אריק מקורמק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריק ג'יימס מקורמק
Eric James McCormack
Eric McCormack 2012 Shankbone 3.JPG
מקורמק בפסטיבל הסרטים טרייבקה 2012
שם במה אריק מקורמק
סוגה מועדפת קומדיה
תאריך לידה 18 באפריל 1963 (בן 54)
מקום לידה קנדהקנדה טורונטו, אונטריו, קנדה
שנות הפעילות 1986-הווה
פרסים זוכה פרס אמי
דמות ידועה ויל טרומן (ויל וגרייס)
ericmccormack.com
פרופיל ב-IMDb

אריק ג'יימס מקורמקאנגלית: Eric James McCormack; נולד ב-18 באפריל 1963) הוא שחקן, מוזיקאי, תסריטאי ומפיק קנדי-אמריקאי.

מקורמק נולד בטורונטו והחל את קריירת המשחק שלו בהצגות בית הספר התיכון Stephen Leacock Collegiate. הוא עזב את אוניברסיטת ריירסון ב-1985 לטובת משרה בפסטיבל שייקספיר בסטרטפורד, אונטריו, קנדה, שם השתתף במשך חמש שנים במספר רב של הפקות תיאטרון.

בשנות ה-90 הוא גר בלוס אנג'לס, וגילם מספר תפקידים זוטרים. הופעתו הראשונה בקולנוע הייתה בשנת 1992, בסרט המדע הבדיוני "The Lost World". מקורמק הופיע בסדרות טלוויזיה רבות, לרבות Top Cops, Street Justice, Lonesome Dove: The Series, Townies, ואלי מקביל. מאוחר יותר מקורמק זכה להכרה עולמית כאשר גילם את דמותו של ויל טרומן בסיטקום האמריקאי "ויל וגרייס", שהוקרן לראשונה בספטמבר 1998. הופעתו זיכתה אותו בפרס אמי עבור שחקן מצטיין בסדרה קומית בשנת 2001.

מלבד הופעות בטלוויזיה, הופעת הבכורה של מקורמק בברודוויי הייתה בשנת 2001 בהפקה של "איש המוזיקה". לאחר מכן, בשנת 2005, כיכב בסרט הקולנוע "The Sisters". לאחר סיומה של הסדרה "ויל וגרייס" בשנת 2006, מקורמק כיכב בתפקיד ראשי בהפקה של המחזה Some Girl(s) שעלה בניו יורק.

הוא כיכב בטלוויזיה במיני סדרה The Andromeda Strain בשנת 2008, וחזר לטלוויזיה ב-2009, בדרמה של רשת TNT בשם Trust Me, שנמשכה עונה אחת בלבד. עוד באותה השנה הוא השתתף בסרט המדע הבדיוני Alien Trespass. כן כיכב במשך שלוש עונותיה בדרמת הפשע Perception של TNT בתפקיד הנוירולוג ד"ר דניאל פירס (2012–2015), וכן מעניק את קולו לדמותו של "לאקי", בסדרה "כלבי מכלאה" של ערוץ The Hub.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורמק נולד בטורונטו, אונטריו שבקנדה למשפחה נוצרית ממוצא סקוטי.[1] בנם של דוריס, עקרת בית, וקית' מקקורמק, אנליסט פיננסי של חברת נפט.[2] הוא הבכור מבין שלושה אחים.[3] מקורמק אומר שבזמן שהוא גדל, הוא היה ביישן ולא עסק בספורט.[4] מקורמק למד בבית ספר תיכון ע"ש סטיבן ליקוק בסקרבורו, אונטריו. שם, הוא נרשם למגמת תיאטרון והופיע בהפקות בית הספר של Godspell ו-Pippin,‏[5] והחליט לפתח קריירה במשחק. מקורמק נזכר כי לאחר הופעתו ב-Godspell, הוא חש שלם בנוגע להחלטתו להפוך לשחקן. "... אני זוכר שאחרי ההופעה הראשונה הזו ... ידעתי איפה אני יכול להשתלב. זו הייתה ההתחלה של חיי כשחקן. זה שינה אותי בכך שהמחשבה על כל אפשרות אחרת נעלמה. מרגע זה - זו לא הייתה שאלה. ידעתי בדיוק מה אני הולך לעשות. יש לי מזל, במובן זה".[2] הוא מודה שהוא אף פעם לא הרגיש "מגניב" כשהיה בגיל ההתבגרות. "הייתי קצת אאוטסיידר, אבל בשלב מוקדם מאוד גיליתי את התיאטרון, שעזר לי לעבור בשלב מוקדם מאוד, שעזר לי לעבור (את זה)".[6] לאחר מכן הוא עבר ללמוד במכון ע"ש סר ג'ון א. מקדונלד בסקרבורו, שם למד יחד עם דייוויד פורניש.[7] הוא סיים את לימודי התיכון בשנת 1982.‏[3]

מקורמק נרשם ללימודים בבית הספר למשחק של אוניברסיטת ריירסון שבטורונטו כדי לשפר את המשחק שלו עוד יותר.[8] הוא עזב בשנת 1985, כמה חודשים לפני שסיים את לימודיו, לטובת תפקיד בפסטיבל שייקספיר שבסטרטפורד, אונטריו, שם המשיך לעבוד במשך חמש עונות. "זה היה כל מה שרציתי -להיות שחקן קלאסי לשארית החיים שלי, אבל בשנתיים האחרונות שהייתי שם, התחלתי להבין שזה לא בשבילי. אולי אני לא צריך לגלם את המלט לפני שאמות, אולי העולם יכול, למעשה, להמשיך מבלי שאגלם את המלט".[7] מקורמק הופיע בהפקות של חלום ליל קיץ, הנרי החמישי, רצח בקתדרלה ושלוש אחיות. מאוחר יותר, מקורמק הופיע עם Manitoba Theatre Centre בהפקה של יותר Burn This, וכן עם Royal Alexandra Theatre שבטורונטו, בהפקה של Biloxi Blues.‏[5]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודותיו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעת הבכורה של מקורמק בטלוויזיה הקנדית הייתה בשנת 1986, בסרט The Boys from Syracuse.‏[5] מקורמק עבר ללוס אנג'לס, קליפורניה, והופעת הבכורה שלו בטלוויזיה האמריקאית הייתה בשנת 1991, בפרק של סדרת הפשע של רשת CBSTop Cops.‏[5] בשנת 1992 הוא הופיע בסרט הקולנוע The Lost World, המבוסס על ספרו של ארתור קונאן דויל באותו השם, וכן כיכב בסרט ההמשך "Return to the Lost World" עוד באותה השנה.[5] בשנת 1993 הוא קיבל תפקיד חוזר בתור בלש בדרמת הפשע Street Justice.‏[3] באותה השנה הוא הופיע בסרט הטלוויזיה "Double, Double, Toil and Trouble", בתפקיד אביהן של זוג הילדות התאומות מרי קייט ואשלי אולסן.[9]

הוא גילם את דמותו של קולונל פרנסיס קליי מוסבי ב-42 פרקים של סדרות טלוויזיה מסוגת המערבון "יונה בודדה: סדרת הטלוויזיה" בשנת 1994, ו-Lonesome Dove: The Outlaw Years בשנת 1995.‏[3][8] מקורמק ציין כי זה היה "תפקיד פנטסטי".[7] בראיון לעיתון הגארדיאן ב-2003 מקורמק חשף כי הלך "פעמיים או שלוש" לאודישנים לתפקיד של רוס גלר בסיטקום "חברים", תפקיד אשר בסופו של דבר הלך לדייוויד שווימר.[7] בשנת 1995 הוא הופיע בסרט הטלוויזיה The Man Who Wouldn't Die.‏[10] בשנת 1997 הוא לוהק לסרט הטלוויזיה Borrowed Hearts, בו גילם איש עסקים אנוכי שלומד לאהוב, ובסרט של HBOException to the Rule, בו שיחק דמות של בעל בוגד.[7]

בשנת 1997 היו לו מספר תפקידים קטנים בסדרות קומיות שונות - "Townies",‏ "Veronica's Closet"‏ ו-"אלי מקביל".[5] במקור, מקורמק היה אמור להופיע כשחקן ראשי קבוע בסיטקום "Jenny" של NBC, בכיכובה של ג'ני מקארתי, אך פוטר לאחר הפיילוט לאחר שהרשת החליטה לחתוך את הדמות שלו.[11]

"ויל וגרייס"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריצת הדרך בקריירה של מקורמק התרחשה כאשר לוהק בשנת 1998 לתפקיד עורך הדין ההומוסקסואל ויל טרומן בסיטקום של NBC "ויל וגרייס". הסדרה מתמקדת בגבר הומו (ויל) והחברה הטובה ביותר שלו (גרייס). מקורמק אמר כי כאשר הגיע לידיו, הוא היה משוכנע שהוא השחקן הנכון לתפקיד. "בסופו של האודישן, מקס - יוצר ומפיק הסדרה - אמר: 'זה היה מושלם. רק כדי שתדע, אתה לא צריך להיות יותר הומו מזה'".[7] הוא הסביר שכאשר קרא את התסריט בפעם הראשונה, "מה שהבנתי מיד היה שזה הייתי אני. אני מתכוון, נטייה מינית בצד, ויל היה כל כך הרבה כמוני. הוא מארח נהדר, הוא יחסית מצחיק ויש לו חברים רבים והוא חבר טוב שלהם ... נושא ההומואים פשוט לא היה באמת דבר גדול".[12] הסדרה שודרה לראשונה ב-21 בספטמבר 1998 ונצפתה על ידי כמעט 8.6 מיליון צופים אמריקאים.[13] קהל צופים נאמן התבסס במהירה לסדרה, כאשר מקורמק מקבל ביקורות חיוביות רבות. ג'ון כרמן (סן פרנסיסקו כרוניקל) ציין כי מקורמק ודברה מסינג עבדו "יפה" ביחד.[14] גם קיי מקפאדן (סיאטל טיימס) שיבחה את מקורמק, מסינג ושחקני המשנה, ותיארה אותם כ-"מצחיקים מאוד".[15] על הופעתו כויל טרומן, מקורמק זכה בארבע מועמדויות לפרס אמי (בשנים 2000, 2001, 2003, 2005), שאחד מהם הסתיים בזכייה בפרס (2001), השחקן הראשי הטוב ביותר בסדרה קומית.[16] בנוסף, הוא קיבל חמש מועמדויות לפרס גלובוס הזהב.[17]

גם כן ב-1998, מקורמק הופיע בסרט קומדיה של סטפן הרק "הקדוש מכולם".[18] הסרט זכה לביקורות שליליות והיה כישלון כלכלי.[19][20] בשנה שלאחר מכן הוא כיכב בסרט "Free Enterprise"‏ (1999), סרט על שני קולנוענים (מקורמק ורייפר וויגל) אובססיביים כלפי השחקן ויליאם שטנר ומסע בין כוכבים. מבקר קולנוע קווין תומאס (לוס אנג'לס טיימס) כתב כי מקורמק ווייגל "הותירו רושם חזק".[21] בשנת 2000 מקורמק הופיע בסרט הטלוויזיה של רשת ABC‏ "The Audrey Hepburn Story", בו גילם את דמותו של השחקן מל פרר.[22]

במהלך עונת ברודוויי של 2001 מקורמק גילם בקצרה את דמותו של פרופ' הרולד היל (שימש כמחליף של קרייג ביירקו) בהעלאה מחדש של "The Music Man" על ידי סוזן סטרומן בתיאטרון ניל סיימון.[23] באוגוסט 2002, כחלק מסדרת הופעות הקיץ של הוליווד בול, הוא שב לגלם את דמותו של היל למשך לילה אחת, בהופעה היחידה שבה הוא ושחקנים אחרים ביצעו מחדש שירים מההפקה הזו.[24] מקורמק אירח את הפרק הרביעי של עונת 28 בתוכנית המערכונים הקומית סאטרדיי נייט לייב ב-2 בנובמבר 2002.‏[25] בשנת 2004, היה לו תפקיד חוזר כסאמרס ריי בדרמה הקומית של רשת שואוטיים "מתים במשרה חלקית".[26] בשנה שלאחר מכן, מקורמק כיכב בסרט The Sisters‏ (2005), המבוסס על מחזהו של אנטון צ'כוב "שלוש אחיות".[27] הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה במסגרת פסטיבל הסרטים טרייבקה בשנת 2005.‏[28]

העונה השמינית והאחרונה של "ויל וגרייס" הסתיימה עם שידור פרק סיום הסדרה ב-18 במאי 2006. פרק הסיום זכה ל-18 מיליון צופים אמריקאים,[29] ובכך הפך למשדר הבידור הנצפה ביותר בטלוויזיה מזה שש שנים.[30]

לאחר "ויל וגרייס"[עריכת קוד מקור | עריכה]

A caucasian male with dark hair, wearing sunglasses on the top of his head, with a brown suede jacket, smiles
מקורמק, נובמבר 2008.

לאחר סיומה של הסדרה "ויל וגרייס" במאי 2006, מקורמק כיכב על במת התיאטרון של Lucille Lortel Theatre בניו יורק לצידן של פראן דרשר, ג'ודי רייס, ברוק סמית ומאורה טירני, בהפקת אוף ברודוויי של ניל לביוט, בשם "(s)‏Some Girl".‏[31] בהצגה זו, מקורמק משחק דמות של סופר שמתכוון להתיישב ולהתחתן, אך לפני כן מחליט לבקר בארבע אקסיות שלו. על הופעתו, מקורמק קיבל ביקורות מחמיאות. מליסה רוז ברנרדו (אנטרטיינמנט ויקלי) כתבה כי למקורמק ולטירני "יש כימיה מדהימה".[32]

עוד באותה השנה, מקורמק הפיק עבור ערוץ הטלוויזיה Lifetime את הקומדיה "Lovespring International", תוכנית שסובבת סביב שישה עובדים בסוכנות היכרויות בינלאומית הממוקמת בקליפורניה בשם "אליטה בוורלי הילס".[33] לאחר שהסדרה שודרה לראשונה היא קיבלה יחס אמביוולנטי מצד המבקרים.[34] מתיו גילברט, מבקר של הבוסטון גלוב, כתב כי הסדרה היא "תרגיל קטן ותוסס של חברת כבלים תוסס בדמויות מוגזמות, טעם רע, סאטירה, ואי-תקינות פוליטית".[35] הסדרה בוטלה עוד באותה השנה.[36]

בשנת 2008, מקורמק השתתף במיני סדרה של ערוץ הטלוויזיה A&E‏ "The Andromeda Strain", רימייק של סרט הקולנוע משנת 1971 המבוסס על רומן מאת מייקל קרייטון.[37] במיני סדרה, הוא שיחק דמות בשם ג'ק נאש, כתב טלוויזיה, שנאבק עם התמכרותו לקוקאין. The Andromeda Strain קיבלה ביקורות מעורבות,[38] בעוד הביצועים של מקורמק זכו לביקורות חיוביות. ג'ואנה וייס מהבוסטון גלוב כתבה: "נוכחותו של אריק מקורמק, ככתב טלוויזיה עשוי ללא חת, היא יוצאת דופן במיוחד (עם כל כבוד לעיתונאים אמיצים)".[39] רוברט ביאנקו (USA Today) ציין כי "צוות השחקנים הראשיים כולל את... אריק מקורמק המסכן, עיתונאי המכור לקוק שמעביר את המחצית השנייה של הסרט במשחק של רמבו במדבר. בואו נגיד שמקורמק עושה את הטוב ביותר שהוא יכול היה לעשות עם מה שניתן לו, ולהשאיר את זה כך".[40] ב-5 בספטמבר 2008 מקורמק הופיע בהופעת אורח בעונה השביעית של סדרת הטלוויזיה "מונק", שם הוא שיחק מארח חלקלק של סדרת פשע דוקודרמטית.[41][42]

בינואר 2009 מקורמק חזר לטלוויזיה בדרמה "Trust Me" של רשת TNT, לצידו של טום קאוואנה. בסדרה, שעלילה מתרחשת מסביב למשרד פרסום בדיוני, כיכב מקורמק כמייסון מקגווייר, מנהל הקריאייטיב שזה עתה זכה לקידום במשרד, ומתמודד עם ההתנהגות הבלתי צפויה של החבר הטוב ביותר שלו (קאוואנה).[43] בראיון ל-"USA Weekend", מקורמק חשף שהוא שהחלטתו להשתתף בסדרה נבעה מ-"כתיבה טובה".[44] הסדרה עלתה לאוויר ב-26 בינואר 2009, ונצפתה על ידי כמעט 3.4 מיליון צופים.[45] הסדרה זכתה לביקורות חיוביות מאוד, בין השאר מצד טים גודמן (סן פרנסיסקו כרוניקל) שכתב: "...הסדרה יציבה מאוד, באופן מפתיע".[46] מרי מקנמרה (לוס אנג'לס טיימס) כתבה כי מקורמק וקאוואנה "מצליחים לשמור על הדמויות שלהם באופן ברור וחד, אך במידה נמוכה. הם הפכים, אך לא באופן גרוטסקי".[47] בשל רייטינג נמוך, הסדרה בוטלה לאחר עונה אחת בלבד.[48][49]

בשנת 2009 מקורמק כיכב בסרט מדע בדיוני בשם "Alien Trespass", בו הוא שיחק את דמותו של טד לואיס, רופא אשר חיזר בשם אורפ משתלט על גופו, לאחר שהתרסק על פני כדור הארץ.[50] כשנשאל על הפרשנות שלו לדמות, מקורמק ציין כי האינסטינקט הראשון שלו היה להפוך את טד לואיס לזר יותר, שישמע יותר כמו ספוק.[50] הסרט זכה לביקורות שליליות ולא הצליח מבחינה כלכלית.[51][52]

הכוכב של מקורמק ב-"Canada's Walk of Fame".

במאי 2009 הוא גילם את "El Gallo" בהעלאה מחודשת של המחזמר משנות ה-60 The Fantasticks, בתיאטרון UCLA's Freud Playhouse.‏[53][54] למקורמק היה תפקיד משנה בסרט הקומדיה של ריצ'רד לונקריין "האחד והיחיד",[55] אשר הופץ באוגוסט 2009.

ב-30 בספטמבר 2009, הוא היה כוכב אורח בסדרה "חוק וסדר: מדור מיוחד" וגילם בעלים של אתר אינטרנט להיכרויות בפרק השני של העונה ה-11 של הסדרה.[56] בנוסף, היה לי מקורמק תפקיד אורח חוזר בעונה 5 של הסדרה הקומית "כריסטין הישנה", בה שיחק את מושא אהבתה של הדמות אותה מגלמת ג'וליה לואי-דרייפוס, כריסטין.[57]

מקורמק גילם את דמותו של הנוכל קלארק רוקפלר בסרט הטלוויזיה של ערוץ Lifetime‏ "Who Is Clark Rockefeller?" שהוקרן לראשונה ב-13 במרץ 2010.‏[58] כדי להתכונן לתפקיד, הוא קרא את כל החומר שנכתב על המקרה,[59] לרבות כיסוי כולל של המקרה וראיון בכלא שנערך עם רוקפלר עצמו.[60]Who Is Clark Rockefeller? זכה לביקורות מעורבות, אולם הביצועים של מקורמק זכו לשבחים מצד המבקרים, כבראין לורי (וראייטי), שכתב: " ...גורם הקיטש האמיתי מתגורר בביצועים של אריק מקורמק כמקסים נעים ההליכות, אשר מוסיף אלמנט של גבוה של קאמפ להליכים ".[61]

בחודש יוני 2010 מקורמק קיבל פרס NBC Universal Canada Award of Distinction בפסטיבל Banff TV Festival‏.[62] בחודש אוקטובר 2010 הוא קיבל "כוכב" על Canada's Walk of Fame.‏[63]

בחודש אוקטובר 2010 דווח כי מקורמק תפוי לככב בדרמה חדשה של ערוץ הטלוויזיה TNT בשם "Perception", בה ישחק דמות של נוירולוג בשם ד"ר דניאל פירס המפענח מעשי פשע, ועובד עם הממשלה הפדרלית כדי לפתור מקרים תוך שימוש בידע ובדמיון שלו.[64] ‏ "Perception" עלתה לאוויר לראשונה ב-9 ביולי 2012.‏[65] מקורמק משמש גם כמפיק של סדרה זו.[66] כמו כן, הוא מספק את קולו של לדמות "לאקי" "כלבי מכלאה, שהוקרנה לראשונה ב-10 באוקטובר 2010.

בשנת 2012 כיכב לצד רוב לאו במותחן הפוליטי "קרב סכינים" של הבמאי ביל גאטנטאג.

פרויקטים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורמק הקים חברת הפקות משלו בשם Big Cattle Productions כדי לפתח רעיונות לטלוויזיה.[11] פרויקטי הטלוויזיה שהופקו על ידי החברה כוללים את "Lovespring International" ואת "Imperfect Union".‏[67][68] בשנת 2003 הוא אישר כי הוא יכתוב, יביים ויככב בקומדיה הרומנטית "What You Wish For".‏[69][70]

מקורמק הקליט שיר, "The Greatest Discovery", שנכתב על ידי אלטון ג'ון וברני טופין בשנות ה-70, עבור אלבום שיצא בשנת 2006 בשם "Unexpected Dreams – Songs From the Stars".‏[71] כמו כן, הוא גם כתב ושר שיר בשם "Living with Grace" עבור הפסקול משנת 2004 של "ויל וגרייס", בליווי מוזיקת פסנתר בביצועו של בארי מנילו.[72]

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורמק, מאי 2010.

מקורמק נשוי לג'נט לי הולדן, אותה פגשה על הסט של Lonesome Dove,‏[7] מאז אוגוסט 1997.‏[73] לשניים יש בן, בשם פיניגן הולדן מקורמק, שנולד ב-1 ביולי 2002 בלוס אנג'לס.[74] למקורמק יש שני בתי מגורים - בלוס אנג'לס ובונקובר.[75] הוא התאזרח כאמריקאי ב-1999, ומאז בעל אזרחות כפולה - קנדית ואמריקאית.[76]

מקורמק מעורב במספרי ארגוני צדקה הפועלים בלוס אנג'לס ובקנדה, לרבות פרויקט Angel Food.[77]

מקורמק זכה בפרס Tribute to the Human Spirit לאור תרומתו להעלאת המודעות בנושא סרטן השד. במעמד הענקת הפרס הוא שיתף את הקהל כי הקומדיה שלו עזרה לאמו, דוריס מקורמק, כאשר סבלה מטיפולים בסרטן השד שלה.[78] דוריס התארחה בארוחה חגיגית לגיבורי סרטן שהתקיימה בשנת 2004.‏[79][80] מקורמק משמש חבר של כבוד במועצת המנהלים של קרן Multiple Myeloma Research Foundation, שהעניקה לו פרס MMRF Spirit of Hope באוקטובר 2006.‏[81]

מקורמק שר הן את ההמנון הלאומי של ארצות הברית והן את ההמנון הלאומי של קנדה בפתיחת משחק הוקי של ליגת NHL All Star, במינסוטה, בשנת 2004.‏[82] מקורמק הוא תומך של נישואים חד-מיניים והשתתף במצעד בפרזנו, קליפורניה, ב-30 במאי 2009, לאחר שבית המשפט העליון של קליפורניה אישר איסור על נישואים חד מיניים, שאושר על ידי הבוחרים בנובמבר על ידי הצבעה בעד "הצעה 8".‏[83][84]

מקורמק הוא דמוקרט.[85]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם הסרט תפקיד הערות
1986 The Boys from Syracuse השוליה של טיילור סרט טלוויזיה
1987 Much Ado About Nothing בלתזר סרט טלוויזיה
1992 The Lost World אדוארד מלון
1992 Return to the Lost World אדוארד מלון
1992 Giant Steps ג'ק סימס
1993 Relentless: Mind of a Killer סטו פלצר סרט טלוויזיה
1993 Family of Strangers סם סרט טלוויזיה
1993 Miracle on Interstate 880 טוני סרט טלוויזיה
1993 Call of the Wild האל סרט טלוויזיה
1993 Double, Double, Toil and Trouble דון פרמר סרט טלוויזיה
1994 The Man Who Wouldn't Die ג'ק סאליבן סרט טלוויזיה
1994 Island City גרג 23 סרט טלוויזיה
1997 Exception to the Rule טימותי בייר
1997 Borrowed Hearts סם פילד סרט טלוויזיה
1998 הקדוש מכולם סקוט הווקיז
1998 A Will of their Own פירס פיטרסון סרט טלוויזיה
1999 Free Enterprise מארק
2000 Here's to Life! אוון רינארד מועמד — פרס Leo - השחקן הטוב ביותר - סרט דרמה
2000 The Audrey Hepburn Story מל פרר סרט טלוויזיה
2005 Break a Leg שחקן בעל שיער כהה
2005 The Sisters גארי סוקול
2008 Immigrants ולאד
2009 Best Thing Ever דין
2009 Alien Trespass טד לואיס
2009 האחד והיחיד צ'ארלי
2010 Who Is Clark Rockefeller? קלארק רוקפלר סרט טלוויזיה
2011 סטוץ של אהבה קלייב
2012 Barricade טרנס שייד
2012 קרב סכינים לארי
2013 Romali Series

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם התוכנית תפקיד הערות
1987 Hangin' In ג'ודי הפרק: "Li'l Devil"
1991 E.N.G. לא ידוע 2 פרקים
1991 Street Legal בארי טיילור 2 פרקים
1992 Neon Rider דרק הפרק: "A Perfect 10"
1992 Street Justice בלש אריק רות'מן הפרק: "Each One, Teach One"
1993 Cobra בלייק דברוש הפרק: "I'd Die for You"
1993 The Commish שוטר דני נולן 2 פרקים
1993 Silk Stalkings מייקל או'הרה הפרק: "Ladies Night Out"
1995 יונה בודדה קולונל פרנסיס קליי מוסבי 43 פרקים
1996 איש הנצח מת'יו מק'קורמיק הפרק: "Manhunt"
1996 Diagnosis: Murder בויד מריק הפרק: "An Explosive Murder"
1996 Townies סקוט 5 פרקים
1997 בגבולות המסתורין ג'ון וירג'יל הפרק: "Tempests"
1997 Jenny ג'ייסון סלייד הפרק: "Pilot"
1997 Veronica's Closet גריפין הפרק: "Veronica's Brotherly Love"
1998 אלי מקביל קווין קפלר הפרק: "Being There"
1998–2006 ויל וגרייס ויל טרומן 188 פרקים
פרס אמי - שחקן ראשי בסדרה קומית
פרס גילדת שחקני המסך - אנסמבל השחקנים הטוב ביותר בסדרה קומית
מועמד — פרס גלובוס הזהב - השחקן הטוב ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית (2000-04)
מועמד — פרס אמי - שחקן ראשי בסדרה קומית (2000, 2003, 2005)
מועמד — פרס Satellite - השחקן הטוב ביותר בסדרת טלוויזיה מוזיקלית או קומית (2000, 2002-04)
מועמד — פרס גילדת שחקני המסך - אנסמבל השחקנים הטוב ביותר בסדרה קומית (2002-05)
מועמד — פרס Viewers for Quality Television - השחקן הטוב ביותר בסדרה קומית איכותית
2004 מתים במשרה חלקית ריי סאמרס 3 פרקים
2006 Lovespring International רומן הפרק: "Lydia's Perfect Man"
2008 The Andromeda Strain ג'ק נאש 4 פרקים
2008 מונק ג'יימס נובאק הפרק: "Mr. Monk's 100th Case"
2009 Trust Me מייסון מק'גויר 13 פרקים
2009 חוק וסדר: מדור מיוחד ואנס שפרד הפרק: "Sugar"
2009 כריסטין הישנה מקס קרשו 6 פרקים
2010 – ועד היום כלבי מכלאה לוקי (דיבוב) 65 פרקים
2012 – ועד היום Perception ד"ר דניאל פירס 21 פרקים
2012 אבא אמריקאי סווינגר הפרק: "Killer Vacation"
2013 Robot Chicken הפרק: "Robot Fight Accident"

מועמדויות וזכיות בפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה סדרה תוצאה
2000 פרס אמי שחקן ראשי בסדרה קומית ויל וגרייס מועמדות
פרס גלובוס הזהב השחקן הטוב ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית ויל וגרייס מועמדות
פרס סטלייט השחקן הטוב ביותר בסדרת טלוויזיה מוזיקלית או קומית ויל וגרייס מועמדות
פרס Viewers For Quality Television השחקן הטוב ביותר בסדרה קומית איכותית ויל וגרייס מועמדות
2001 פרס אמי שחקן ראשי בסדרה קומית ויל וגרייס זכייה
פרס גלובוס הזהב השחקן הטוב ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית ויל וגרייס מועמדות
פרס גילדת שחקני המסך אנסמבל השחקנים הטוב ביותר בסדרה קומית ויל וגרייס זכייה
פרס Teen Choice שחקן הטלוויזיה הנבחר ויל וגרייס מועמדות
2002 פרס גלובוס הזהב השחקן הטוב ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית ויל וגרייס מועמדות
פרס סטלייט השחקן הטוב ביותר בסדרת טלוויזיה מוזיקלית או קומית ויל וגרייס מועמדות
פרס גילדת שחקני המסך אנסמבל השחקנים הטוב ביותר בסדרה קומית ויל וגרייס מועמדות
2003 פרס אמי שחקן ראשי בסדרה קומית ויל וגרייס מועמדות
פרס גלובוס הזהב השחקן הטוב ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית ויל וגרייס מועמדות
פרס סטלייט השחקן הטוב ביותר בסדרת טלוויזיה מוזיקלית או קומית ויל וגרייס מועמדות
פרס גילדת שחקני המסך אנסמבל השחקנים הטוב ביותר בסדרה קומית ויל וגרייס מועמדות
2004 פרס גלובוס הזהב השחקן הטוב ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית ויל וגרייס מועמדות
פרס סטלייט השחקן הטוב ביותר בסדרת טלוויזיה מוזיקלית או קומית ויל וגרייס מועמדות
פרס גילדת שחקני המסך אנסמבל השחקנים הטוב ביותר בסדרה קומית ויל וגרייס מועמדות
2005 פרס אמי שחקן ראשי בסדרה קומית ויל וגרייס מועמדות
פרס גילדת שחקני המסך אנסמבל השחקנים הטוב ביותר בסדרה קומית ויל וגרייס מועמדות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hendry, Steve (27 באוגוסט 2006). "Will & trace; Exclusive Comedy Star Eric Hunts For His Scottish Family". Sunday Mail (Scotland). 
  2. ^ 2.0 2.1 Lee, Luaine (26 בינואר 2009). "'Will & Grace's' Eric McCormack returns in new TNT series 'Trust Me'". The Oakland Tribune. 
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Lipton, Michael A. (26 באוקטובר 1998). "Will Power". People. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2009. 
  4. ^ Lee, Denny (25 ביוני 2000). "A Night out with: Eric McCormack; Diva for a Day". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-30 ביולי 2009. 
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 "Eric McCormack". Turner Classic Movies. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2009. 
  6. ^ Hoggard, Liz (15 באפריל 2007). "What I know about women ...". The Observer. אורכב מ-המקור ב-2010-01-19. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2009. 
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 7.6 McLean, Gareth (9 ביוני 2003). "Whatever you Will". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2009. 
  8. ^ 8.0 8.1 "Inside the Actors Studio". Season 10. Episode 2. 2003-11-16. 60; 120 minutes in. Bravo.
  9. ^ "On The Cover The Olsen Twins Star in a Halloween Treat". Newsday: 03. 24 באוקטובר 1993. 
  10. ^ "The Man Who Wouldn't Die (1995)". Turner Classic Movies. בדיקה אחרונה ב-11 בפברואר 2011. 
  11. ^ 11.0 11.1 Smiley, Tavis (23 במאי 2008). "Eric McCormack". The Tavis Smiley Show (Public Broadcasting Service). בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2009.  (הקישור אינו פעיל)
  12. ^ Thompson, Kevin (21 בספטמבר 1998). "He's Gay, She's Not". The Palm Beach Post. עמ' 1D. 
  13. ^ "Prime-Time Ratings". The Orange County Register. 30 בספטמבר 1998. עמ' F02. 
  14. ^ Carman, John (21 בספטמבר 1998). "`Will & Grace' Has Right Stuff To Make a Hit". San Francisco Chronicle. בדיקה אחרונה ב-21 באפריל 2009. 
  15. ^ Mcfadden, Kay (20 בספטמבר 1998). "TV Knows Best -- Seattle TV Critic Kay Mcfadden Tells You What To Waste Your Time On". The Seattle Times. בדיקה אחרונה ב-21 באפריל 2009. 
  16. ^ "Search results". Primetime Emmy Award Database. בדיקה אחרונה ב-23 בינואר 2011. 
  17. ^ "HFPA — Awards Search". Golden Globes. בדיקה אחרונה ב-3 באוגוסט 2009. 
  18. ^ Klady, Leonard (12 באוקטובר 1998). "Holy Man — Murphy Takes the 'Holy' High Road". Variety. בדיקה אחרונה ב-3 באוגוסט 2009. 
  19. ^ "Holy Man (1998): Reviews". Metacritic. 9 באוקטובר 1998. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2009. 
  20. ^ "Holy Man (1998)". Box Office Mojo. 9 באוקטובר 1998. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2009. 
  21. ^ Thomas, Kevin (4 ביוני 1999). "Free Enterprise". Los Angeles Times. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2009. 
  22. ^ Gallo, Phil (27 במרץ 2000). "The Audrey Hepburn Story". Variety. בדיקה אחרונה ב-30 ביולי 2009. 
  23. ^ Dominguez, Robert (11 ביוני 2001). "B'Way's 'Man' of the hour 'Will & Grace's' Eric McCormack grabs the Baton in 'Music' Revival". Daily News (New York). בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2009.  (הקישור אינו פעיל)
  24. ^ Mitchell, Sean (6 באוגוסט 2002). "Theater Review; River City Slickers; Eric McCormack, Kristin Chenoweth amp up 'Music Man'". Los Angeles Times. 
  25. ^ "Eric McCormack/Jay-Z". Saturday Night Live. Season 28. Episode 529. 2002-11-02. 90-92 minutes in. NBC.
  26. ^ "McCormack playing 'Dead' this summer". Chicago Tribune (Zap2it). 2 ביוני 2004. 
  27. ^ Ebert, Roger (19 במאי 2006). "The Sisters". Chicago Sun-Times. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  28. ^ Scheib, Ronnie (9 במאי 2005). "The Sisters". Variety. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  29. ^ "'Will & Grace' Helps NBC Stay Tough on Thursday". Zap2it. 19 במאי 2006. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2008. 
  30. ^ Kissell, Rick (21 במאי 2006). "'Will' has its way in finale". Variety. בדיקה אחרונה ב-3 במאי 2009. 
  31. ^ Brantley, Ben (9 ביוני 2006). "In 'Some Girl(s),' a Pond Scum's Love Song". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  32. ^ Bernardo, Melissa Rose (19 ביוני 2006). "Some Girl(s) (2006 - 2006)". Entertainment Weekly. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  33. ^ Wheat, Alynda (9 ביוני 2006). "Lovespring International". Entertainment Weekly. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  34. ^ "Lovespring International". Metacritic. 5 ביוני 2006. בדיקה אחרונה ב-2 באוגוסט 2009. 
  35. ^ Gilbert, Matthew (5 ביוני 2006). "Lifetime's `Lovespring' is a fun match of satire and bad taste". The Boston Globe. בדיקה אחרונה ב-2 באוגוסט 2009. 
  36. ^ Umstead, R. Thomas (4 בדצמבר 2006). "Lifetime Scraps Two Series". Multichannel News. אורכב מ-המקור ב-2009-10-10. בדיקה אחרונה ב-2 באוגוסט 2009.  (הקישור אינו פעיל)
  37. ^ Blumenstock, Kathy (20 במאי 2008). "A Dilemma of Epidemic Proportions". The Washington Post. עמ' 1. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  38. ^ "The Andromeda Strain". Metacritic. 26 במאי 2008. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  39. ^ Weiss, Joanna (26 במאי 2008). "Doomsday plot of 'Andromeda' stands the test of time". The Boston Globe. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  40. ^ Bianco, Robert (22 במאי 2008). "'Andromeda' takes a great plot too far". USA Today. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  41. ^ McDonough, Kevin (5 בספטמבר 2008). "Tune in Tonight: 'Monk' recaps 100 episodes with parody of news show". Reading Eagle. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  42. ^ "All-Star Guest Cast On-Board When Everyone's Favorite Obsessive-Compulsive Detective...". Reuters. 20 ביולי 2008. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  43. ^ Nussbaum, Emily (11 בינואר 2009). "Cornered Office". New York. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  44. ^ Shattuck, Kathryn (25 בינואר 2009). "They’re Not Mad Men, Just Loud Ones". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  45. ^ Frankel, Daniel (27 בינואר 2009). "TNT's 'Trust Me' has weak debut". Variety. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  46. ^ Goodman, Tim (26 בינואר 2009). "Review: 'Trust Me': 2 BFFs and 1 promotion". San Francisco Chronicle. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  47. ^ McNamara, Mary (26 בינואר 2009). "'Trust Me'". Los Angeles Times. עמ' 1. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  48. ^ Goodman, Tim (20 באפריל 2009). "Networks to burst bubbles after dreadful season". San Francisco Chronicle. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  49. ^ Bryant, Adam (11 באפריל 2009). "Trust Me Cancelled After One Season". TV Guide. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  50. ^ 50.0 50.1 Simon, Brent (6 באפריל 2009). "Alien Trespass’s Eric McCormack on Playing Possessed". New York. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  51. ^ "Alien Trespass (2009): Reviews". Metacritic. 3 באפריל 2009. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  52. ^ "Alien Trespass (2009)". Box Office Mojo. 3 באפריל 2009. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2009. 
  53. ^ Lacher, Irene (4 במאי 2009). "Eric McCormack gets to exhibit his macho side in 'The Fantasticks.'". Los Angeles Times. בדיקה אחרונה ב-13 בספטמבר 2009. 
  54. ^ Verini, Bob (7 במאי 2009). "The Fantasticks". Variety. בדיקה אחרונה ב-13 בספטמבר 2009. 
  55. ^ Anderson, Melissa (21 באוגוסט 2009). "My One and Only". LA Weekly. בדיקה אחרונה ב-2 בספטמבר 2009. 
  56. ^ Gilbert, Matthew (30 בספטמבר 2009). "Critic's corner". The Boston Globe. בדיקה אחרונה ב-19 באוקטובר 2009. 
  57. ^ Porter, Rick (13 ביולי 2009). "Casting call: Susan Sarandon, John Goodman, Eric McCormack". Zap2it. בדיקה אחרונה ב-2 באוגוסט 2009. 
  58. ^ "Emmy(R) Award-Winner Eric McCormack Stars in the Highly Anticipated Lifetime Original Movie 'Who is Clark Rockefeller?'". PR Newswire. 16 בפברואר 2010. בדיקה אחרונה ב-17 בפברואר 2010. 
  59. ^ Albiniak, Paige (7 במרץ 2010). "Phony Rockefeller". New York Post. אורכב מ-המקור ב-2010-03-10. בדיקה אחרונה ב-10 במרץ 2010. 
  60. ^ Heslam, Jessica (23 בפברואר 2010). "Actor marvels at Crockefeller’s ‘twists and turns’". Boston Herald. אורכב מ-המקור ב-2010-02-23. בדיקה אחרונה ב-23 בפברואר 2010. 
  61. ^ Lowry, Brian (10 במרץ 2010). "Who Is Clark Rockefeller?". Variety. בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2010. 
  62. ^ Volmers, Eric (16 ביוני 2010). "Eric McCormack honoured at Banff World Television Festival". The Vancouver Sun. בדיקה אחרונה ב-25 ביוני 2010.  (הקישור אינו פעיל)
  63. ^ Quill, Greg (16 באוקטובר 2010). "Humility takes a back seat on Canada's Walk of Fame". Toronto Star. בדיקה אחרונה ב-17 באוקטובר 2010. 
  64. ^ Exton, Emily (28 באוקטובר 2010). "Eric McCormack goes back to TV in new TNT series 'Perception'". Entertainment Weekly. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2010. 
  65. ^ Kondolojy, Amanda (15 במרץ 2012). "TNT Announces Premiere Dates for 'The Closer', 'Falling Skies', 'Leverage', 'Rizzoli & Isles' 'Franklin & Bash'+ Four Brand New Series". TV by the Numbers. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2012. 
  66. ^ Baxton, Greg (28 באוקטובר 2010). "Eric McCormack to star in new TNT pilot". Los Angeles Times. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2010. 
  67. ^ "TBS Forms 'Imperfect Union'". Zap2it. 20 בנובמבר 2006. בדיקה אחרונה ב-2 באוגוסט 2009. 
  68. ^ Zeitchik, Steven; Josef Adalian (26 בספטמבר 2007). "Eric McCormack set for 'Advertising'". Variety. בדיקה אחרונה ב-2 באוגוסט 2009. 
  69. ^ Brady, James (14 במאי 2006). "In Step With...Eric McCormack". Parade. אורכב מ-המקור ב-2010-02-12. בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2009. 
  70. ^ "'Will & Grace's' Eric McCormack to direct feature film". Zap2it. 6 במאי 2003. 
  71. ^ Charkalis, Diana McKeon (1 ביוני 2006). "U Gotta Hear This — Actors Turn Singers For A Good Cause". Los Angeles Daily News. 
  72. ^ Reighley, Kurt B. (14 בספטמבר 2004). "Major label action". The Advocate. 
  73. ^ Lee, Luaine (20 בינואר 2009). "'Will & Grace's' Eric McCormack returns in new TNT series 'Trust Me'". PopMatters. בדיקה אחרונה ב-2 באוגוסט 2009. 
  74. ^ Hamersly, Michael (17 ביולי 2002). "People". The Miami Herald: 4A. Will & Grace's Eric McCormack and his wife, Janet Holden, welcomed their first child ... Finnigan Holden McCormack. He was born July 1 in Los Angeles 
  75. ^ Brownlee, Kristy (17 בינואר 2010). "Sitcom star heats up ice festival". Edmonton Sun. בדיקה אחרונה ב-19 בינואר 2010. 
  76. ^ Stafford, Richard (9 באוקטובר 1999). "Michael Jackson, Wife Splitting". Press-Telegram. Canadian-born actor Eric McCormack of NBC's Will and Grace was sworn in Friday as a U.S. citizen 
  77. ^ "Client Services". Project Angel Food. 18 באפריל 2008. בדיקה אחרונה ב-2 באוגוסט 2009. 
  78. ^ Hartog, Kelly (7 באפריל 2005). "Circuit". The Jewish Journal. בדיקה אחרונה ב-2 באוגוסט 2009. 
  79. ^ Hibberd, James (4 באוקטובר 2004). "Honoring cancer survivors". TelevisionWeek. 
  80. ^ "Lifetime Television Honors Courageous Breast Cancer Survivors and Advocates, Including Moms of Eric Mccormack, Carson Daly and Christina Applegate". PR Newswire. 27 בספטמבר 2004. 
  81. ^ "Emmy-Award Winning Actor Eric McCormack Presented With MMRF Spirit of Hope Award at the 10th Annual Friends For Life Fall Gala". PR Newswire. 30 באוקטובר 2006. אורכב מ-המקור ב-2013-01-16. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2009. 
  82. ^ Gurtman, Stephanie (16 בפברואר 2004). "Icy days in a hockey hotbed". St. Petersburg Times. בדיקה אחרונה ב-2 באוגוסט 2009. 
  83. ^ Garrison, Jessica (30 במאי 2009). "Thousands attend Fresno rally supporting gay marriage". Los Angeles Times. בדיקה אחרונה ב-3 באוגוסט 2009. 
  84. ^ Garofoli, Joe (31 במאי 2009). "Why should Fresno care about what 'Will and Grace' star Eric McCormack thinks about same sex marriage?". San Francisco Chronicle. בדיקה אחרונה ב-3 באוגוסט 2009. 
  85. ^ (2012-09-04) http://www.zimbio.com/watch/FpkOSmYLi_G/Former+Will+Grace+Star+Democrats+LGBT+Rights/Eric+McCormack Retrieved 2012-09-07 (הקישור אינו פעיל)