לדלג לתוכן

אסרחדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסרחדון
לידה 713 לפנה"ס
פטירה 1 בנובמבר 669 לפנה"ס (בגיל 44 בערך)
מדינה אשור, בבל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ešar-ḫamat עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך אשור
680 לפנה״ס – 668 לפנה״ס
(כ־12 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אסטלת הניצחון של אסרחדון (מוצגת במוזיאון פרגמון בברלין), האסטלה נמצאה באתר זינג'ירלי הויוק, בירתה של הממלכה העתיקה שמאל

אֵסַרְחַדּוֹן (אֵסַר-חַדֹּן; באשורית: אַשּׁוּר-אַחֶה-אִידִּינָה, Aššur-aḫe-iddina; ביוונית עתיקה: Ασαραδδων; בלטינית: Asor Haddan; פירוש השם: "אשור נתן לי אח") היה מלך האימפריה האשורית החדשה בשנים 681–669 לפנה"ס.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסרחדון היה בנו הצעיר ביותר של סנחריב, שמלך באשור לפניו ושל אשתו נַקִיַה-זַכּוּתּוּ. הוא מונה ליורש העצר, לאחר שהבן הבכור אשור-נדין-שומי נרצח בשנת 694 לפנה"ס על יד עילם. עוד בהיותו נסיך רב עם אביו. ובשל כך הורחק מעיר הבירה נינוה. בהיותו מחוץ לנינוה הוא שלח מכתב לאסטרולוג בבלי שבו הוא שאל לעתידו, וזה ענה לו שהוא יהיה מלך אשור ויבנה את בבל מחדש. סנחריב נרצח על ידי בנו ארד-מוליסי, ולאחר מותו הומלך אסרחדון[1]. אסרחדון היה כנראה אדם מאמין מאוד, שנועץ כמעט בכל דבר באסטרולוגים. דוגמאות לאמונה החזקה שלו באסטרולוגיה: הוא גזר על עצמו צום עד שיופיע כוכב מסוים. כאשר היה מופיע אות מבשר רעות בשמים, אסרחדון היה עוזב את כסאו ועובר לגור בכפר, ומשרת היה מחליף אותו.

למרות ההתמלכות הלא סדירה של אסרחדון, עמי האזור לא מיהרו למרוד באשור. היה ניסיון של מצרים לעורר מרד בארץ ישראל שלא צלח. בבבל קם אדם בשם נַבּוּ-אַחוּ-אִידִינַה וניסה לשכנע את מלך עילם לפלוש לבבל ולגרש את אשור, ובאזור הים קם אדם כשדי בשם נבו-קיטי-זר-לישיר, שגם ניסה למרוד באשור. שני הניסיונות הללו דוכאו במהרה. במערב מרדו מלכי צור וצידון; בתגובה הרס אסרחדון את ממלכת צידון לחלוטין, ובנה עיר חדשה שקרא לה כר-אסרחדון (כר= אזור סחר). אסרחדון קיבל את כניעתו של מלך צור, ולקח ממנו את שטחי היבשה של ממלכתו, וחתם איתו על הסכם אשר הכפיף אותו לאשור. אסרחדון ניסה להפוך את אזור הים התיכון לאזור סחר ימי.

אסרחדון הגדיר את מצרים בתור אויב. הוא ערך מסע מלחמה נגד עיר בשם ארצה (ככל הנראה מדובר בממלכה בצפון סיני); העיר נכבשה והדרך למצרים נפתחה. מלכי פלשת ופיניקיה נתנו לו צי חזק להעברת הצבא בים. בשנת 673 לפנה"ס נוצח אסרחדון על ידי המצרים, אך בשנת 671 לפנה"ס חזר למצרים, נלחם נגד המלך תהרקה וכבש את הדלתה ואת העיר ממפיס, ובכך הגיעה אשור לשיא התפשטותה. אסרחדון היגלה ממצרים לאשור אנשים בעלי מקצועות נדרשים. הידע שנצבר במצרים עבר לאשור, כגון החלוקה המצרית של היום ל-12 חלקים שווים. בחוזרו ממלחמתו ממצרים, עבר בשמאל שהייתה באותה עת בירת פחווה אשורית, והציב בה את אסטלת הניצחון של אסרחדון, המתארת ניצחונו על תהרקה.

אסרחדון נלחם גם מצפון לאשור: הוא נלחם בקימרים וניצח אותם, ואז התגלתה ממלכה חדשה שנקראת אשגוזה (במקרא ידועים בשם אשכוזי או אשכנזי), אשר בפי היוונים נקראו סקיתים. מלך הסקיתים ברדוטה הציע לאסרחדון לכרות ביניהם ברית שלום ולשאת את בתו. בצפון איראן פגש אסרחדון קבוצת עמים חדשה – המדיים.

אסרחדון קיים את הנבואה שניתנה לו, ובנה את בבל מחדש: הוא חסם את נהר הפרת, שהציף בעבר את העיר, ונתב אותו לנתיב הישן שלו; בנה מחדש את מקדש אסגילה ואת הזיגוראת, והחזיר לאסגילה את האלים; בנה מחדש שתיים מחומות בבל; שחרר את העיר ממסים; ובנה מחדש את מקדשה של האלה אשתר בעיר אכד, ובכך הראה כי הוא ממשיך דרכם של מלכי אכד מהאלף השלישי לפנה"ס.

אסרחדון נועץ באסטרולוגים ובחוזי כוכבים, אשר הציעו לו לרדת מכסאו בחייו ולמנות יורש. בשנת 672 לפנה"ס כינס בנינוה את כל הנכבדים של הממלכה, והציג לפניהם את שני בניו. בכור בניו שָׁמָשׁ-שׁוּם-אוּכִּין יהיה מלך בבל, ובנו השני אשורבניפל יהיה מלך אשור לאחר מותו. בי"ח באייר נשבעו כל הנכבדים והמלכים הכפופים שבועת אמונים לשני בניו.

אסרחדון העריץ את המלך האשורי בל-באני שמלך בתקופת אשור הקדומה במאה ה-17 לפנה"ס. הוא תיאר את עצמו כ"צאצא קיים של בל-באני, הבן של אדסי, נצר יקר של בלתיל". משמעות השם בלתיל שמשמעותו היא "עיר החוכמה", היה השם של אחד המתחמים העתיקים לאל אשור בחלק הפנימי ביותר בעיר אשור.

אסרחדון מת בשנת 669 לפנה"ס בדרכו למצרים. תקופת שלטונו הייתה תקופה של שגשוג ושלום באשור.

חוזה אסרחדון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיו האחרונות בשלטון בחר סנחריב באסרחדון להיות יורש העצר ולמלוך אחריו, למרות שלא היה הבן הבכור. סנחריב חשש שבניו הגדולים או האצילים בממלכתו לא יקבלו זאת ולאחר מותו ימרדו באסרחדון, ולכן עוד בחייו כינס את כל משפחתו, בניו, כל האליטה האשורית ואת כל 'העם האשורי מקטן ועד גדול' והשביע אותם לשמור אמונים לאסרחדון. שבועה זו נקראה adâ (מהמונח האמורי 'עדים') ובדרך כלל שימשה כלפי חוץ, כדי להשביע את הווסאלים של אשור, במקרה הזה היא יושמה לראשונה כלפי פנים (בתוך אשור). על החוזה כתב אסרחדון: "אכן הייתי הצעיר מקרב אחי הבכירים (אך) בפקודת האלים בחר בי אבי מולידי והעלה ראשי בפני כל אחי באומרו: זהו יורש העצר שלי".[2] זהו הטקסט הארוך והמפורט ביותר מבין חוזי הווסאליות של המזרח הקדום שהגיע לידינו. בחוזה, השליט האשורי תובע התחייבות מלאה וללא כל תנאים מצד הווסאלים שלו. החוזה נחתם בפני צלמי האלים ששמותיהם מופיעים בחוזה, והם היוו את העדים לקיומו. כל מרד נחשב כהפרה של השבועה ולכן המפר אותה היה צפוי לעונשים כבדים מיד האלים. בחוזה פורטו באריכות ובהגזמה הקללות שיבואו על מפירי השבועה.

חששו של סנחריב היה מוצדק. שניים מבניו של סנחריב שהתנגדו למינוי של אסרחדון רצחו את אביהם בנינווה אך לא הצליחו לעלות לשלטון. הד לאירוע הזה מופיע גם בתנ"ך - מלכים ב', י"ט, ל"ו–ל"ז.

חוזה אסרחדון והברית בספר דברים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים דימיון בין הסכם הברית של אסרחדון לבין ספר דברים, בפרט דמיון בולט בין חלק מהקללות המצויות בהסכם לבין אלו שבסוף ספר דברים. החוקרים, לדוגמא משה ויינפלד, העלו את הסברה שקיימת תלות בין נוסח הברית בספר דברים לבין חוזה הווסאלים האשורי. חוזים כאלה היו קיימים לפחות החל מהמאה ה-8 לפני הספירה (חוזה אשורניררי החמישי עם המלך מתעאל מארפד). למרות זאת, קיים גם ההבדל בין שני הטקסטים - החוזה של אסרחדון לא כולל רקע היסטורי עם הנמקה לברית שלו עם הווסאלים, בניגוד להסכם הברית בספר דברים שכולל רקע היסטורי נרחב ביותר. בעניין זה דומה הברית ב'דברים' לזו של החוזים החיתיים מהאלף השני לפני הספירה. כמו כן, ייתכן שהדימיון בקללות בשני הטקסטים נובע מטקסט קדום יותר, אמורי או חִתי, מעין 'טופס ברית' שהיה קיים במזרח הקדום והשפיע על החוזים שנחתמו בו.[3]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט' - ו' לפנה"ס, ירושלים, מוסד ביאליק, 2003, עמ' 87–98

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסרחדון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ט, פסוק ל"ז. ספר ישעיהו, פרק ל"ז, פסוק ל"ח
  2. ^ חיים תדמור, ברית ושבועת אמונים במזרח הקדום, 168
  3. ^ https://rationalbelief.org.il/%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%93-%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9F-%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%96%D7%94-%D7%90%D7%A1%D7%A8%D7%97%D7%93%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%93%D7%91%D7%A8/


מלכי אשור
התקופה הקדומה (אנ')
2450–2025 לפנה"ס לערך 		טוּדִיַא • אַדַמוּ • יַנגִי (אנ') • סוּחֿלַמוּ (אנ') • חַֿרחַֿרוּ (אנ') • מַנדַרוּ (אנ') • אִימצוּ (אנ') • חַֿרצוּ (אנ') • דִידָנוּ (אנ') • חַֿנוּ • זוּאַבּוּ (אנ') • נוּאַבּוּ (אנ') • אַבַּזוּ (אנ') • בֵּלוּ • אַזַרַחֿ (אנ') • אוּשׁפִּיַא (אנ') • אַפִּיאַשַׁל (אנ') • חַֿלֵה (אנ') • סַמָנוּ (אנ') • חַֿיָנוּ (אנ') • אִילוּ־מֵר (אנ') • יַכּמֶסִי (אנ') • יַכּמֶנִי (אנ') • יַזכּוּר־אֵל (אנ') • אִילוּ־כַּבּכַּבִּי (אנ') • אַמִינוּם (אנ') • צולילי (אנ')‏ • כיכּיה (אנ')‏ • אכיה (אנ')‏
אשור הקדומה
שושלת פוזור־אושור הראשון פוזור־אשור הראשון • שלים־אחום • אילושומה • ארישום הראשון (אנ') • איכונום (אנ') • סרגון הראשון (אנ') • פוזור־אשור השני (אנ') • נרם־סין (אנ') • ארישום השני (אנ')
שושלת שמשי־אדד הראשון שמשי־אדד הראשון • אשמי־דגן הראשון • מות־אשכור (אנ') • רימוש (אנ') • אסינום (אנ')
שבעת המורדים אשור־דוגול (אנ') • אשור־אפלה־אידי (אנ') • נציר־סין (אנ') • סין־נמיר (אנ') • איפקי־אישתר (אנ') • אדד־צלולו (אנ') • אדאסי
שושלת אדאסי בל־באני • ליבאיה • שרמה־אדד הראשון (אנ') • איפתר־סין • בזאיה • לוליה • שו־נינואה • שרמה־אדד השני (אנ') • ארישום השלישי (אנ') • שמשי־אדד השני • אשמי־דגן השני • שמשי־אדד השלישי • אשור־ניררי הראשון (אנ') • פוזור־אשור השלישי (אנ') • אנליל־נציר הראשון (אנ') • נור־אילי (אנ') • אשור־שדוני (אנ') • אשור־רבי הראשון (אנ') • אשור־נדין־אחֿה הראשון (אנ') • אנליל־נציר השני (אנ') • אשור־ניררי השני (אנ') • אשור־-בל־ניששו (אנ') • אשור־רים־ניששו (אנ') • אשור־נדין־אחֿה השני (אנ')
אשור התיכונה (אנ') אריבה־אדד הראשון (אנ') • אשור־אובליט הראשון • אנליל־ניררי (אנ') • אריךּ־דין־אילי (אנ') • אדד־ניררי הראשון • שלמנאסר הראשון • תוכולתי־נינורתה הראשון • אשור־נדין־אפלי (אנ') • אשור־ניררי השלישי • אנליל־כודורי־אושור (אנ') • נינורתה־אפל־אכור (אנ') • אשור־דן הראשון (אנ') • נינורתה־תוכולתי־אשור (אנ') • מותכיל־נוסכו (אנ') • אשור־רש־אישי הראשון (אנ') • תגלת־פלאסר הראשון • אשאריד־אפל־אכור (אנ') • אשור־בל־כלה (אנ') • אריבה־אדד השני (אנ') • שמשי־אדד הרביעי (אנ') • אשורנצירפל הראשון (אנ') • שלמנאסר השני (אנ') • אשור־ניררי הרביעי (אנ') • אשור־רבי השני • אשור־רש־אישי השני • תגלת־פלאסר השני • אשור־דן השני
האימפריה האשורית החדשה אדד־ניררי השני • תוכולתי־נינורתה השני • אשורנצירפל השני • שלמנאסר השלישי • שמשי־אדד החמישי • אדד־ניררי השלישי • שלמנאסר הרביעי • אשור־דן השלישי • אשור־ניררי החמישי
לפני שושלת סרגון תגלת־פלאסר השלישי • שלמנאסר החמישי
שושלת סרגון השני סרגון השני • סנחריב • אסרחדון • אשורבניפל • אשור־אתיל־אילני • סין־שר־אישכון • סין־שום־לישיר • אשור־אובליט השני
הקודם:
סנחריב 		המלך ממלכי אשור הבא:
אשורבניפל
הקודם:
סנחריב
689–681 לפנה"ס 		מלך ממלכי בבל בתקופת השושלת העשירית האשורית
669-681 לפנה"ס 		הבא:
שמש-שום-אוכין
668–648 לפנה"ס
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אסרחדון&oldid=40375420"