רשף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מצבת זיכרון של האלה קטש: מימין נראה האל רשף; משמאלו, עומדת על גבי אריה, אשתו, קטש; משמאלה נראה בנה של קטש, האל מין
רשף בכתב חרטומים
r
S
pwA40

r
S
pWG7

רֶשֶף הוא אל כנעני הנזכר בכתובות פיניקיות וארמיות, בכתבים מצריים ובכתבי אוגרית. שמו פירושו אש, ניצוץ, שלהבת.

רשף, שאחד מכינויו בכתבים האוגריים הוא "רשף בעל החץ", נחשב בקרב הכנענים כאלוהי הדבר. בכתובות פיניקיות מאידליון (אנ') שבקפריסין הוא מזוהה עם אפולו היווני, ובמקומות אחרים הוא מזוהה עם נרגל הבבלי; אפולו ונרגל ידועים כמביאי מגפת הדבר, ונוסף על כך אפולו מתואר במיתולוגיה היוונית כאל היורה חיצי דבר, כפי שמתואר רשף בשירה האוגריתית. שרידי העיר היוונית העתיקה אפולוניה שממערב להרצליה, נמצאים על שרידי עיר קדומה בשם אַרְשוּף (אַרְסוּף), הנזכרת בכתובות תגלת-פלאסר השלישי.

הצמד דבר/רשף מופיע מספר פעמים במקרא, ונראה ששני השמות זהים. "לְפָנָיו, יֵלֶךְ דָּבֶר; וְיֵצֵא רֶשֶׁף, לְרַגְלָיו" (חבקוק, ג', ה'), וכדברי רד"ק: "רשף כמו דבר, והעניין כפול במילים שונות". הצמד מופיע פעם נוספת בתנ"ך, בתיקון קל של שיכול אותיות: ""וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד [לדבר] בְּעִירָם; וּמִקְנֵיהֶם, לָרְשָׁפִים" (תהילים, ע"ח, מ"ח). דבר ורשף שבחבקוק ג מופיעים, על פי אחד הפירושים, כיישויות חיות המשרתות את ה' בלכתן לפניו, בעת הופעתו כאל לוחם. רשף שבחבקוק ג' אינו מופיע כאל גדול, אלא רק כישות תלויה באל, נלווית אליו וסרה למרותו. הוא ירד איפוא ממעלתו והפך למלאך התיאופניה.

הופעת שני אלים ההולכים לצידו של אל ראשי (לפניו או אחריו) ידועה במיתולוגיה של עמים רבים, כמו בדוגמאות מבבל וכנען. בתיאור הופעתו של אלוהי הסערה הבבלי אדד בעלילות גילגמש נאמר עליו ששני אלים הולכים לפניו, בדומה לתמונה המתוארת בחבקוק. בטקסט אכדי אחר נאמר על מורדוך, בדומה לנאמר על אלוהים בחבקוק: "(מורדוך) לפניו אנליל, אחריו נרגל". מן הספרות האוגריתית ידוע שלבעל יש שני אלים משרתים והם שליחיו. בכתובת פיניקית מארסלאן טאש נאמר שבעל יצא וגלען ורבען יצאו כמשרתים לפניו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רשף בוויקישיתוף
  • Izak Cornelius, Reschef, WiBiLex (בגרמנית)