מקצוע פארא-רפואי
מקצוע פָּארָא-רפואי (בעברית, בהתאם לקביעת האקדמיה ללשון העברית: מקצוע נִלְוֵה רְפוּאָה[1], והתעתיק המומלץ הוא פָּרָה־רְפוּאִי[2]) הוא מקצוע הקשור בטיפול רפואי אישי באדם, יש לו בסיס תאורטי מדעי, אך העוסק בו אינו רופא.
מקצועות פארא-רפואיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קלינאות תקשורת - מקצוע העוסק באבחון, טיפול ושיקום של אנשים עם לקויות שונות בתקשורת אישית, ובכללן לקויות בדיבור, בהבנה או בהבעת שפה מדוברת, לקויות בתקשורת לא מילולית ולקויות קריאה וכתיבה.
- ריפוי בעיסוק - מקצוע שיקומי-חינוכי המתמקד במתן משימות למטופלים, במטרה לשפר את תפקודם הגופני, הקוגניטיבי והנפשי וכך לשפר את בריאותם, את יכולת פרנסתם, את השתלבותם בחברה ואת איכות חייהם.
- פרמדיק - מקצוע אשר נועד לטפל במצבי חירום רפואיים. הפרמדיק מעניק טיפול מתקדם במתאר של טרום בית החולים, לרוב במצבים מסכני חיים, סמוך לרגע המחלה או הפציעה. הטיפול כולל הערכה ראשונית של החולה או הפצוע, ביצוע אבחנה ומתן הטיפול הרפואי הנדרש (אם במתן תרופות, נוזלים או ביצוע ניתוחים זעירים מצילי חיים) על מנת לטפל במצב הרפואי הספציפי ולסייע למטופל. הטיפול לרוב יינתן תוך כדי פינוי לבית החולים, שם יינתן למטופל טיפול מלא.
- טכנאות רנטגן - תחום העוסק במיומנות של ביצוע בדיקות דימות (את האבחנה מבצע רופא רדיולוג).
- פלבוטומיה - תחום העוסק בהוצאת דם ורידי מגפיים לצורך בדיקות דם וכדומה.
- אופטומטריה - מקצוע העוסק בעין, במערכת הראייה ובחוש הראייה אצל בני אדם.
- עוזר רופא - בעל תואר ראשון לפחות בתחום מדעי מתאים (דוגמת ביולוגיה או החייאה) שהשתלם כעוזר רופא.[3]
- פודיאטור - אדם המיומן לטיפול במחלות כף הרגל. פודיאטור מנתח מוסמך לבצע אף ניתוחים מורכבים בכף הרגל.
- פיזיותרפיה - תחום העוסק באבחון, שיקום ומניעה של בעיות במערכת התנועה. התחום עוסק בשיפור יכולות תפקודיות וטיפול בבעיות עצב - שריר - שלד. תחומים אלה כוללים טיפול נשימתי בפגים, ילדים ומבוגרים, טיפולים התפתחותיים, טיפול ושיקום אורתופדי ונוירולוגי בבוגרים, פגיעות ספורט, כאבי שרירים, טיפול יציבתי, דליפות שתן, שיקום לאחר אירוע מוחי, שיקום קטועים ועוד. תפקיד הפיזיותרפיה הוא להביא את המטופל לתפקוד מיטבי[4].
- חובש - הסמכה הנרכשת בלימודי תעודה (בדרך כלל במשך 180 שעות) ומקנה ידע בסיסי בעזרה ראשונה.
- גנטיקה - המיומנות לזהות מצבים גנטיים שונים, לייעץ ואף להציע להן טיפול אם יש.
- תזונה קלינית - מקצוע המתמקד בהתאמת התזונה על פי צורכיהם האישיים של בני אדם. ההתאמה מתחשבת במאפיינים הפיזיולוגיים, בגיל, ובמצב הבריאותי והאסתטי של הגוף. דיאטנים עובדים במערכות הבריאות (קופות חולים, בתי חולים, בתי אבות, לשכות בריאות הציבור ועוד), במועדוני כושר ובמגזר הפרטי.
- שיננות - מבצע פעולות בסיסיות בתחום רפואת השיניים, לפני ואחרי הטיפול או הבדיקה של רופא השיניים עצמו[5].
משרד הבריאות עוסק ברישוי בעלי מקצוע העוסקים במקצועות הרפואה והבריאות המוכרים בחוק. המקצועות המצריכים רישוי הם: רפואה כללית, רפואת שיניים, רוקחות, עוזרי רוקחים, אופטומטריה ואורטופטיקה, היפנוזה, גנטיקה קלינית, עובדי מעבדה רפואית, קלינאות תקשורת, דיאטנות, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טכנאות שיניים, שינניות, סיעוד ופסיכולוגיה[6].
על פי חוק נדרשים המעוניינים לעסוק במקצועות הפארא-רפואיים ונוספים, ברישיון או בתעודת הכרה במעמד מטעם משרד הבריאות. במרבית המקצועות, על המועמדים לעמוד בבחינת רישוי ממשלתית[7][8]. רישוי כל מקצועות אלה תחת הסמכות של האגף לרישוי המקצועות הרפואיים במשרד הבריאות[9].
העיסוק בחלק ממקצועות אלה בישראל דורש רישיון מטעם משרד הבריאות[10] והטיפול אצל חלק מבעלי מקצועות אלה מוכר על ידי ביטוחי בריאות לצורך החזר הוצאות טיפול. דוגמאות למקצועות פארא-רפואיים הדורשים רישיון במדינת ישראל: ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה ותזונה קלינית[11].
מקצועות פארא-רפואיים אחרים עשויים שלא לדרוש רישיון ממשרד הבריאות או לא להיות מוכרים על ידי הביטוח. דוגמאות:
- הנדסה ביו רפואית – פגישה אישית של מטופל עם ביו-מהנדס לא תכוסה על ידי הביטוח הרפואי.
- אספקת תותבות (פרוטזות) - הביקור אצל ספק תותבות כן מכוסה על ידי הביטוח (לפחות בארצות הברית) ולמרות שלא כל אחד יכול להיות ספק תותבות – יש לימודים ייחודיים למקצוע – אין חובת רישיון ממשרד הבריאות כדי לעסוק בו.
- עיסוי – לא צריך רישיון מיוחד כדי להיות מעסה. עיסוי מוכר לצורכי ביטוח רפואי רק אם הוא ניתן על ידי פיזיותרפיסט, אך לא אם הוא ניתן על ידי אדם שמקצועו הוא "מעסה".
לא כל מקצוע שקשור לרפואה הוא מקצוע פארא-רפואי. לדוגמה, רופא יכול להיעזר במיקרוביולוג לצורך טיפול בחולה, אך המיקרוביולוג לא נפגש אישית עם המטופל, ולכן זהו אינו בעל מקצוע פארא-רפואי. רופא יכול להפנות מטופל לבעל מקצוע מתחום הרפואה האלטרנטיבית, כגון מרפא בדיקור סיני, והביטוח הרפואי אף עשוי לסייע למטופל בכיסוי הוצאות טיפול זה; אולם כלל מקצועות הרפואה האלטרנטיבית לא נשענים על תאוריה מדעית, ולכן המטפל בדיקור סיני אינו נחשב בקהילה הביו-רפואית כבעל מקצוע פארא-רפואי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר איתי גל ואמנון מירנדה, הכנסת קבעה: מקצועות פרא רפואיים יחויבו להציג תואר, באתר ynet, 23 ביולי 2008
- מיטל יסעור בית-אור, 2,000 מטפלים פרא-רפואיים: החוק משפיל אותנו, באתר ynet, 22 בנובמבר 2009
- זיו צח מנהל קבוצת טכנולוגיות רפואיות ומדעיות בפייסבוק, ההבדלים והמשותף בין המקצועות: הנדסה רפואית, טכנולוג רפואי, והנדסה ביו רפואית, באתר "הידען", 29 במרץ 2015
- מקצוע פארא-רפואי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מילים לרפואה: מסעד, רופא צוער, מסכת, מקצוע נלווה רפואה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 10 ביוני 2012
- ^ בינלאומי ויומיומי או בין־לאומי ויום־יומי?, באתר האקדמיה ללשון העברית, 15 בנובמבר 2017
- ^ ההסתדרות הרפואית בישראל, מקצוע עוזר רופא - מסמך רקע, אתר משרד הבריאות, 2009
- ^ רישוי המקצוע פיזיותרפיה, באתר משרד הבריאות
- ^ תנאים לרישוי שינניות בישראל, באתר משרד הבריאות
- ^ ציטוט מאתר משרד הבריאות: http://www.health.gov.il/Subjects/MedicalAndHealthProfessions/Pages/default.aspx
- ^ ציטוט מאתר משרד הבריאות הנ"ל
- ^ מידע על מסלולי לימודים במקצועות פרא רפואיים, 2020
- ^ אגף לרישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות, באתר www.health.gov.il
- ^ מתוך פסיקת בג"ץ 6021/02, 2005
- ^ חוק הסדרת מקצועות הבריאות 2010, ספר החוקים, עמ' 476–485, באתר הכנסת
