רודה (אל)
רודה היא אלוהות בעלת חשיבות עליונה בפנתיאון האלים הערבי שנסגדו על ידי שבטים ערבים צפוניים בתקופה הטרום האיסלמית.
האטימולוגיה מפרשת את משמעות השם "ברוח טובה" אינדיקציה לתפקודה כאלוהות מגנה. האזכור הקדום ביותר לרודה נמצא בארכיוני אסרחדון ששלט באימפריה האשורית בשנים 669–681 לפנה"ס. שמו בתעתיק לאנגלית מאכדית כ: Ru-ul-da-a-a, והוא מוזכר בין האלים של הערבים.
בתדמור האל היה ידוע בשם ארסו (Arsu), בכתובת ארמית מאוחרת ארסו\רודה מזוהה עם האל רשף הסורי, אלוהות מגנה למאמיניה מהאלף השלישי לפנה"ס.
דירק לאנג כותב כי רודה הייתה חלק משילוש של אלים להם סגדו שבטי יומואיל (Yumu'il) שהיו קונפדרציה של שבטים ערביים צפוניים בראשות הישמעאלים והקדרים.[1] לדברי לאנג, רודה הייתה אלוהות הירח, נוהא (Nuha) אלוהות השמש, ואטארסאמין (Atarsamain), האלוהות העיקרית, הייתה קשורה עם ונוס.
כתובות בדיאלקט ערבי צפון שנמצאו באזור נג'ד מתייחסות לרודה ואלים אחרים של הפנתיאון הערבי, ומספקים עדות ליחוס כל הדברים טובים והרעים היו מיוחסים לאלים.
שילוש של אלים המייצגים את השמש, ירח ונוגה נמצא גם בקרב בני ממלכות הדרום הערבי של Awsan, Ma'in, Qataban וחצרמוות בין המאות 4 - 9 לפנה"ס. האלוהות קשורה עם ונוס הייתה עשתרת, אלוהות השמש הייתה ים, ואלוהות ירח בדרכים שונות קראה Wadd, Amm וסין.
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Hoyland, Robert G. (2001), Arabia and the Arabs: from the Bronze Age to the coming of Islam (Illustrated, reprint ed.), Routledge, ISBN 0-415-19535-7, 9780415195355
- Lange, Dierk (2004), Ancient kingdoms of West Africa: African-centred and Canaanite-Israelite perspectives : a collection of published and unpublished studies in English and French, J.H.Röll Verlag, ISBN 3-89754-115-7, 9783897541153
- Lipiński, Edward (2000), The Aramaeans: their ancient history, culture, religion (Illustrated ed.), Peeters Publishers, ISBN 90-429-0859-9, 9789042908598