רוברט גיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוברט גיום
Robert Guillaume
Robert Guillaume (1980).jpg
רוברט גיום בשנת 1980
לידה 30 בנובמבר 1927
סנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 באוקטובר 2017 (בגיל 89)
לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Robert Peter Williams עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 19592017
פרסים פרס אמי לשחקן הטוב ביותר בסדרה קומית (1985)
פרס גראמי לאלבום ספוקן וורד לילדים (1995)
פרס אמי לשחקן המשנה הטוב ביותר בסדרה קומית (1979) עריכת הנתון בוויקינתונים
דמות ידועה בנסון דובואה ("בועות" ו"בנסון")
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן, עובד דואר, נהג רכבת, זמר, מדבב, קומיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
http://robertguillaume.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רוברט גיוםאנגלית: Robert Guillaume; ‏30 בנובמבר 1927 - 24 באוקטובר 2017) היה שחקן טלוויזיה, קולנוע ותיאטרון אמריקאי, זוכה שני פרסי אמי, עם קריירה שהשתרעה על פני יותר מחמישה עשורים. נודע בעיקר בזכות גילום דמותו של בנסון דובואה בסדרת הטלוויזיה "בועות" ובסדרת הספין-אוף שלה "בנסון".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיום נולד בשם רוברט פיטר ויליאמס בסנט לואיס, מיזורי. הוא למד באוניברסיטת סנט לואיס ובאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ושירת בצבא ארצות הברית, בטרם פנה לקריירת משחק.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו האקדמיים, גיום הצטרף לקבוצת שחקני תיאטרון בקליבלנד והופיע עמם במספר מחזות זמר קומיים ואופרות. ב-1961 ערך את הופעת הבכורה שלו על במות ברודוויי, בהצגה "קוואמינה", ולאחר מכן המשיך להופיע במחזות רבים, חלקם מחזות זמר, לרבות בהפקה של "פנטום האופרה" בלוס אנג'לס ובמחזמר "ברנשים וחתיכות", בתפקיד שזיכה אותו במועמדות לפרס טוני. הוא התארח כזמר סולו בתוכנית האירוח הפופולרית "The Tonight Show", והוציא אלבום בשם "Just Arrived" כחלק משלישיית פולק בשם "The Pilgrims" ("הצליינים").

הקריירה הטלוויזיונית של גיום החלה באמצע שנות השבעים, בהופעות אורח בסדרות המצליחות "הכל נשאר במשפחה" ו"הג'פרסונים". ב-1977 קיבל לראשונה תפקיד קבוע, בסדרה "בועות" של רשת ABC. גיום גילם את דמותו של בנסון דובואה, שעבד כמשרת בביתה של משפחת טייט, וב-1979 זכה בפרס אמי בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר בסדרה קומית. דמותו של בנסון זכתה לאהדה רבה, שהובילה את רשת ABC להעניק לה סדרת ספין-אוף משלה, שבה בנסון עזב את בית משפחת טייט ונשכר על ידי המושל יוג'ין גטלינג, אלמן מפוזר, לנהל את משק הבית. הסדרה "בנסון" זכתה להצלחה ושודרה במשך שבע עונות, בשנים 1986–1979, במהלכן הייתה מועמדת ל-17 פרסי אמי וזכתה בשניים, אחד מהם הוענק לגיום ב-1985, בקטגוריית השחקן הראשי הטוב ביותר בסדרה קומית. בכך היה לשחקן האפרו-אמריקאי הראשון והיחיד עד היום (2012) שזכה בפרס אמי בקטגוריה זו.

ב-1989 גילם את דמותו של יועץ הנישואים אדוארד סוייר בסדרה שנקראה על שמו, "המופע של רוברט גיום", ושודרה אף היא ברשת ABC. הסדרה לא האריכה ימים וירדה מהמרקע לאחר עונה אחת בלבד. בשנים 19921991 גילם את דמותו של הבלש בוב באלארד בסדרה "תחנת פסיפיק". תפקידו הקבוע האחרון בסדרה היה בשנים 20001998, ב"Sports Night" של אהרן סורקין.

לאורך השנים הופיע גיום גם במספר סרטי קולנוע, דוגמת "איש המטאור" (1993), "המרגל מת מצחוק" (1996) ו-"סיפורי דגים" (2003, וכן דיבב את דמותו של רפיקי בסרט "מלך האריות" (1994) ובסרטי ההמשך שלו. ב-2004 נתן את קולו לדמותו של אלי ואנס במשחק הווידאו "Half-Life 2", ובמשחקי ההמשך של הסדרה שיצאו לאחר מכן.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיום היה נשוי למרלן ויליאמס משנת 1955 ועד לגירושיהם בשנת 1984. נולדו להם שני בנים: האחד נפטר מאיידס ב-1990, והשני, קווין גיום, הוא שחקן ומלחין, שהתארח במספר פרקים בסדרה "בנסון" והלחין את המוזיקה למספר פרקים בסדרה "המופע של רוברט גיום".

ב-1984 נשא גיום לאישה את דונה בראון גיום, לה הוא נותר נשוי עד יום מותו. לשניים נולדה ב-1990 בת בשם רייצ'ל.

ב-14 בינואר 1999, בעת ששהה בצילומי הסדרה "Sports Night" בכיכובו, קיבל שבץ מוחי, ממנו החלים לאחר מספר שבועות.

נפטר ב-24 באוקטובר 2017, בגיל 89 בביתו שבלוס-אנג'לס, כתוצאה מסרטן הערמונית.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידי אורח בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט גיום בוויקישיתוף