שמעון רוזנבאום (רופא)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: צורך בקישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אין תמונה חופשית

פרופ' שמעון רוזנבאום (12 בספטמבר 1890 - אפריל 1969) היה רופא ילדים ישראלי, עורך כתב עת "הרפואה" בשנים 1957–1968, מנהל מחלקת ילדים בבית החולים "הדסה" תל אביב וממייסדי בית חולים אסותא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם זיגפריד רוזנבאום בקניגסברג, פרוסיה המזרחית. ב-1908 סיים את בחינות הבגרות. למד רפואה באוניברסיטאות של קניגסברג ופרייבורג והיה נשיא אגודת הסטודנטים[1].

היה פעיל פוליטית כבר כסטודנט כחבר באיגוד הסטודנטים יהודים במכבי וכראש הקבוצה המקומית "כחול ולבן" בוורוצלב, אב ברסלאו. נבחר ליו"ר הסטודנטים היהודים. ניהל בהצלחה כ-20 קרבות סייף נגד שונאי יהודים כדי "לשמור על כבוד האומה".

במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת כרופא צבאי ועל פועלו הוענקו לו צלבי ברזל מדרגה ראשונה ושנייה.

בשנים 19181922 עבד רוזנבאום בבית החולים לילדים של אוניברסיטת ברסלאו, ולאחר מכן בבית החולים לילדים במרבורג שם כיהן כסגנו של פרופ' אריך נאסאו.

כשרוזנבאום היה דוצנט עברו השניים ללייפציג, בו לבסוף נתמנה מנהל בית החולים לילדים ולפרופסור שלא מן המניין[2]. ביולי 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, התפטר מתפקידיו ועלה לארץ ישראל.

בתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתל אביב התמנה כמנהל מחלקת ילדים בבית החולים "הדסה"[3], ויועץ בקופת חולים. במקביל נתן הרצאות על רפואת ילדים לציבור הרחב[4] וקורסים לאנשי מקצוע[5].

בשנת 1936 התפטר מתפקידו בהדסה. ד"ר אפרים סיני שכיהן בתקופה הנ"ל כיו"ר וועד הרופאים וכמנהל מחלקת עיניים כתב עליו: "פרופ' רוזנבאום היה מחשובי רופאי-הילדים בגרמניה, בארץ תפס מהר מקום מרכזי בצמרת הרפואה. הוא היה רופא מבריק ומדען חשוב, אבל בגלל מזגו הקשה הרס את מעמדו הרפואי בבית החולים"[6].

היה ממקימי בית חולים אסותא[7] והוביל פרקטיקה פרטית במשך עשורים רבים. במהלך מלחמת העולם השנייה ובמלחמת העצמאות ניהל תחנת עזרה ראשונה.

בגלל המוניטין המדעי שרכש בגרמניה בתחום תזונת תינוקות, מונה בשנת 1937 על ידי ממשלת המנדט הבריטי לחבר בוועדת התזונה[8].

היה מן העומדים בראש מערכת עיתון הרפואה, הביטאון הרשמי של "ההסתדרות הרפואית בישראל" והחזיק בתפקיד העורך הראשי במשך 11 שנים.

פרסם מאמרים רפואיים רבים, בעברית, גרמנית ואנגלית והיה פרופסור אורח בצפון אמריקה, אסיה ואירופה. היה יושב ראש האיגוד לרפואת ילדים בישראל.

עבור עבודתו, ד"ר רוזנבאום כובד על ידי ההסתדרות הרפואית בגרמניה בפרס "ארנסט פון--ברגמן-פלאק"[9]. באפריל 1969 עמד לקבל את פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית, אך הפרס ניתן לו לאחר מותו[10].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמעון רוזנבאום, הרפואה, 76, 1969, עמוד 411.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נפטר פרופ' ש. רוזנבאום, למרחב, 10 באפריל 1969
  2. ^ ניסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799–1948", הוצאת איתי בחור, זיכרון יעקב, מרץ 2012, מהדורה שנייה, עמוד 386–387
  3. ^ בית־החולים העירוני "הדםה", ידיעות עיריית תל אביב, 16 ביוני 1935
  4. ^ בין הרופאים, דבר, 7 בנובמבר 1933
  5. ^ קורס לטיפול בילדים מפגרים, הארץ, 20 בינואר 1935
    קורס גבוה לחינוך רפואי, הארץ, 27 בפברואר 1935
  6. ^ אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא", צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמוד 154
  7. ^ מת פרופ' ש. רוזנבאום, מעריב, 10 באפריל 1969
  8. ^ איך ישופר הלחם בארץ, הארץ, 22 באוגוסט 1944
  9. ^ עיטור מערב גרמני לרופא ישראלי, על המשמר, 7 ביוני 1961
  10. ^ פרסי סולד ואינהורן של ע. ת"א יחולקו ביום א' הבא, דבר, 13 באפריל 1969