יוליוס קליברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Julius Kleeberg V04 1977.jpg

יוליוס ישראל קליברג (10 ביולי 189415 באוגוסט 1988) היה רופא פנימי,[1] מראשוני הפרופסורים לרפואה פנימית בישראל, מנהל מחלקה פנימית בבית חולים הדסה, ירושלים, מחלוצי הרפואה האקדמאית בארץ-ישראל[2][3]

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליברג (Kleeberg) נולד בבזינגפלד (Bösingfeld) שבגרמניה לוילהלם וסופיה לבית לבנבוים. אביו נמנה עם בעלי מפעל לבנים וניהל מחצבה. בשנת 1908 עבר עם משפחתו לדיסלדורף, שם סיים בית ספר ריאלי. ב-1913 החל בלימודי רפואה באוניברסיטת היידלברג, בון, דיסלדורף, ופרנקפורט. במהלך לימודיו היה חבר באגודת סטודנטים יהודית מתבוללת. מאביב 1916 שירת בבית חולים צבאי באנטוורפן. לקראת תום המלחמה נפל בשבי ושוחרר ב-1919. סיים את לימודי הרפואה בשנת 1920. ב-1929 התמנה למרצה בכיר לרפואה פנימית באוניברסיטת פרנקפורט.


בינואר 1930 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

בשנים 19301932 ניהל את המחלקה הפנימית בבית החולים ביקור חולים

ב-1932 ייסד את כתב העת "פוליה מדיקה אינטרנה אורינטליה". בעיתון רפואי זה התפרסמו מאמרים רפואיים בלועזית.

בשנים 19391957 ניהל את המחלקה הפנימית בבית החולים הדסה ירושלים.

קליברג היה פעיל בתכנון ובהקמה של בית הספר לרפואה, בירושלים עוד מאמצע שנות הארבעים של המאה העשרים.[4]

בשנת 1949 עם פתיחת הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים[5] קיבל קליברג מנוי של פרופסור לרפואה פנימית.

בשנת 1954 בהגיעו לגיל 60, פורסם בהרפואה מאמר לכבודו של קליברג, תחת הכותרת : "קליברג בן 60". (הרפואה, 47 (3) 68, 1954 (מחבר: פרופ' פריץ דרייפוס)[6]

בשנת 1956 ייסד ביחד עם פרופ' דוד בירנבאום, פרופ' פריץ דרייפוס, פרופ' הרמן שטייניץ וד"ר ברנדשטטר את החברה הישראלית לגסטרואנטרולוגיה.

בשנת 1957 נתמנה למנהל המחקר בבית החולים רוטשילד בחיפה.

ב-1963 התמנה קליברג כעד מומחה בגסטרואנטרולוגיה מטעם בית המשפט.[7]

ביום רצח ארלוזורוב, ידיד משפחת ארלוזורוב, קליברג, היה במקרה בתל אביב והתאכסן באותו מלון בו שהתה משפחת ארלוזורוב. קליברג הגיע כאשר ד"ר אמיל שטיין התרחץ לניתוח של ארלוזורוב. ד"ר קליברג ידע שפרופסור מכס מרכוס נמצא בתל אביב והציע לד"ר שטיין להביאו כתגבור. ראש העיר מאיר דיזנגוף שלח את מכוניתו להביא את מרכוס. כך החלה הקריירה המפוארת של פרופ' מרכוס בבית החולים הדסה (תל אביב)[8][9] מתלמידיו: פרופ' פריץ דרייפוס

קליברג נישא בשנת 1939, לאנני לבית שינדלר. לזוג לא היו ילדים אך הם גידלו את שולמית, בתה של אנני מנישואיה הראשונית לד"ר הנרי שוובכר, רופא ילדים מציריך.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "חמרי מזון מלאכותיים וחלבונים חמוצים" (הוצ' אנקה שטוטגרט, 1930) (בגרמנית)
  • "טעויות ברפואה פנימית ומניעתן" - הוצאת אדם בריאות - מחלות ורפואה, הוצאה נוספת : הוצאת מודן, 1986[10]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ילקוט הפרסומים, י' בשבט תשכ"ג, 4 בפברואר 1963, רשימת הרופאים בעלי תואר מומחה, יוליוס קליברג, עמוד 749
  2. ^ רופאים ייקים בירושלים 11 בפברואר 2016
  3. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1848-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך : קליברג, יוליוס פרופ', עמודים 367-368
  4. ^ דברי יוליוס קליברג בישיבת מועצת הפרה-פקולטה מיום 14 ביולי 1946 יד בן צבי, בית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ו'הדסה' בירושלים - הכנות ושנים ראשונות דורון נידרלנד ויהר קפלן
  5. ^ פתיחת הפקולטה לרפואה בירושלים, יו-טיוב
  6. ^ הרפואה, "קליברג בן 60" מחבר: פריץ דרייפוס, אתר PubMed
  7. ^ ילקוט הפרסומים 1963 יוליוס קליברג גסטרואנטולוג, עמוד 643
  8. ^ "הרפואה" - ראיון עם ד"ר אריה אלוטין מתאריך 1.4.1973, כרך פ"ד חוברת ז' עמ' 413
  9. ^ ראשיץ הרפואה בת"א - אילן שחורי
  10. ^ סימניה - "טעויות ברפואה פנימית ומניעתן" / פרופ' יוליוס קליברג