לדלג לתוכן

רובע הדאחייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רובע הדאחייה
الضاحية الجنوبية
מידע
עיר ביירות
שטח 1,563 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 33°51′N 35°31′E / 33.85°N 35.51°E / 33.85; 35.51
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גבולות רובע הדאחייה

הדאחִיֶיהערבית: الضاحية الجنوبية, בתעתיק מדויק: אלצ'אחיה אלג'נוביה, בתרגום לעברית: הפרוור הדרומי) הוא פרוור שיעי (מתואלי) השוכן בחלק הדרומי-מערבי של ביירות, בירת לבנון. רוב תושבי הפרוור שיעים, אך יש בו גם מיעוט סוני ונוצרי. הפרוור הוא מעוז של ארגון הטרור השיעי חזבאללה.

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים קמו מדרום לעיר ביירות מספר יישובים, וכאשר הם התפתחו, התרחבו ורוב התושבים בהם היו שיעים, החלו להתייחס לכלל האזור כאל "הפרוור הדרומי" של ביירות (الضاحية الجنوبية), אף שאינו בגבולות העיר.

כינויי הפרוור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים ניתנו לפרוור כינויים שונים. המנהיג השיעי הלבנוני מוסא א-סַדר כינה אותו "פרוור המקופחים" ("ضاحية المحرومين"), בפי אנשי השמאל הלבנוני הוא נקרא "פרוור העוני" או "פרוור האומללות" ("ضاحية البؤس"), וחזבאללה משתמש בכינוי "פרוור המדוכאים" ("ضاحية المستضعفين").[1]

מיקום וגאוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך הפרוור, בחלקו הדרום-מערבי, נמצא נמל התעופה הבין-לאומי על שם רפיק אל-חרירי. שני הכבישים שמובילים אל שדה התעופה מצפון – כביש 51, על שם חאפז אל-אסד, והכביש המהיר על שם האימאם ח'ומייני – עוברים בפרוור.

שכונות בדאחייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבולות המדויקים של השכונות בדאחייה עשויים להשתנות בשל שינויים פוליטיים ומנהליים.

שיוך מחוזי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק הצפוני של הדאחייה נמצא במחוז ביירות. רוב שטח הדאחייה נמצא במחוז הר לבנון.

על אף החלוקה המנהלית, הדאחייה נתפסת כיחידה תרבותית וחברתית אחת וכחלק מהמרחב העירוני של ביירות, ללא קשר לגבולות המחוזיים, בעיקר משום שהדאחייה התפתחה כהרחבה של ביירות דרומה.

האזכור ההיסטורי הקדום ביותר של האזור נכלל בספרו של ההיסטוריון סאלח בן יחיא א-תנוח'י (صالح بن يحيى التنوخي; נפטר ב-1453). הוא כתב על סירובם של תושבי הכפר "אל-בורג'", הידוע היום כ"בורג' אל-בראג'נה", לשלם מס קרקע לשליט דרוזי.[1]

בשנת 1975 הגיע לדאחייה מייסד התנועה האסלאמית השיעית בלבנון, מוסא א-סַדר, והקים בה את מפקדתו.[1]

מלחמת לבנון השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת לבנון השנייה
שרידי בניין שהופצץ במהלך מלחמת לבנון השנייה בדאחייה

לאחר שמסקנות תרגיל "שילוב זרועות" שקיים צה"ל קבעו כי יכולת הפגיעה של צה"ל במשגרי הרקטות קצרות הטווח מוגבלת, הוביל ראש אגף המבצעים של צה"ל, גדי איזנקוט, תפיסה לפגיעה במרכז העצבים של ארגון חזבאללה בדאחייה בביירות כמרכיב מרכזי ליצירת הרתעה אל מול חזבאללה.[3] במהלך מלחמת לבנון השנייה, ב-13 ביולי 2006, מטוסי חיל האוויר הישראלי הנחיתו כרוזים ברחבי הדאחייה, שהזהירו את התושבים להתפנות מבתיהם לפני תחילת סדרה של הפצצות סדרתיות שהחריבו את הרובע, אך לא עלה בידי כל התושבים לעזוב, ומלבד תושבים שהפכו ל"פליטים" בצפון העיר, רבים נשארו בבתיהם והיו עדים להפצצות.[4]

הרובע שימש מטרה קבועה עבור המטוסים והספינות של צה"ל לאורך כל תקופת הלחימה. האודיטוריום של חזבאללה נהרס, וכן מפקדותיו שהיו ממוקמות ברובע, זאת על פי מקורות ערביים ובין-לאומיים. תחנת הטלוויזיה אל-מנאר אף היא הייתה יעד לתקיפה: בהפצצות נפגעו אולפני התחנה בפרוור הדרומי של ביירות מספר פעמים, דבר שהביא להפסקת השידורים לכשתי דקות בלבד ולא פגע ביכולת התחנה להמשיך לשדר, ככל הנראה מאולפנים חלופיים.

מספר שעות לאחר הפסקת האש ב-14 באוגוסט 2006, חזבאללה התחייב לשקם את בתיהם של תושבי הרובע, ובאותו זמן העביר לתושבים דמי שכירות לתקופת הביניים עד שייבנו בתיהם. ב-22 בספטמבר 2006 מנהיג חזבאללה ערך כנס ענק בדאחייה, ובו הכריז על "ניצחון אלוהי" מול ישראל. נסראללה ציין כי בידי ארגונו 20,000 רקטות, ומתח ביקורת על ממשלת לבנון וטען שעליה לקבל אחריות ולהרכיב ממשלת אחדות. על פי ארגון "ג'יהאד אל-בינאא" ("ג'יהאד הבנייה"), האחראי על השיקום, העבודות בפרוור החלו ב-25 במאי 2007, יום השנה ליציאת כוחות צה"ל מלבנון.

חארת חריכ, שכונה בדאחייה (2009)

נראה כי תקיפת הדאחייה הייתה נדבך חשוב בפעולות ההתקפיות של צה"ל במערכה, והשפיעה עמוקות על חזבאללה.[5]

מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 בינואר 2024, כחלק ממלחמת חרבות ברזל, חוסל בדאחייה סגן מנהיג חמאס סאלח אל-עארורי ועוד מספר בכירי חמאס באמצעות כטמ"ם חמוש. החיסול יוחס לישראל אך זו לא קיבלה, באופן רשמי, אחריות על הפעולה.

ב-30 ביולי 2024, לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה ב־2006 אירע פיצוץ עז ברובע הדאחייה בביירות. זמן קצר לאחר מכן התברר כי מקור הפיצוץ הוא תקיפה של צה"ל בלב רובע הדאחייה. בתקיפה חוסלו רמטכ"ל חזבאללה בפועל פואד שוכר ובכיר ממשמרות המהפכה האיראניים. בנוסף נהרגו בתקיפה גם ילדים, נשים ואזרחים ונפצעו למעלה מ־78 בני אדם. נסראללה איים בתגובה לתקיפה וטען כי התקיפה מהווה חציית כל הקווים האדומים.[6][7]

מבצע חיצי הצפון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מבצע חיצי הצפון

ב-19 בספטמבר 2024 יצא צה"ל למבצע רחב היקף בלבנון, שבמהלכו הותקף רובע הדאחייה על ידי חיל האוויר הישראלי כמעט באופן יום יומי ובוצעו בו סיכולים ממוקדים רבים של בכירי חזבאללה.

ב-20 בספטמבר 2024 הפגיז חיל האוויר בניין מגורים ברובע הדאחייה וחיסל את ראש מערך המבצעים של חזבאללה, אבראהים עקיל, ובנוסף אליו גם את צמרת הפיקוד של כוח רדואן. בתקיפה נהרגו גם אזרחים וילדים ונפצעו עשרות נוספים.

ב-23 בספטמבר 2024 תקף צה"ל ברובע הדאחייה בניסיון לחסל את עלי כרכי, ניסיון חיסול שכשל לאחר שנודע כי עלי כרכי אומנם נפצע אך שרד את ניסיון החיסול.

ב-26 בספטמבר 2024 תקף חיל האוויר הישראלי בדאחייה וחיסל את מפקד המערך האווירי של חזבאללה, מוחמד חוסיין סרור.

ב-27 בספטמבר 2024, במבצע סדר חדש, תקף חיל האוויר הישראלי את המפקדה המרכזית של חזבאללה ברובע הדאחייה. בתקיפה נהרג חסן נסראללה, מנהיג ארגון הטרור, שהיה היעד המרכזי של התקיפה, וגם מרבית הצמרת שנותרה מארגון הטרור נפגעה בתקיפה,[8] לרבות עלי כרכי, שניצל מניסיון חיסול אחר ימים ספורים לפני כן.[9] בתקיפה נעשה שימוש במפצחות בונקרים כדי להרוס את המפקדה, שלפי הדיווחים הייתה ממוקמת מתחת לאדמה. צה"ל השתמש ב-83 טונות של חומר נפץ בתקיפה, מה שהפך את התקיפה להפצצה הכבדה והקטלנית ביותר שעשה צה"ל על אדמת לבנון.

לאחר חיסול נסראללה החליטה ממשלת ישראל לשנות את המשוואה שהייתה קיימת עד פרוץ מבצע חיצי הצפון, וצה"ל החל לתקוף כמעט באופן יום יומי בדאחייה מטרות חזבאללה, במטרה להפעיל על הארגון לחץ צבאי כבד. בין היתר הותקפו בניינים אזרחיים שמתחתיהם הוסתרו אמצעי לחימה וכן מקומות מסתור של בכירי חזבאללה ונכסים אסטרטגיים. במקביל לתקיפות הורה דובר צה"ל לתושבים רבים ברובע הדאחייה להתפנות מבתיהם במהירות עקב תדירות התקיפות הגבוהה ועוצמתן הגבוהה.

ב-3 באוקטובר תקף צה"ל באמצעות 73 טונות פצצות ומפצחות בונקרים פעם נוספת בניסיון לחסל את השאם סאפי א-דין מחליפו המיועד של נסראללה. תוצאות התקיפה טרם התבהרו אך במערכת הביטחון מעריכים כי הסיכוי להינצל מעוצמת התקיפה קלוש עד אפסי.[10]

בשנת 2016 אוכלוסיית הדאחייה מנתה כמיליון נפשות שחיו בלמעלה מ-200 אלף משפחות (ממוצע של 4.5 נפשות למשפחה).[1]

על פי סקר של הלשכה הלבנונית לסטטיסטיקה, משנת 2007, התושבים השיעים בדאחייה הגיעו בגלי הגירה, מהמקומות הבאים:[1]

מוצא %
דרום לבנון 50.3%
בקאע 24.3%
הר הלבנון 15.0%
ביירות 9.7%
צפון לבנון 0.7%
100.0%
  • האוכלוסייה המקורית של הדאחייה אינה עולה על 200 משפחות.
  • מספר השיעים שהיגרו לדאחייה גדל עם תחילת מלחמת האזרחים בלבנון ב-1975, כאשר יותר מ-150,000 תושבי השכונות המזרחיות של ביירות עזבו את בתיהם בשל התנכלויות של המיליציות הנוצריות.
  • הצפיפות באזור זה התגברה לאחר הגעת פליטים סורים בשל מלחמת האזרחים בסוריה, בעיקר אל מחנה הפליטים הפלסטיני בורג' אל-בראג'נה.
התפלגות האוכלוסייה[דרוש מקור]
קבוצה אתנית שיעים מרונים סונים אחרים
% באוכלוסייה 85% 10% 4% 1%

בדאחייה ישנו גם מחנה פליטים פלסטינים גדול. כאשר מכלילים גם את התושבים במחנות, מגיעים ל-700,000 אנשים המתגוררים בדאחייה. מחנות הפליטים הללו חוו עלייה משמעותית באוכלוסייה מאז תחילת מלחמת האזרחים הסורית, מאז מספר הקבוצות האתניות במחנה הפליטים גדל ונוספו סורים וכורדים.[דרוש מקור]

רוב האנשים המתגוררים בדאחייה הם לבנונים מדרום לבנון שמצאו ברובע מקלט בתקופה בה החזיקה ישראל ברצועת הביטחון. מספר השיעים שנולדו בדאחייה עומד על כ-30,000, באופן ניכר פחות ממספר השיעים הכללי בדאחייה שעומד על 400,000. למעשה ישנם יותר נוצרים מרונים ילידים בדאחייה מאשר שיעים ילידים.[דרוש מקור]

בשוליו המזרחיים של הפרוור, בשכונות חארת חריכ, א-שיאח ובורג' אל-בראג'נה, מתגוררים גם נוצרים מרונים.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 الضاحية الجنوبية لبيروت.. ضاحية المحرومين والمستضعفين, الجزيرة نت (בערבית)
  2. ^ UNRWA - Tags, web.archive.org, ‏2011-07-25
  3. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמוד 137.
  4. ^ גדי איזנקוט, השתנות האיום? המענה בזירה הצפונית, המכון למחקרי ביטחון לאומי, צבא ואסטרטגיה, כרך 2, גיליון 1, יוני 2010, עמוד 29.
  5. ^ גיורא איילנד, מלחמת לבנון השנייה — לקחים ברמה האסטרטגית, המכון למחקרי ביטחון לאומי, צבא ואסטרטגיה, כרך 1, גיליון 2, אוקטובר 2009, עמוד 18.
  6. ^ ליאור בן ארי, לבנון: 7 הרוגים ו-78 פצועים בתקיפה אמש בביירות, באתר ynet, 31 ביולי 2024
  7. ^ נסראללה מכריז על שלב חדש במלחמה: "הישראלים - אתם הולכים לבכות הרבה", באתר מעריב אונליין, 1 באוגוסט 2024
  8. ^ דובר צה"ל, הודעת דו"צ בעקבות חיסול נסראללה, באתר x.com, ‏28/9/2024
  9. ^ איתי בלומנטל רועי קייס, עלי כרכי "במקום בטוח": בחיזבאללה מכחישים שמספר 3 בארגון הטרור נפגע בניסיון החיסול, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בספטמבר 2024
  10. ^ רונן ברגמן, יואב זיתון, 73 טונות פצצות הוטלו על "מפקדת המודיעין" שבה שהה לפי הערכות היורש של נסראללה, באתר ynet, 4 באוקטובר 2024