חיים זלמן דימיטרובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

חיים זלמן דימיטרובסקי (1920 - א באב תשע"א, 1 באוגוסט 2011) היה פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. חתן פרס ישראל בחקר התלמוד לשנת ה'תשנ"ד (1994) ופרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשנ"א (1991).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים זלמן דימיטרובסקי נולד בירושלים. אמו, שרה מלכה, הייתה נכדתו של ראש בית הדין הגדול בירושלים הרב חיים יעקב שפירא. אביו, הרב יעקב יוסף, עלה לישראל מלידא בתחילת המאה העשרים, וכיהן כרב של שכונת "נחלת שבעה" בירושלים. חיים זלמן דימיטרובסקי למד בתלמוד תורה "עץ חיים" ואחרי כן בישיבת "מרכז הרב", אולם מורו המובהק היה אביו. בסוף שנות ה-30 החל ללמוד באוניברסיטה העברית. התזה שלו לתואר שני עסקה בתחום ביקורת התלמוד העליונה והיא נערכה בהדרכתו של פרופסור יעקב נחום אפשטיין, מורהו הבולט השני היה הרב פרופסור שמחה אסף. דימיטרובסקי לימד תלמוד בתיכון ליד האוניברסיטה ובשנת 1948 התגייס לצה"ל. בשנים 1953-1951 עסק בדוקטורט בבית המדרש לרבנים באמריקה בהדרכתו של הרב פרופסור שאול ליברמן. עבודת הדוקטורט הייתה ההדרה של חידושי הרשב"א (רבי שלמה בן אדרת) למסכת מגילה, והיא ראתה אור כספר ב-1956. אחרי כן ההדיר את חידושי הרשב"א למסכת ראש השנה, ספרו יצא לאור ב-1961, שני ספריו הורחבו והתפרסמו בשנית ב-1981. בנוסף, התקין מהדורה של תשובות הרשב"א. שני ספרים אלו יצאו בהוצאת מוסד הרב קוק במסגרת 'המכון להוצאת ראשונים ואחרונים'.

מאז 1951 לימד בבית המדרש לרבנים באמריקה, משנת 1981 הורה במשרה מלאה באוניברסיטה העברית. מפעלו "שרידי בבלי" שראה אור בשני כרכים ב-1979 מכיל כחמש מאות מסמכים, שהם שרידי ארבע מהדורות של דפוסי התלמוד, ששלוש מתוכן הודפסו עוד לפני גרוש ספרד ופורטוגל. דימיטרובסקי מקדיש לכרכים מבוא נרחב אשר מבאר את הטקסטים בהקשרם ההיסטורי, הטקסטואלי והביבליוגרפי. רבים ממחקריו עסקו בהתפתחותן של דרכי לימוד התלמוד במאות ה-15 ועד ה-18, תוך דיון בתמורות שחלו בלימוד ועמידה על הדומה והשונה בין מסורת אשכנז למסורת ספרד. הוא בחן את דרכי העיון התלמודי מבית מדרשו של הרב יצחק קנפנטון והעמיק בחקר גלגולי הלוגיקה התלמודית שצמחה באימפריה העות'מאנית. כמו כן הוציא מהדורה מדעית מבוארת של מסכת בבא מציעא יחד עם פרופסור יעקב נחום אפשטיין.

היה נשוי ללאה לבית שפרכר, שהייתה פרופסור חבר לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ולהם שני ילדים.

ספר יובל לכבודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חדושי רבינו שלמה בן אדרת : על מסכת מגילה, יוצאים לאור בפעם הראשונה על פי כתב יד עם מראי מקומות והערות על ידי חיים זלמן במוהר"ר יעקב יוסף הלוי דימיטרובסקי. ‬‫נויארק : פעלדהיים, תשט"ז. ‬
  • תלמוד בבלי: מסכת בבא מציעא, תרגמו ופרשו משה נחום צובל, חיים זלמן דימיטרובסקי ; ערך: ע"צ מלמד. תל אביב : דביר ומסדה, [תש"ך] 1960 ‬
  • חדושי רבינו שלמה בן אדרת: על מסכת ראש השנה, יוצאים לאור ... על פי כתב יד עם מראי מקומות והערות על ידי חיים זלמן ... דימיטרובסקי ; ונלוו בסוף הספר דברי מבוא ומפתח ... ושנויי נוסחאות. ‬‫ נויארק : המוסד לזיכרון אלכסנדר קאהוט, תשכ"א.
  • Exploring the Talmud, edited by Haim Z. Dimitrovsky; New York : Ktav Pub. House, 1976
  • שרידי בבלי: שרידי גמרות והלכות הרי"ף שנדפסו על ידי יהודי ספרד ופורטוגאל לפני הגירוש ובדור שלאחריו, נחשפו ונסדרו על ידי חיים זלמן בן הרב יעקב יוסף הלוי דימיטרובסקי. נויארק : בית המדרש לרבנים באמריקה על ידי קרן מרדכי בן ציון <מקסוויל> אבבעל, תשל"ט. ‬
  • חידושי הרשב"א, לרבינו שלמה ב"ר אברהם אדרת: מסכת ראש השנה; יו"ל על-פי כתבי-יד ודפוס ראשון בצירוף מבוא, ציוני מקורות, הערות ובאורים מאת חיים זלמן במוהר"ר יעקב יוסף הלוי דימיטרובסקי.‬‫ ירושלים : מוסד הרב קוק, (תשמ"א 1981). ‬
  • תשובות הרשב"א, לרבינו שלמה ב"ר אברהם בן אדרת; יו"ל ע"פ כתבי יד ודפוסים ראשונים עם ציוני מקורות, מקבילות, הערות, ביאורים ושינויי נוסחאות מאת חיים זלמן במוהר"ר יעקב יוסף הלוי דימיטרובסקי. ירושלים : מוסד הרב קוק, תש"ן 1990.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]