חיים רחמים יוסף פרנקו
 | |
| לידה |
1835 רודוס, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
10 בנובמבר 1901 (בגיל 66 בערך) |
| תקופת הפעילות |
? – 10 בנובמבר 1901 |
| צאצאים |
קלרה חסון |
  | |
הרב חיים רחמים יוסף פרנקו (מכונה החרי"ף) (ה'תקצ"ה; 1835 - כ"ט בחשוון ה'תרס"א, 21 בנובמבר 1900) היה רבה של העיר חברון וראש קהילת הספרדים בעיר ומייסד בית החולים חסד אברהם.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ברודוס בשנת ה'תקצ"ה, ובילדותו התחנך אצל רבני האי.
ב-1863 תועד פרנקו כאשר סבב בין קהילות יהדות בולגריה כדי לגייס כספים עבור שיקום בית הכנסת ברודוס.[1]
בשנת ה'תרכ"ח (1868) עלה לארץ ישראל עם אשתו אסתר מזל-טוב, ביתו של חכם רפאל יצחק ישראל, שני בניו בן-ציון והרב מאיר, ובתו היחידה קלרה והתיישב בירושלים. מיד עם בואו מונה לשמש כחבר בית דין בבית דינו של הרב יעקב שאול אלישר (ה"ישא ברכה") יחד עם הרב שלום משה חי גאגין.
בעיתון החבצלת מי"ב בתשרי ה'תרל"א מסופר שבהגיעו לירושלים הוכרחה העדה הספרדית למכור חצר גדולה הסמוכה לבתי הכנסיות שבעיר, והוא הזדעזע מכך והציע לנסוע בשליחות הכולל כדי לגאול את החצר. בשנת ה'תרל"ג יצא כשד"ר מטעם הכולל הספרדי בירושלים לטורקיה ולאוסטריה, ובביקורו בווינה נתקבל לראיון אצל פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה. שליחותו הוכתרה בהצלחה, והקהילה רכשה את החצר מחדש.
בשנת ה'תרל"ו יצא שוב כשד"ר מטעם כוללות חברון לאלג'יר, תוניס ולוב.
בשנת ה'תרל"ח (1878) התמנה לרבה של העדה הספרדית בחברון. היה מחלוצי היציאה מחומות הרובע היהודי בחברון, ועודד יהודים אחרים ללכת בעקבותיו.
בשנת ה'תרנ"ג (1893) הקים את בית החולים "חסד לאברהם" (על-שם הרב אברהם אזולאי), המוכר כיום כבית הדסה.
נפטר בשנת ה'תרס"ב (1901), ונקבר בבית העלמין העתיק בחברון. הרב חיים חזקיהו מדיני מילא את מקומו כרבה הספרדי של קהילת חברון. בניו היו פרנסים בקהילת חברון.
במהלך מאורעות תרפ"ט נרצחו בתו וחתנו הרב חנוך חסון, אשר כיהן כאב בית הדין בחברון.[2] בנו מאיר נשאר היחיד מבין רבני חברון והוא ניהל את ענייני העיר במשך שנה. לאחר מכן עלה לירושלים.[3] נכדו (בן בנו הרב רפאל נסים) היה אברהם פרנקו.
מחיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שערי רחמים - שו"ת על ארבעה טורים, שני חלקים, ירושלים ה'תרס"ב
- ויצבור יוסף - אספת דינים ושאלות על הש"ס
- מידת הרחמים - דרושים
- יוסף חי - דרושים
- אות רחמים
כן פרסם חידושי תורה בביטאונים "תורה מציון" ו"המאסף".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה דוד גאון, "יהודי המזרח בארץ ישראל" חלק ב' עמ' 575-576
- רחמים יוסף בן רפאל ניסים פרנקו, שערי רחמים, באתר היברובוקס
- רבי חיים רחמים יוסף פרנקו - החרי"ף - באתר MyTzadik
- חיים רחמים יוסף פרנקו, באתר "החכם היומי"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צבי קרן, הקהילה היהודית בפאזארדז'יק, באתר "כולנו בולגרים".
- ^ אתר הקהילה היהודית בחברון
- ^ מחידושיו נדפסו בירחון "המאסף", וכמה מתשובותיו נדפסו בספר "שערי רחמים" של אביו.
| רבני היישוב היהודי בחברון | ||
|---|---|---|
| הרבנים האשכנזים | שמואל סגל (ה'תק"ץ - ה'תר"ט) • שמעון מנשה חייקין (ה'תרט"ו - ה'תרמ"ז) • יהודה ליב שאול ליבין (ה'תרמ"ז - ה'תרנ"ג) • דובער אפרת (ה'תרנ"ג - ה'תרס"ב) • שלמה יהודה ליב אליעזרוב (ה'תרס"ג - ה'תרע"ה) • יעקב יוסף סלונים (ה'תרע"ה - ה'תרפ"ט) | |
| הרבנים הספרדים | אליהו די וידאשׂ (ה"ראשית חכמה") (ה'שכ"ו - ה'שמ"ז) • משה פירירה (?- עד ה'תרכ"ד) • אליהו מני (ה'תרכ"ד - ה'תרנ"ט) • חיים רחמים יוסף פרנקו (ה'תרל"ח - ה'תרס"ב) • חיים חזקיהו מדיני (ה'תרס"ב - ה'תרס"ה) • סלימאן מנחם מני (ה'תרס"ה - ה'תרפ"ד) | |
| היישוב החדש בחברון | דוב ליאור (ה'תשל"ו - ה'תשע"ה) • הרב אברהם יצחק שוורץ (מכהן) | |
