רוברט פישר (רופא)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית

רוברט פישר (8 באפריל 189016 בנובמבר 1981) היה קרדיולוג[1], מחלוצי תחום הקרדיולוגיה והאלקטרוקרדיוגרפיה בארץ ישראל, ממייסדי החברה הקרדיולוגית בישראל, כיהן כנשיא החברה הקרדיולוגית בין השנים 19601963[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פישר נולד בפראג באימפריה האוסטרו-הונגרית, לאידה ופרידריך, בן שלישי מתוך ארבעה. בשנת 1900 בני המשפחה עברו לווינה שם למד בגימנסיה, ובמקביל היה חבר בקבוצת הסייף של מכבי ווינה.

בשנת 1914 סיים לימודי רפואה באוניברסיטת וינה.

במלחמת העולם הראשונה שירת כרופא צבאי בחזית (1914–1918).

בסיום המלחמה התמחה בקרדיולוגיה ועד שנת 1938 עבד בבית החולים הכללי בווינה (הרפובליקה האוסטרית הראשונה).

עם עלות הנאצים לשלטון הצליח להשיג סרטיפיקט לעלייה לארץ ישראל בסיועו של הד"ר חיים ויצמן.

באוקטובר 1938 עלה עם בני משפחתו לארץ ישראל.

פישר השתקע בחיפה, היה מחלוצי האלקטרוקרדיוגרפיה ומראשוני הקרדיולוגים בארץ ישראל. הביא מווינה מכשיר א.ק.ג. (אחד הראשונים בארץ)[3]

ממייסדי החברה הקרדיולוגית בישראל בשנת 1952[4][5], כיהן כנשיא החברה לקרדיולוגיה (1960–1963).

כתב מאמרים רבים בענף הקרדיולוגיה.

פישר עבד עד גיל 85. בתקופת המנדט הבריטי טיפל בפציינטים מלבנון ועד מצריים.

חיים אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1923 נישא לברטה (לבית כ"ץ), ילידת וינה (19871895). בשנת 1924 נולדה שושנה (נפטרה ב-1987), ובשנת 1929 נולדה מגדלה (טאוב) ממייסדות קיבוץ שובל בנגב.

נכדיו: דינה טאוב, המהנדסים: מיכה טאוב, אסף טאוב, הד"ר גדעון פלוסר רדיולוג, מנהל היחידה לדימות מערכת השלד, אגף דימות, בית החולים איכילוב[6], הד"ר דניאל פלוסר רופא פנימי וראומטולוג, מנהל מחלקה פנימית א' בבית החולים סורוקה מיולי 2009 - אוקטובר 2020[7].

פישר נפטר ב-16 בנובמבר 1981, נטמן בבית הקברות כפר סמיר.

הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בארץ ישראל, שנת 1939[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאריכים 31 במאי1 ביוני לשנת ה'תרצ"ט 1939 נערך בבית הבריאות ע"ש שטראוס ברחוב צ'נסלור, בירושלים כנס רפואי-מדעי שארגנה ההסתדרות הרפואית העברית בא"י[8]. בכנס השתתפו מרבית מבכירי הרופאים בארץ ישראל לתקופה[9]. ראו: ד"ר רוברט פישר (חיפה): דופק הוורידים והכבד בתור סמנים קליניים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ילקוט הפרסומים, י' בשבט תשכ"ג, 4 בפברואר 1963, רשימת הרופאים בעלי תואר מומחה: רוברט פישר, רח' ירושלים 12, חיפה, מס' רישיון מומחה בקרדיולוגיה: 886, עמוד 746
  2. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור – הוצאה לאור, זכרון יעקב, מהדורה שלישית, ינואר 1917, עמוד 371
  3. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור – הוצאה לאור, זכרון יעקב, מהדורה שנייה, מרץ 1912, עמוד 335
  4. ^ החברה הקרדיולוגית בישראל, מהווה חלק מההסתדרות הרפואית ופועל ברשות המועצה המדעית עמותה לקרדיולוגיה בישראל
  5. ^ בשנת 1987 שם החברה הקרדיולוגית בישראל שונה ל"האיגוד הקרדיולוגי בישראל"
  6. ^ ד"ר גדעון פלוסר מנהל היחידה לדימות מערכת השלד, אגף דימות, בית החולים איכילוב אתר המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי
  7. ^ ד"ר דניאל פלוסר מנהל מחלקה פנימית א' בבית החולים סורוקה אתר המרכז הרפואי סורוקה
  8. ^ תוכנית הכינוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס
  9. ^ תוכנית הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס רחוב צ'נסלור, ירושלים. בין המשתתפים (לפי א'-ב'): הנרי אונגר, יצחק איצקוביטש, מקס בוכמן, יחיאל קרל גוגנהיים, אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף), בנו גרינפלדר, אברהם דרוקמן, פריץ דרייפוס, פנחס וייל, חיים ארנסט ורטהיימר, פליכס זולמן, יעקב זס, רפאל משה חפץ, לודוויג פרדיננד מאייר, פליקס מנדל, דוד מרגלית, מכס מרכוס, אריה סדובסקי, רוברט פישר, יוסף פרגר, ברנרד צונדק, גאורג צונדק, הרמן צונדק, יוליוס קליברג, שמעון רוזנבאום, יהודה לייב רוקח, משה רחמילביץ'