רגנסבורגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספר לטיני על דרכי החילוקים נירנברגר ורגנסבורגר, מאת לאונרדוס אפולטוס, אלטדרוף ת"ל.
ספר "סוגיות התלמוד" העוסק בבאור דרכי החילוקים מאת הרב משה מרוהאטין, זולקווא תנ"ג.

רגנסבורגר היא צורת שאילה שהייתה נהוגה בישיבות אשכנז בסוף תקופת הראשונים ובתחילת תקופת האחרונים, כחלק משיטת החילוקים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיטת החילוקים

מקובל לשער שבישיבת מהר"י וייל בנירנברג ובישיבת מהר"י ברונא ברגנסבורג התפתחה שיטת החילוקים, בשיטת לימוד זו מבארים את הגמרא בפלפולים חריפים ובחילוקים דקים.

מיד לאחר יצירת השיטה השל"ה התקיף את שיטה זו בטענתו שצורת לימוד זה אינו אמיתית ואין צורך בחידודים אלו, השל"ה סייג את דבריו "רק דבר זה היא מצווה ובו ידבקון ויהיה גם כן חידוד, דהיינו לתרץ בדרכים אמיתיים כל אוי"ש ברענג"ר וכל ניר"ן בערג"ר וכל רעגי"ר שפורגי"ר, דברים כאלה הם בכלל תורת אמת והם גם כאן חידוד".[1]

לאחר תקופה, החתם סופר הגן על שיטה זו וטען שתועלת שיטת החילוקים היא להרגיל את התלמידים שלא לדמות דין לדין.[2] בישיבת החתם סופר נהגו ללמוד ולהקשות קושיית דוגמת נירנברגר ורגנסבורגר.[3]

כחלק משיטת החילוקים התפתחה צורת שאלה הנקראת "רגנסבורגר" ככל הנראה על שם ישיבת רגנסבורג, ו"נירנברגר" על שם ישיבת נירנבורג.

רגנסבורגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

משל עתיק מבאר את המושג, איכר הביא לשוק עגלת תבן, ניגש אליו סקרן שאל אותו, מה אתה מוכר?, ענה לו האיכר, חציר! שאל אותו הקונה, והרי זה תבן?! כעס האיכר, אם ידעת למה שאלת?!.[4]

כלומר לעיתים אמורא שואל את חבירו שאלה, ולאחר שהאמורא עונה לו הוא מקשה לו ממשנה או ברייתא, ועל כך מקשים: אם הוא ידע את המשנה למה הוא שאל?

דוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת שבת[5] רב אסי שואל את רבי יוחנן האם מותר לשרות חילתית במים צוננים, רבי יוחנן עונה לו שאסור, ועל כך מקשה רב אסי שהמשנה אומרת שבפושרים אסור ומשמע שבצונן מותר, ועל כך קשה אם הוא ידע את הדיוק למה שאל את ר' יוחנן, בדוגמה זו רבי יוחנן כבר שואל "אם כן מה לי ולך?!" אך זהו, רגנסבורגר.

דרכי התירוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השואל לא סמך על דעתו ולא היה בטוח בראייתו ועל כן הקדים ושאל מה ההלכה, כך כתבו השל"ה, היד מלאכי, ועוד, תירוץ זה מובא כבר בתוספות,[6] יש שהעירו שתירוץ זה נכון בשאלה של תלמיד לרב ולא של רב לחבירו.
  • השל"ה הביא עוד תירוץ שלדעתו הוא יותר טוב והוא התירוץ המקובל, לשואל הייתה הנחת יסוד ברורה ושאל שאלה בדין אחר, מתירוץ התרצן הבין שחולק אף על הנחת היסוד הראשונה, ועל זה הקשה מברייתא.
  • המבאר למהר"ם שיף הציע תירוץ נוסף, השואל הסתפק האם אסור לגמרי או אסור לכתחילה כמובא בבריתא, והתרצן תירץ שמותר ועל כן הקשה לו שברור שאסור.[7]
  • המקשה רצה לפתוח נדון בעניין ולא הייתה כוונתו להלכה, ו"יגדיל תורה ויאדיר".[8]
  • השואל לא ידע את הברייתא כששאל ורק לאחר מכן נודע לו.

בספרות התורנית השאלה הובאה, במהר"ם שיף,[9] במהרשש"ך,[10] בקיקיון דיונה,[11] אצל רבי ברוך עפשטיין,[12] ועוד רבים.

סגנון שאלות זה הובא אף ביד מלאכי[13] ובפרשנים ספרדים אחרים אך ללא הכינוי רגנסבורגר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב חנוך ארנטרוי "על הפלפול בישיבות אשכנז בימי הביניים", עיונים בדברי חז"ל ובלשונם, מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ח, עמ' רפא.
  • הרב שמואל וינגרטן, "דרכי הלימוד של נירנברג-רגנשבורג", סיני לז (תשט"ז), עמ' רסח–רעו.
  • דב רפל, הוויכוח על הפלפול, הפלפולים לסוגיהם: [4] פלפולי ה"נירנבורגר" וה"רגנסבורגר", דביר, 1980. עמ'35–36.
  • הרב שמואל דוד מונק, אקדמות מילין לספר ציון לנפש חיה, סדר נזיקין ירושלים תשי"ט, עמ' 4–7.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב ישעיהו הלוי הורוויץ, שני לוחות הברית, מסכת שבועות, חלק נר מצווה, דיבור המתחיל היום זמן מתן תורתנו
  2. ^ הרב משה סופר, חידושי חתם סופר חולין, ז.
  3. ^ ריא"ה יונגרייז, "ישיבת החתם סופר בפרשבורג", בתוך: ש"ק מירסקי מוסדות תורה באירופה בבניינם ובחורבנם, ניו יורק תשט"ז, עמ' 507
  4. ^ הרב יוסף שלמה מאיר, רעגענשבורגר, ירושתנו, ספר חמישי בני ברק תשע"א, עמ' שיט – שלו.
  5. ^ דף ק"מ, עמוד א'.
  6. ^ שבת קמ.
  7. ^ כך ביאר גם בספר לקט יוסף סוגיא א
  8. ^ רבי שמואל אבן סיד, כללי שמואל, ונציה שפ"ב ז., רבי ישועה הלוי, הליכות עולם, שער ב פרק ב, ד"ה דרך, רבי מלאכי הכהן, יד מלאכי, כללי הב' סימן פז
  9. ^ שבת קטו: וראה בהערות המפרש, בבא מציעא סב. ועוד
  10. ^ בבא המציעא צב:
  11. ^ גיטין כה:, קידושין סב.
  12. ^ מקור ברוך וילנא תרפ"ח מבוא עמ' 591-592
  13. ^ הרב מלאכי הכהן, יד מלאכי כללי הב' סימן פז