רורי או'קונור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רורי או'קונור (18831922) היה פעיל רפובליקני אירי. נודע בעיקר בשל תפקידו במלחמת האזרחים האירית שנערכה בין השנים 1923-1922. בעקבות פעילותו במהלך המלחמה הוא הוצא להורג.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

או'קונור נולד בבירת אירלנד, דבלין, בשנת 1883. בנעוריו עבד כמהנדס מסילות ברזל בקנדה. אחרי ששב לאירלנד הצטרף לתנועה האירית הלאומית, במסגרתה הצטרף למסדר היברניאן העתיק. בעקבות פעילותו הוא נשלח למחנה ריכוז לאחר מרידת חג הפסחא בשנת 1916. במהלך מלחמת העצמאות האירית בין השנים 1919-1921, הוא מונה למפקד הנדסה בצבא האירי הרפובליקני (ה-IRA), ארגון צבאי אירי שהיה מורכב ממתנדבים.

או'קונור לא הסכים לחוזה האנגלו-אירי שנחתם בשנת 1921, והכריז בעצם על ייסודה של מדינה אירית חופשית, אך ביטל את סמכות הרפובליקה האירית שהוקמה בשנת 1916, שהוא ועמיתיו נשבעו לתמוך בה. ב-26 במרץ 1922, קציני ה-IRA שהתנגדו לחוזה ערכו כנס בדבלין, ובו החליטו על דחיית הפשרנות שמייצג החוזה והתנכרותו לדאל אירןפרלמנט האירי). כמו כן, הם בחרו פרלמנט אירי חדש. כאשר או'קונור נשאל האם מטרת צעד זה הייתה הקמת מנהיגות דיקטטורית חדשה באירלנד הוא ענה: "אתה יכול להתייחס לזה כך, אם תרצה בזה."

באפריל 1922, או'קונור, יחד עם 200 אנשי IRA תחת פיקודו, השתלטו על מבנה ארבעת בתי המשפט במרכז דבלין, מהלך מחאתי נגד הממשלה האירית החדשה. הם רצו להתגרות בחיילים הבריטים ששהו באירלנד. או'קונור חשב שהדבר יוביל להתחלה מחודשת של מלחמה עם בריטניה ויאחד מחדש את ה-IRA נגד אויבם המשותף. מייקל קולינס ניסה נואשות לשכנע את או'קונור ואנשיו לעזוב את המבנה לפני שתיפתח הלחימה.

ביוני 1922, אחרי שחיל המצב ששהה בבתי המשפט חטף את ג'יי ג'יי או'קונל, גנרל בצבא אירלנד החופשית, קולינס הפגיז את מבנה ארבעת בתי המשפט באמצעות ארטילריה ששאל מהבריטים. או'קונור נכנע אחרי יומיים של לחימה, ונכלא בבית כלא "מאונטג'וי". אירוע זה הצית את מלחמת האזרחים באירלנד, כאשר קרבות החלו להתפרץ ברחבי האי בין כוחות התומכים והמתנגדים לחוזה.

ב-8 בדצמבר 1922 הוצא רורי או'קונור להורג על ידי כיתת יורים כתגמול על רצח חברי ה-IRA שהתנגדו לחוזה האנגלו-אירי ולקחו חלק בהריגתו של חבר הפרלמנט של אירלנד החופשית, שון היילס. יחד עם או'קונור הוצאו להורג שלושה רפובליקנים נוספים (ליאם מלואס, ריצ'רד בארט וג'ו מק'אלביי) אשר נעצרו יחדיו בעת נפילת הביצור על מבנה ארבעת בתי המשפט. ההוראה להוצאה להורג ניתנה על ידי קווין או'היגינס, שפחות משנה לפני כן מינה את או'קונור להיות השושבין בחתונתו, דבר המסמל את המרירות והפילוג להם גרם החוזה בקרב התושבים האירים. או'קונור, יחד עם עוד 76 רפובליקנים שהוצאו להורג, נתפס כתוצאה מההוצאה להורג כקדוש מעונה על ידי התנועה הרפובליקנית באירלנד.