לדלג לתוכן

רבקה גלשטיין-לייפציג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רבקה גלשטיין)
רבקה גלשטיין-לייפציג
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 ביולי 1960 (בת 64)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר הריאלי העברי בחיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבקה גלשטיין-לייפציג (נולדה ב-19 ביולי 1960 בחיפה) היא סופרת לילדים ומשוררת.

רבקה גדלה בהדר הכרמל והיא מתגוררת בחיפה. היא בוגרת בית הספר הריאלי במגמת המזרחנות. בעלת תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה בחוגים לספרות השוואתית ועברית, והיא בעלת תעודת הוראה. למדה שנה ספרנות, וקיבלה תואר שני בחוג לספרות השוואתית. עבדה במגוון תחומים: מוכרת ספרים, מורה לספרות, ספרנית ומזכירה. עובדת בעיריית חיפה, בבית יד לבנים. מלמדת סדנאות כתיבה לילדים בקריית שמונה ונצרת במסגרת פרויקט "סיפור נולד" ולמבוגרים במסגרת חוג פרטי, "נוצה וקסת". פרסמה שירים בכתבי העת הליקון, שבו, גג, ובכתבי עת לילדים "כולנו" ו"פילון". מאמרי ביקורת שלה פורסמו במעגלי קריאה של אוניברסיטת חיפה ובספרות ילדים ונוער של משרד החינוך.

גלשטיין היא חברת אגודת הסופרים העבריים מזה שנים רבות. הייתה יו"ר הסניף המקומי של אגודת הסופרים חיפה, בשנים 2002-2005 בין כהונתו של צביקה שטרנפלד לבין כהונתה של רחל אשרוב. ארגנה ערבי ספרות רבים ביניהם גם בקניון קסטרא בתקופת שבוע הספר. ביצעה את פרויקט "שירה לבתי ספר", הפיקה וערכה את כרך ז' של הקובץ הספרותי "צפון".

גלשטיין זכתה ארבע פעמים במענק מטעם קרן תרבות חיפה. הייתה בעצמה חברה ושופטת במשך מספר שנים, בוועדת המלגות של קרן תרבות חיפה, ביחד עם עמי יסעור[1], ופרופסור אדיר כהן. נמנתה על קבוצת יוצרים שטיפח האגף לתרבות בעיריית חיפה, בהנהלת רבקה ביאליק בשנים 1989-1990. חברה בארגון הסופרים לילדים ולנוער.

גלשטיין זכתה בפרס ליס מילר לסיפורת מטעם אוניברסיטת חיפה ב-1993.[2].

גלשטיין נשואה ואם לשלושה.

הספר זה לא אבא שלי מתאר ילדה המתביישת באביה, על רקע ניגוד רב הקיים בין שכונת הדר הכרמל לבין שכונת כרמל מרכזי.
בספר ילדה של היקום בולט טון מינורי האופייני לכתיבתה. ניתן למצוא בו רגישות הניכרת גם בספרי הילדים שלה, במיוחד בשניים האחרונים. ניכר רגש משפחתי, בולטת בשירים העדפת התמקדות במעגלים קרובים על פני חיטוט עצמי. יש בו כמה שירים המתכתבים עם סרטים מפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ושירים בהשפעת היוגה. העיר חיפה עולה בשני שירים של זיכרון ילדות בירידה במדרגות מהדר הכרמל לעיר התחתית ויסודות הווידוי, וכך גם החשיפה והנגיעה בכאב.

ספרי שירתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • המוזיקה של הקונכייה, (תל אביב: עקד, תש"ן 1990)
  • ילד הלילה, (תל אביב: עקד, תשנ"ב 1992)
  • שבעה,
  • הכרית עליה מונחים פניי, (ירושלים: הוצאת כרמל, תשנ"ח 1998)
  • מצב משפחתי, (חיפה: הוצאת פרדס, תשס"ו 2006)
  • ילדה של היקום, (הוצאת פרדס, חיפה, 2014)

ספרי ילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מי גנב את השנה, (קרית-גת: דני ספרים, תשנ"ו 1996) <איורים: פוליאק אירנה>
  • הגמד של הפינה, (קרית-גת: דני ספרים, 1995) <איורים: שרה בת-אור>
  • מיקי כבר לא גרה כאן, (קרית-גת: דני ספרים, 2000) <איורים: טובית אוריאל>
  • מבחן רשל, (קריית גת: דני ספרים, 2001) <איורים,: נורית צרפתי>
  • זה לא אבא שלי, (קריית גת: דני ספרים, 2003) <איורים: גליה לרך>

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עודד פלד, שלוש מפות אישיות (על ספרה שבעה). ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"ב בכסלו תשנ"ד, 26 בנובמבר 1993, עמ' 31.
  • הערך "רבקה גלשטיין-לייפציג" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 116, 2018, חיפה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מתוך כתיבתו של עמי יסעור, המפרסם באינטרנט[1] ומתוך אתר "לקסיקון הספרות העברית החדשה"
  2. ^ רבקה גלשטיין-לייפציג, אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל