רשף

רשף בכתב חרטומים | ||||||||||
|
רֶשֶף הוא אל כנעני הנזכר בכתובות פיניקיות וארמיות, בכתבים מצריים ובכתבי אוגרית. שמו פירושו אש, ניצוץ, שלהבת.
רשף, שאחד מכינויו בכתבים האוגריים הוא "רשף בעל החץ", נחשב בקרב הכנענים כאלוהי הדבר. בכתובות פיניקיות מאידליון שבקפריסין הוא מזוהה עם אפולו היווני, ובמקומות אחרים הוא מזוהה עם נרגל הבבלי; אפולו ונרגל ידועים כמביאי מגפת הדבר, ונוסף על כך אפולו מתואר במיתולוגיה היוונית כאל היורה חיצי דבר, כפי שמתואר רשף בשירה האוגריתית. שרידי העיר היוונית העתיקה אפולוניה שממערב להרצליה, נמצאים על שרידי עיר קדומה בשם אַרְשוּף (אַרְסוּף), הנזכרת בכתובות תגלת-פלאסר השלישי.
הצמד דבר/רשף מופיע מספר פעמים במקרא, ונראה ששני השמות זהים. ”לְפָנָיו, יֵלֶךְ דָּבֶר; וְיֵצֵא רֶשֶׁף, לְרַגְלָיו” (חבקוק, ג', ה'), וכדברי רד"ק: "רשף כמו דבר, והעניין כפול במילים שונות". הצמד מופיע פעם נוספת בתנ"ך, בתיקון קל של שיכול אותיות: ”"וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד [לדבר] בְּעִירָם; וּמִקְנֵיהֶם, לָרְשָׁפִים” (תהילים, ע"ח, מ"ח). דבר ורשף שבחבקוק ג מופיעים, על פי אחד הפירושים, כיישויות חיות המשרתות את ה' בלכתן לפניו, בעת הופעתו כאל לוחם. רשף שבחבקוק ג' אינו מופיע כאל גדול, אלא רק כישות תלויה באל, נלווית אליו וסרה למרותו. הוא ירד איפוא ממעלתו והפך למלאך התיאופניה.
הופעת שני אלים ההולכים לצידו של אל ראשי (לפניו או אחריו) ידועה במיתולוגיה של עמים רבים, כמו בדוגמאות מבבל וכנען. בתיאור הופעתו של אלוהי הסערה הבבלי אדד בעלילות גילגמש נאמר עליו ששני אלים הולכים לפניו, בדומה לתמונה המתוארת בחבקוק. בטקסט אכדי אחר נאמר על מורדוך, בדומה לנאמר על אלוהים בחבקוק: "(מורדוך) לפניו אנליל, אחריו נרגל". מן הספרות האוגריתית ידוע שלבעל יש שני אלים משרתים והם שליחיו. בכתובת פיניקית מארסלאן טאש נאמר שבעל יצא וגלען ורבען יצאו כמשרתים לפניו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רשף (אל כנעני), דף שער בספרייה הלאומית
- Izak Cornelius, Reschef, WiBiLex (בגרמנית)
אלים במיתולוגיה הכנענית | ||
---|---|---|
מפחרת האלים | אל • אשרה • בעל־הדד (וסת'־בעל) • ענת • עשתרת • דגון • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואיב • שכמן ושנם • לויתן • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי • שלמן • גד | ![]() |
אתרים מקודשים | מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות | |
כתבים דתיים | שירה אוגריתית • עלילות בעל וענת • אגדת אקהת • אגדת כרת | |
פולחן | במות • תרפים • מצבה • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות: זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • מרזח • העלאה באוב | |
הנהגה דתית | כהנים • קדשים |
המיתולוגיה המצרית | ||
---|---|---|
הפנתאון המצרי | אוסיריס • איזיס • אכר • אמון • אמונט • אנוביס • אנוקט • אפיס • אפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • באט • בס • בסתת • גב • הורוס • הפי • הקא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרטם • נפתיס • סאטט • סובק • סופדו • סח'מת • סת (וסת־בעל) • פאחט • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת | ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
כתבים דתיים | אמדואט • כתבי הפירמידות • כתבי סרקופגים • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים |