]
בשנת 2013, ציין המגזין הבריטי גרמופון שללא קשר לרפרטואר שהם עוסקים בו, מה שמייחד אותם הוא "תחושה בלתי ניתנת לחיקוי שיש שיש להם מה לומר, ושיש צורך דחוף להראות זאת".
חברי הרביעייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פייר קולומבה - כינור ראשון
- גבריאל לֶה מגדור - כינור שני
- מרי שילם - ויולה (החל מ-2017)
- יויו אוקלמוטו - צ'לו (החל מ-2024)
[8] בעבר:
- מתייה הרצוג - ויולה (2015-1999)
- אדריאן בואסו - ויולה (2017-2015)
- מתייה פונטנה - צ'לו (2002-1999)
- רפאל מרלן - צ'לו (2024-2002)
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2004: ARD Music Review - פרס ראשון לרביעיות מיתרים של רשות השידור הגרמנית ARD
- 2005 - : פרס בלמונט של הקרן פורברג-שניידר
- 2007: פרס התאגיד בורלטי בואיטוני
- 2010 - Victoire de la musique classique עבור האלבום Fiction
שהוקדש במידה רבה גם למוזיקת סרטים
- 2019 פרס המוזיקה של פרנקפורט - היה ההרכב הקאמרי הראשון שזכה בפרס של יריד המוזיקה של פרנקפורט
- 2021 - Victoire de la musique classique
- 2026 - פרס הפסטיבל ברמן
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Haydn: Quatuors à Cordes (2006), Mirare
- Bartók: Quatuors Nos. 1-3 (2007), Mirare
- Debussy, Fauré & Ravel: String Quartets (2008), Erato
- Brahms: String Quartet No. 1; Piano Quintet (2008), Erato
- Fiction: Live at Folies Bergère (2011), Erato
- Mozart: Dissonances (2011), Erato
- Felix & Fanny Mendelssohn (2013), Erato
- Brazil (2014), Erato
- Menahem Pressler 90th Anniversary Concert: Live in Paris (2014), Erato
- Green: Mélodies sur des poèmes de Verlaine, with Philippe Jaroussky (countertenor) & Jérôme Ducros (piano)
- Schubert: Quintet and Lieder (2016), Erato
- Eternal Stories (2017), with Michel Portal (clarinet), Richard Héry (drums) & Xavier Tribolet (keyboards), Erato
- Beethoven: Complete String Quartets (2020), Erato
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רביעיית אבן
רביעיית אבן, ברשת החברתית פייסבוק
רביעיית אבן, ברשת החברתית X (טוויטר)
רביעיית אבן, ברשת החברתית אינסטגרם
רביעיית אבן, סרטונים בערוץ היוטיוב
רביעיית אבן, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
רביעיית אבן, באתר ספוטיפיי
רביעיית אבן, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
רביעיית אבן, באתר Last.fm (באנגלית)
רביעיית אבן, באתר AllMusic (באנגלית)
רביעיית אבן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רביעיית אבן, באתר דיזר
רביעיית אבן, באתר Discogs (באנגלית)
רביעיית אבן, באתר Songkick (באנגלית)- רביעיית אבן, באתר Genius
רביעיית אבן, באתר בילבורד (באנגלית)
רביעיית אבן, באתר טיידל (באנגלית)
רביעיית אבן, באתר אמזון מיוזיק
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Alain Pâris (dir.), Dictionnaire des interprètes et de l'interprétation musicale au XXe siècle, Paris, Laffont, coll. « Bouquins », 2015 (réimpr. 1985, 1989, 1995, 2004), 5e éd. (1re éd. 1982), (ISBN 978-2-221-08064-1 et 2-221-08064-5, OCLC 901287624), p. 3509.
- 'קרסטין סיסלר-באך (עריכה) - תוכניית מחזור הרביעייות של בטהובן III-I בפבטיבל בטהובן בבון, 27-25 בספטמבר 2026
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ כתבה על רביעיית אבן, באתר ניו-יורק טיימס
- ↑ Alan Pâris 2015
- ↑ Robert Cummings - All Music 2026
- ↑ מידע על הרביעייה, באתר הבמה
- ↑ תוכניית הפסטיבל בטהובן בבון 2026
- ↑ R.Cummings All Music
- ↑ הקצפת של הרביעיות הצרפתיות - ברטראן דרמונקור במגזין ל'אקספרס 5 באפריל 2013
- ↑ בערוץ פראנס מוזיק 31 בינואר 2024 - יויה אוקמוטו - מוזיקאי יוצא מן הכלל - הצ'לן של רביעיית אבן