סין (אל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סין
𒂗𒍪, 𒀭𒋀𒆠
תצורת חותם גליל המציגה את הסגידה לסין (המיוצג באמצעות סהר)
תצורת חותם גליל המציגה את הסגידה לסין (המיוצג באמצעות סהר)
תרבות מיתולוגיה מסופוטמית, הדת המסופוטמית עריכת הנתון בוויקינתונים
אלים מקבילים Kusuh, Arma, ירח, Moon עריכת הנתון בוויקינתונים
אב אנליל עריכת הנתון בוויקינתונים
אם נינליל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג נינגל עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Utu, אדד, איננה, Nusku עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סִיןאכדית: Su'en, Sîn) או נאננה הוא אל הירח במיתולוגיה המסופטמית, ונאננה (Nannar) הוא הגרסה השומרית לאל, בנם של אנליל ונינליל וזוהה עם האל השמי סין. שני המקומות המרכזיים לעבודת סין-נאננה היו אור בדרום מסופוטמיה, וחרן בצפון.

במחקר המודרני קיימת סברה כי האל סין היה מושא הפולחן של ראשוני הישראלים. במקרא משתקפת זיקתם של הישראלים הקדומים לפולחן אל הירח בסיפור הנדידה של משפחת אברהם, היוצאת מאור ועוברת בחרן בדרכה לארץ כנען - שני מרכזי הפולחן של אל הירח. ייתכן גם, כי שמו של הר סיני נקרא על שם האל סין, ויש שמזהים את מקומו של הר סיני במקום של ג'אבל סין בישר במדבר סיני (כנראה גם, שהמילה 'בשורה' בשמו של ההר). הירח משתקף גם בשמותם של בני משפחת אברהם - תרח (ירח), שרה (סהר(ה)) ולבן (לבנה). בספר יהושע אף נכתב בפירוש "בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים" (כ"ד, ב')[1]

שריד לאמונה הזאת מופיע בלוח השנה העברי הקדום שהיה לוח ירחי ומועדי החגים החלים בזמן מילוא הירח (כשהירח מלא), ב-15 לכל חודש: פסח, סוכות, טו בשבט, שושן פורים, ו-טו באב (יום זיכרון). הפולחן לאל סין התקיים גם במצרים (יחזקאל ל, יד-טו).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ A.F. Key, Traces of the Worship of the moon god Sin among the Early Israelites, JBL84 1965


P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.