גיורא איילנד
לידה |
22 באפריל 1952 (בן 72) כפר הס, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | אוניברסיטת בר-אילן |
השתייכות | צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | אוגוסט 1970 – 25 בדצמבר 2003 (כ־33 שנים) |
דרגה | אלוף |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת יום הכיפורים מבצע אנטבה מבצע ליטני מבצע שלום הגליל המערכה ברצועת הביטחון האינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה | |
תפקידים אזרחיים | |
מנכ"ל גבעות עולם חיפושי נפט ראש המועצה לביטחון לאומי | |
גיורא איילנד (נולד ב־22 באפריל 1952) הוא איש ביטחון ישראלי, שירת בצה"ל בדרגת אלוף כראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון. בשנים 2004–2006 עמד בראש המועצה לביטחון לאומי. בהמשך שימש כחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איילנד נולד וגדל בכפר הס שבשרון ולו אחות. אביו ראובן איילנד, שעלה ב-1940 מהונגריה ורוב משפחתו נספתה בשואה, כיהן כמנכ"ל תנובה אקספורט, מנכ"ל אגרקסקו, ומנכ"ל משרד החקלאות. בשנים 1966–1970 למד בבית הספר התיכון על שם רופין בעמק חפר, הנקרא כיום קריית החינוך על-שם בן-גוריון. במהלך 1967 נסע עם משפחתו לשליחות בקראקס שבוונצואלה אך חזר לבדו לישראל לאחר סמסטר לימודים אחד.
כנער היה אתלט מצטיין וזכה במדליית כסף בריצת 800 מטר ובמדליית ארד בריצת 1500 מטר באליפות ישראל לנוער.
שירותו בצה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]איילנד התגייס לצה"ל באוגוסט 1970, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף באימונים ופעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה, וכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. לאחר סיום הקורס באפריל 1972 שב לחטיבה, עבר קורס לוחמה זעירה ושירת כעוזר מ"מ בפלוגה בפיקודו של שאול מופז, באוגוסט אותה שנה מונה למפקד מחלקה בגדוד 890. בפרוץ מלחמת יום הכיפורים שירת כחניך בקורס מפקדי פלוגות חי"ר. הוא צורף לגדוד 890 בפיקודו של יצחק מרדכי, שובץ כסגן קצין המבצעים, ולחם עם הגדוד בקרב על החווה הסינית[1]. במלחמת ההתשה במובלעת הסורית שימש קצין המבצעים של הגדוד. באוגוסט 1974 מונה למפקד פלוגת מסלול בגדוד 890. לאחר מכן מונה למפקד הפלוגה המסייעת בגדוד, והשתתף ב-1976 במבצע אנטבה[2]. בתפקידו הבא שימש ממ"ח בקורס קציני חי"ר בבה"ד 1. ביולי 1977 מונה לסגן מפקד גדוד 890 ולחם עמו במהלך מבצע ליטני ב-1978. בשנים 1980–1981 שימש כמפקד בסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים[3], ופיקד על כוח העתודה במבצע סיגל[4]. לאחר מכן שימש כמפקד קורס קציני חי"ר (גדוד גפן) והוביל אותו במלחמת לבנון הראשונה. בשנים 1982–1984, לאחר שהסתיים השלב הראשון של מבצע שלום הגליל, היה למפקד גדוד הנח"ל המוצנח[5], ונחשב למג"ד מצטיין ומוערך[6]. ב-1984 סיים קורס חי"ר מתקדם בפורט בנינג שבג'ורג'יה, ארצות הברית, וכשחזר לארץ מונה לקצין אג"ם במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי (מקחצ"ר). בסוף 1986 הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד בית הספר לנ"ט, למדריך בקורס מפקדי פלוגות ולמפקד עוצבת חצי האש, חטיבת צנחנים במילואים[7]. בשנים 1990–1992 פיקד על בה"ד 1 ואף נראה בסרט התיעודי להיות קצין[8]. ובשנים 1992–1993 היה מפקד חטיבת גבעתי[9].
ב-1993 מונה איילנד לתפקיד קצין חי"ר וצנחנים ראשי (קחצ"ר), בדרגת תת-אלוף[10]. ביוני 1996 מונה לראש חטיבת המבצעים במטכ"ל[11], ובדצמבר 1999 מונה לראש אגף המבצעים (אמ"ץ) בדרגת אלוף[12]. כראש אמ"ץ היה מעורב בהכנות ליציאת צה"ל מלבנון ולעימות עם הפלסטינים ("האינתיפאדה השנייה"). ב-2001 מונה לראש אגף התכנון (אג"ת), ובמסגרת תפקיד זה הגדיל איילנד את שותפותו של צה"ל במערכה המדינית, מונה ללוות את שר החוץ, שמעון פרס, במגעיו עם יאסר ערפאת וייצג את מערכת הביטחון בשיחות עם גורמים אמריקאיים, פלסטיניים ואחרים. בשנת 2003, עם סיום תפקידו כראש אג"ת, הוצע לו להתמנות לנספח צה"ל בוושינגטון, אך הוא קיבל הצעה להתמנות לראש המועצה לביטחון לאומי ופרש מצה"ל לאחר 33 שנות שירות.
תפקידו כראש המועצה לביטחון לאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שנעתר איילנד לבקשת ראש הממשלה אריאל שרון להתמנות לתפקיד ראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), נכנס איילנד לתפקיד בינואר 2004. הוא ראש המל"ל הרביעי בשש שנותיה של המועצה, וכקודמיו – דוד עברי, עוזי דיין ואפרים הלוי – לא הצליח לחדור את החומות שסביב ראש הממשלה. עם זאת, בניגוד לדיין והלוי, שסיום כהונתם התאפיין בהרעה ביחסים עם ראש הממשלה שרון, לאיילנד היו קשרי עבודה תקינים עם ראש הממשלה, למרות מחלוקות ענייניות ביניהם ומאמצי מקורבים אישיים ופוליטיים לחצוץ ביניהם.
עם כניסתו לתפקיד עסק איילנד ביוזמת הפינוי של שרון – אז עדיין במתכונת מצומצמת יותר ברצועת עזה ורחבה יותר ביהודה והשומרון – והסתייג מפרקים מהותיים בה; עם זאת, הוא נרתם לנסח את התוכנית ולהשתתף במגעים שהתקיימו בעניינה במערכת הישראלית ועם הממשל האמריקאי. ביוזמתו הוקמה מנהלת סל"ע ונקבע לתוכנית לוח זמנים מציאותי. "תוכנית ההתנתקות", כפי שהתקבלה בממשלה ובכנסת, היא במידה רבה פרי ניסוחיו של איילנד.
במהלך שנת 2005 התפרסמו בתקשורת ובעיתונאות בישראל מספר ידיעות לגבי הביקורת שמעביר איילנד על תהליך קבלת ההחלטות המדיניות והביטחוניות במדינה. עם סיום ביצועה של תוכנית ההתנתקות הודיע לראש הממשלה כי הגיע למסקנה שמיצה את יכולתו להשפיע על התהליך, וכי החליט לפרוש מתפקידו[13]. ב-1 ביוני 2006 הוחלף איילנד על ידי סגן ראש המוסד לשעבר אילן מזרחי.
לאחר אירוע החטיפה של גלעד שליט בסוף יוני 2006 הופקד על תחקיר האירוע, והרמטכ"ל דן חלוץ, בעקבות המלצותיו, הסתפק בהערות אישיות למפקדים ספציפיים[14].
פעילות עסקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2006, בעקבות רכישת אס.די.אס (סטאר מערכות בטחוניות) על ידי סטאר גייט ויציאתה להנפקת איגרות חוב, מונה איילנד לנשיא החברה בשליש משרה[15]. איילנד כיהן בתפקיד זה עד קריסת החברה בשנת 2013[16].
באוקטובר 2010 התמנה איילנד ליועץ חיצוני בשותפות חיפושי הנפט גבעות עולם[17][18] לאחר שקודם לכן הודיע כי יצטרף רק אם קיים פוטנציאל אמיתי לנפט בכמות מסחרית בשדה הנפט בו קודחת השותפות[19]. בפברואר 2014 מונה למנכ"ל זמני של גבעות עולם חיפושי נפט[20]. הוא כיהן בתפקיד עד אוגוסט 2014.
איילנד משמש כיועץ בחברת בלאק קיוב.
פעילות ציבורית לאחר פרישתו מהמועצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרישתו מן המועצה שימש איילנד כחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי[21]. ב-2 בדצמבר 2007 פרסם איילנד בעיתון ידיעות אחרונות קריאה לממשלה לפתוח במשא ומתן עם החמאס, אשר מערכת העיתון פרסמה בהבלטה רבה: "ישראל צריכה להכיר בכך שבעזה מתקיים דה-פקטו שלטון אשר אינו כפוף לרשות הפלסטינית... ישראל והישות העוינת הזאת יכולות להגיע להסדרת היחסים ביניהן, כולל הפסקה הדדית של פעולות האיבה, פיקוח בציר פילדלפי והחלפת אסירים. כל עוד הבנות אלה יכובדו, ישראל תסיר את המצור הכלכלי מהרצועה".
איילנד מתראיין לעיתים קרובות ברדיו, וכותב מאמרי דעה בעיתונות.
במהלך פרשת סרן ר' זכה איילנד לביקורת מהשופט נעם סולברג על שבמהלך משפט דיבה פנה אל התובע בידיעת הנתבעת והמליץ לו למשוך את התביעה[22].
בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל הצטרף כחבר בקבינט הקורונה האזרחי.
במלחמת חרבות ברזל, מינה שר הביטחון יואב גלנט את איילנד כיועץ במסגרת צוות חשיבה אסטרטגי שהקים[23]. בניגוד לדעת ארצות הברית והממשלה שהחליטו להגיש סיוע הומניטרי לעזתים כדי למנוע התפרצות מגפות שעלולות להתפשט לישראל ולפגוע בחיילי צה"ל התנגד איילנד לסיוע ההומניטרי[24] וטען כי "מגפות קשות בדרום הרצועה יקרבו את הניצחון ויקטינו נפגעים בקרב חיילי צה"ל"[25] בספטמבר 2024 הציע את תוכנית האלופים להכנעת ארגון הטרור חמאס ולשחרור החטופים הישראלים ברצועה, באמצעות פינוי האוכלוסייה האזרחית מצפון רצועת עזה ולאחר מכן הכרזה על האזור כשטח צבאי סגור והטלת מצור עליו, הכולל מניעה של תנועה והכנסת מזון, דלק ומים, עד לכניעת האויב. התוכנית נתמכה בידי עשרות קצינים בדימוס, בהם מספר אלופים ותתי-אלופים. בעקבות ביקורת לפיה התוכנית היא פשע מלחמה התוכנית הגן איילנד עליה.[26]
לאיילנד תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2017 עבר ניתוח פרוסטטה, שבו נפגעה מערכת העצבים. בריאיון לעיתון "ידיעות אחרונות" במאי 2018 סיפר על התאבדותו של אביו ב-2004[27], בגיל 81[28].
מתגורר במושב צור משה ואב לשלושה.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לא נרדם בלילות, ידיעות ספרים, 2018 (סיפור קורות חייו)
- במזל סרטן הערמונית – כל מה שחשוב לדעת ומוסתר ממך על ידי הרופאים, ידיעות ספרים, 2019. (על התמודדות עם מחלת סרטן הערמונית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמוס הראל, "הפלשתינאים מתנגדים לגדר כי היא עוצרת את זכות השיבה הזוחלת", באתר הארץ, 4 באוקטובר 2003
- גיורא איילנד באתר "חדשות מחלקה ראשונה" (NFC)
- אמיר אורן, ראש המועצה לביטחון לאומי גיורא איילנד פורש, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2005
- ארי שביט, איילנד: ההתנתקות - החמצה היסטורית, ההתכנסות לא תביא ליציבות, באתר הארץ, 4 ביוני 2006
- יונתן גורודישר, כפי שנחשף ב-Bizportal: גבעות חתמה על הסכם ייעוץ עם האלוף גיורא איילנד, באתר ביזפורטל, 7 באוקטובר 2010
- דיאנה בחור ניר, אמי תמיד אמרה לי: "אתה מפונק. לנו לא היה מקום, אז מגיל 7 ישנתי אצל השכנים", באתר כלכליסט, 25 בנובמבר 2010
- דיאנה בחור-ניר וסיון איזסקו, גיורא איילנד מקפץ על הגבעות, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2010
- עדי בן ישראל, "ההחלטה לאמץ את דוח ששינסקי התקבלה בדיוק כמו ההחלטה לצאת למלחמת לבנון השנייה", באתר גלובס, 19 בינואר 2011
- עמוס הראל, שיחת היום - "גיורא איילנד, אתה מאמין שננוצח במלחמה הבאה?", באתר הארץ, 10 ביולי 2011
- אנשיל פפר, שיחת היום - "גיורא איילנד, יש דמיון בין הפיגוע לחטיפת שליט?", באתר הארץ, 22 באוגוסט 2011
- ליאור זנו, אסדה במקום קסדה: הגנרלים בדימוס עברו לחיפושי גז, באתר TheMarker, 10 בפברואר 2012
- ארי שביט, הסכנות הגלומות בהפצצה ישראלית באיראן, באתר הארץ, 13 ביולי 2012
- אלי אשכנזי, גיורא איילנד: הסרה של המצור הימי על עזה תמורת הסדר ביטחוני, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2012
- שאול אמסטרדמסקי, "אם הממשלה תחליט, אפשר יהיה להקטין את הצבא", באתר כלכליסט, 24 באפריל 2013
- חיים לוינסון, מנהל בתי המשפט הפיץ לשופטים פסקי דין שליליים על גיורא איילנד, באתר הארץ, 30 ביולי 2013
- אריאל י. לוין, "לתקוף את לבנון אם חיזבאללה יתקוף", באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 באוקטובר 2013
- הדס מגן, רון שטיינבלט, "גבעות הייתה יותר מדי זמן תקועה בשלב שהכול ידוע רק לאדם אחד - טוביה לוסקין; נדרש מעבר שלב", באתר גלובס, 19 באפריל 2014
- הדס מגן ורון שטיינבלט, כוח גיורא, באתר גלובס, 17 באפריל 2014
- יורם יובל, שיחת נפש עם גיורא איילנד, הטלוויזיה החינוכית, 1 במרץ 2016
- אמירה לם, "אם אתה בעיקר סובל, אתה מתחיל לשאול: מה הטעם לחיות?", באתר "ידיעות אחרונות", 9 במאי 2018
- גל פרל פינקל, "לא נרדם בלילות": לחשוב כמו רמטכ"ל, בעיתון מקור ראשון, 31 במאי 2018
- סמדר שיר, "פגשתי יותר מדי רופאים שדואגים לכיס שלהם מאשר לבריאות החולה", באתר "ידיעות אחרונות", 14 במאי 2019
- אלישיב רייכנר, אגו וכסף: גיורא איילנד חושף את מחדלי מערכת הבריאות, בעיתון מקור ראשון, 16 ביוני 2019
- חוט השדרה של צה"ל: המפקד שבגר במלחמה האחרונה, מעריב, 14 בספטמבר 1975
- האתר הרשמי של גיורא איילנד
- שרי מקובר-בליקוב, "בעתיד לא יאמינו באיזה שטויות עסקנו": גיורא איילנד מסביר איך יכולנו לצמצם את מימדי האסון, באתר מעריב אונליין, 19 בינואר 2024
- רוית הכט, גיורא איילנד קרא להרעיב את עזה, ואיבד רבים מחבריו. האם הוא מתחרט?, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2024
- מאמריו
- סיום כהונת הרמטכ"ל גבי אשכנזי – הערכה, המכון למחקרי ביטחון לאומי, מבט על, גיליון 242, 17 בפברואר 2011.
- צה"ל באנתפאדה השנייה: מסקנות ולקחים, המכון למחקרי ביטחון לאומי, עדכן אסטרטגי, כרך 13, גיליון 3, אוקטובר 2010.
- יסודות המענה של מדינת ישראל, המכון למחקרי ביטחון לאומי, צבא ואסטרטגיה, כרך 2, גיליון 1, יוני 2010.
- סוף מעשה במחשבה תחילה; על נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000, המכון למחקרי ביטחון לאומי, צבא ואסטרטגיה, כרך 3, גיליון 3, דצמבר 2011.
- שינויים במאפייני האיום על ישראל והשלכותיהם על סדרי הביטחון הנדרשים, בתוך: "צורכי הביטחון של ישראל לקראת הסדר מדיני עם הפלסטינים", אתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 2010.
- חלופות אזוריות לרעיון "שתי מדינות לשני עמים", מזכרי מרכז בס"א (מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים) מס' 4, אוניברסיטת בר-אילן, ינואר 2010.
- המשמעויות הביטחוניות והאסטרטגיות העכשוויות של ויתור על רמת הגולן במסגרת הסכם שלום אפשרי בין ישראל לסוריה, אתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 26 באפריל 2009.
- מלחמת לבנון השנייה — לקחים ברמה האסטרטגית, המכון למחקרי ביטחון לאומי, צבא ואסטרטגיה, כרך 1, גיליון 2, אוקטובר 2009.
- מלחמת לבנון השלישית המטרה — לבנון, המכון למחקרי ביטחון לאומי, עדכן אסטרטגי, כרך 11, גיליון 2, אוקטובר 2008.
- מבצע "עמוד ענן" — היבטים אסטרטגיים. בתוך: "לאחר מבצע עמוד ענן (רצועת עזה, נובמבר 2012)". שלמה ברום (עורך), המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב 2012, עמודים 11–14.
- גיורא איילנד, המטכ"ל והדרגים הבכירים במלחמת יום הכיפורים – אלוף (מיל.) גיורא איילנד, באתר צה"ל, 27 ביולי 2023
- פרשנויות של גיורא איילנד באתר ynet על רקע מבצע "שינוי כיוון" (מלחמת לבנון השנייה):
- לפתור את "בעיית לבנון", באתר ynet, 18 ביולי 2006
- לא, זה לא מערבון, באתר ynet, 25 ביולי 2006
- על גורל, אחריות ואשמה, באתר ynet, 30 באפריל 2017.
- גיורא אילנד (1952-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עמוס הראל, "הפלשתינאים מתנגדים לגדר כי היא עוצרת את זכות השיבה הזוחלת", באתר הארץ, 4 באוקטובר 2003.
- ^ גיורא איילנד, הכריח אותנו לנסוע הביתה, מאמר שכתב לזכרו של האלוף נחמיה תמרי, במחנה, 2 בינואר 2004, "מאוחר יותר, כשהיינו באנטבה, רצנו ביחד בטרמינל, בדרך לחילוץ בני הערובה".
- ^ רשימת מפקדי בסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים, באתר "חטיבת הצנחנים".
- ^ גיורא איילנד, "לא נרדם בלילות", ידיעות ספרים, 2018, עמודים 109-111.
- ^ רשימת מפקדי גדוד 101 של הצנחנים, באתר "חטיבת הצנחנים".
- ^ אביחי בקר, מי זה בכלל יצחק איתן?, הארץ, 17 בנובמבר 2000.
- ^ רוני סופר, בעוד 3 שבועות: אילן מזרחי יחליף את איילנד, באתר ynet, 6 במאי 2006.
- ^ איתן אורן, להיות קצין, סרט תיעודי, 1991.
- ^ אל"ם גיורא איילנד , מתוך האתר הרשמי של חטיבת גבעתי.
- ^ טל זגרבה, אלופים, במחנה, 5 בספטמבר 2008.
- ^ אביחי בקר, "אנחנו בפיגור משמעותי לעומת החי"ר של מצרים וירדן", מעריב מוסף שבת 31 במאי 1996, עמודים 18–19, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ ברק העניק דרגות אלוף לשני קצינים, באתר nana10, 30 בדצמבר 1999
- ^ אמיר אורן, ראש המועצה לביטחון לאומי גיורא איילנד פורש, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2005
- ^ חנן גרינברג, החטיפה והכישלון: חלוץ מסתפק בהערות, באתר ynet, 10 ביולי 2006
- ^ אמנון ברזילי, "נהיה בעשירייה הראשונה של התעשייה הביטחונית על ידי רכישות נוספות", באתר גלובס, 31 באוקטובר 2006
- ^ אס. די. אס (סטאר מערכות ביטחוניות) בע"מ דוח הדירקטוריון על מצב ענייני החברה לתקופה שנסתיימה ביום 30 בספטמבר 2013
- ^ מישל אודי, גיורא איילנד במו"מ מתקדם להצטרף לגבעות עולם כיועץ, באתר כלכליסט, 5 באוקטובר 2010
- ^ יונתן גורודישר, כפי שנחשף ב-Bizportal: גבעות חתמה על הסכם ייעוץ עם האלוף גיורא איילנד, באתר ביזפורטל, 7 באוקטובר 2010
- ^ חנן פייגנבאום, גיורא איילנד: "אם הניהול בגבעות היה מופתי, לא הייתי מצטרף", באתר כלכליסט, 6 באוקטובר 2010
- ^ טוביה לוסקין יסיים כהונתו כמנכ"ל; גיורא איילנד מונה כמנכ"ל זמני, באתר הבורסה לניירות ערך, 17 בפברואר 2014
- ^ קורות חייו של גיורא איילנד, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי.
- ^ א (י-ם) 8206/06 סרן ר' נ' ד"ר אילנה דיין, ניתן ב-7.12.2009., סעיף 105
- ^ יוסי יהושוע, בכירים במערכת הביטחון לשעבר ויועץ אסטרטגי: ה"קבינט" שהקים לעצמו גלנט, באתר ynet, 27 באוקטובר 2023
- ^ האלוף במיל' גיורא איילנד: לא מגישים סיוע הומניטרי לאויב, באתר ערוץ 7, 23 בנובמבר 2023
- ^ דורון קורן, לחשוב מחוץ לקופסה זה בסדר, איילנד, אבל עד כדי כך?, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2023
- ^ גיורא איילנד, מצור על אויב אינו פשע מלחמה, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2024
- ^ רענן בן-צור, אביו של האלוף גיורא איילנד שם קץ לחייו, באתר ynet, 30 במאי 2004
- ^ אמירה לם, גיורא איילנד בקרב חייו: "הכאב מוציא אותי מדעתי", באתר ynet, 11 במאי 2018
- אלופי צה"ל
- מפקדי בית הספר לקצינים של צה"ל
- מפקדי חטיבת גבעתי
- קציני חיל רגלים וצנחנים ראשיים
- ראשי חטיבת המבצעים
- ראשי אג"ת
- ראשי אמ"ץ
- ראשי המטה לביטחון לאומי
- חיילי חיל הרגלים במלחמת יום הכיפורים
- חברי הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית
- סגל המכון למחקרי ביטחון לאומי
- מנכ"לים ישראלים
- מפקדי חטיבה 551
- מפקדי גדודים בחטיבת הצנחנים
- מפקדי גדוד גפן
- כפר הס: אישים
- בוגרי התיכון האזורי ע"ש בן-גוריון בעמק חפר
- בוגרי אוניברסיטת בר-אילן
- זוכי פרס צ'צ'יק
- ישראלים שנולדו ב-1952
- מפקדי גדודים במלחמת לבנון הראשונה
- חיילי חיל הרגלים במלחמת לבנון הראשונה