ריידר הסג'דל
 | ||||||||||||||
| הסג'דל ב-2016 | ||||||||||||||
| לידה |
9 בדצמבר 1980 (בן 43) ויקטוריה (קולומביה הבריטית), קנדה | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| גובה |
190 ס״מ  | |||||||||||||
| משקל |
71 ק"ג | |||||||||||||
| תחום | כביש | |||||||||||||
| התמחות | רב גוני | |||||||||||||
| קבוצות עבר |
קבוצת רשות הדואר האמריקאית (2004–2005) פונאק (2006) הילת' נט–מקסיס (2007) סליפסטרים–צ'יפוטלי (2008–2015) טרק-סגפרדו (2016) | |||||||||||||
| הישגי שיא |
 ג'ירו ד'איטליה 2012 2 קטעים בוואלטה אספנייה (2009, 2014)  אליפות קנדה בנגד השעון (2007) | |||||||||||||
|
ryderhesjedal | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
אריק ריידר הסג'דל (באנגלית: Eric Ryder Hesjedal; נולד ב-9 בדצמבר 1980) הוא לשעבר רוכב אופני כביש ואופני שטח קנדי. הוא מדליסט הכסף באליפות העולם עד גיל 19, באליפות העולם באופני הרים (קרוס קאנטרי) ב-1998 עד גיל 23 ב-2001, ובמקצה העלית ב-2003. למרות זאת, ההישג הזכור ביותר שלו הוא הניצחון שלו בג'ירו ד'איטליה 2012, בו רכב עבור קבוצת גרמין–סליפסטרים. עם ניצחונו הפך לקנדי הראשון שמנצח במרוץ ולקנדי הראשון שמנצח בגרנד טור.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסג'דל נולד ב-9 בדצמבר 1980, בויקטוריה (קולומביה הבריטית). הוא החל להתחרות כרוכב אופני הרים, הסג'דל זכה במדליית כסף באליפות העולם עד גיל 19 בקרוס קאנטרי, ושיחזר את ההישג ב-2001 בקטגוריית עד גיל 23, וב-2003 בקטגוריית העלית.
בתחום אופני הכביש, הסג'דל החל לרכוב בשנת 2002 בקבוצת הפיתוח של רבובנק.
קבוצת רשות הדואר האמריקאית (2004–2005)[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסג'דל הצטרף לקבוצה המקצוענית הראשונה שלו, קבוצת רשות הדואר האמריקאית, בשנת 2004.
ב-2005, הסג'דל ערך את הופעת הבכורה שלו בגרנד טור, כשנבחר לג'ירו ד'איטליה, אך נטש את המרוץ בקטע ה-13 ובעקבות כך פרש. הוא סיים במקום השלישי באליפות קנדה בנגד השעון, ובמקום הרביעי במרוץ הכביש.
פונאק (2006)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2006, רכב הסג'דל עבור קבוצת "פונאק הירינג סיסטמס". הוא סיים שני באליפות קנדה בנגד השעון וערך את הופעת הבכורה שלו בוואלטה אספנייה, אך פרש מהמרוץ בקטע ה-17.
הילת' נט–מקסיס (2007)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2007, רכב הסג'דל עבור קבוצת הילת' נט–מקסיס וניצח את אליפות קנדה בנגד השעון, כשהוא מקדים את סווין טאפט ואת זאק בל.
קבוצת סליפסטרים–צ'יפוטלי (2008–2015)[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסג'דל חתם בקבוצת קבוצת סליפסטרים צ'יפוטלי האמריקאית. הוא סיים במקום ה-10 במונטה פאשי ארויקה ונבחר לראשונה לטור דה פראנס, בו סיים במקום ה-46, כשהוא עוזר לכריסטיאן ואנדה ולדה לסיים חמישי. הסג'דל נבחר גם לסגל קנדה לאולימפיאדת בייג'ינג, הוא סיים במקום ה-56 במרוץ הכביש ובמקום ה-16 בנגד השעון[1].
ב-2009, פתח הסג'דל את העונה עם מקום 11 בטור דאון אנדר. הוא שיחזר את הישגו משנה שעברה וסיים 10 במונטה פאשי ארויקה. הסג'דל רשם את אחד מההישגים הבולטים הראשונים שלו במרוצי קטעים, כשסיים שמיני בטירנו - אדריאטיקו. הוא סיים 11 בלייז'–בסטון–לייז' ונבחר שוב לטור דה פראנס, הסג'דל סיים במקום ה-47, כשהוא מסייע לבראדלי ויגינס לסיים במקום השלישי[2]. הוא סיים רביעי בקלאסיקה סן סבסטיאן והשתתף שוב בוואלטה אספנייה, וגם רשם באותו מרוץ את הניצחון הראשון שלו בקטע בגרנד טור, כשניצח במרוץ את הקטע ה-16.
ב-2010 רשם הסג'דל התקדמות ואת העונה הטובה ביותר בקריירה שלו עד לשנה זו, הוא סיים חמישי במונטה פאשי ארויקה ושישי בוולטה אה קטלוניה. הוא סיים במקום ה-11 בוואלטה אל פאייס ואסקו. וגם רשם את ההישג הגדול הבולט שלו בקלאסיקות האביב, כשסיים שני במרוץ אמסטל גולד. 2 שניות אחרי פיליפ ז'ילבר המנצח. הסג'דל המשיך בכושר הטוב בקלאסיקות, עם מקום 9 בלה פלש ואלון ומקום 12 בלייז'–בסטון–לייז'. הסג'דל השתתף גם בטור של קליפורניה, ניצח את הקטע ה-8 וסיים במקום ה-5 הכללי. בעקבות יכולותיו, הסג'דל נבחר לטור דה פראנס ושימש כרוכב הדירוג הכללי של קבוצתו, כשהוא מסיים במקום ה-5[3]. תוצאותיו הטובות ביותר בקטעים, היו מקום 3 בקטע ה-17 ומקום 4 בקטע ה-3. הסג'דל סיים שישי בקלאסיקה סן סבסטיאן ובקופה אגוסטוני. בצמד המרוצים הקנדיים, גרנד פרי קוויבק וגרנד פרי מונטריאול, סיים הסג'דל רביעי בראשון ושלישי בשני.
את עונת 2011 פתח הסג'דל בספרד, הוא סיים שישי במרוץ טרופאו אינקה-אינקה ושביעי במרוץ טרופאו-דייה. הוא סיים שביעי במרוץ קריטריום אינטרנשיונל ורביעי בגראן פרמיו מיגל אינדוראין. הסג'דל סיים שביעי בוואלטה אל פאייס ואסקו ועשירי בטור של קליפורניה. בטור דה פראנס, סיים רק במקום ה-17, במקום השני מבין בני קבוצתו.
הניצחון ההיסטורי בג'ירו ד'איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישגו הראשון של הסג'דל בעונת 2012 היה מקום תשיעי בלייז'–בסטון–לייז'. הוא זינק לג'ירו ד'איטליה ואחרי שלושת השלבים הראשונים התמקם הסג'דל במקום ה-20. 29 שניות אחרי טיילור פיני (אנ') שהוביל את המרוץ. בקטע הרביעי, קבוצתו של הסג'דל ניצחה את קטע נגד השעון הקבוצתי, בעקבות כך עלה למקום הרביעי הכללי. בקטע ה-7, שאותו ניצח פאולו טיראלונגו (אנ') סיים הסג'דל חמישי, בעקבות כך עלה למקום הראשון הכללי ולבש את החולצה הוורודה. הסג'דל איבד את ההובלה הכללית לז'ואקים רודריגז בקטע 10, שגם ניצח את השלב. בקטע 14 הסג'דל חזר להוביל, לאחר שרודריגז סיים בפער של 26 שניות ממנו. אך בקטע ה-15 היוצרות התהפכו שוב, שרודריגז סיים שני, בפער של 39 שניות לטובתו מהסג'דל שסיים במקום ה-12. רודריגז המשיך לשמור על ההובלה, אך בקטע 19 הסג'דל צמצם את הפער מרודריגז ל-17 שניות בלבד, כשהוא מסיים במקום השלישי בקטע והסג'דל במקום השני. בקטע ה-20, בו ניצח תומאס דה חנט, רודריגז סיים 4, 3:22 דקות אחרי דה חנט, הסג'דל סיים שישי, 3:36 אחרי דה חנט. בעקבות כך, הפער הכללי של הסג'דל מרודריגז גדל שוב, ל-31 שניות. הקטע ה-21 והאחרון היה נגד השעון, 28.2 ק"מ במילאנו. הסג'דל סיים במקום השישי, 1:09 ממרקו פינוטי (אנ') שניצח את הקטע. הסג'דל הגיע למהירות ממוצעת של 49.401 קמ"ש. אך רודריגז סיים במקום ה-26, 1:56 דקות מפינוטי המנצח, ובמהירות של 48.297 קמ"ש ובפער של 47 שניות מהסג'דל. בעקבות כך הסג'דל עבר להוביל את המרוץ וניצח את הג'ירו ד'איטליה, 16 שניות מז'ואקים רודריגז במקום השני ו-1:39 מתומאס דה חנט שסוגר את הפודיום במקום השלישי. עם ניצחונו הפך הסג'דל לרוכב הקנדי הראשון שמנצח את הג'ירו, ובכללי, הרוכב הקנדי הראשון שמנצח גרנד טור, הוא סיים שלישי בקטגוריית הספרינט ושמיני בקטגוריית מלך ההר[4][5].
בהמשך עונת 2012, הסג'דל השתתף גם בטור דה פראנס אך לא זינק לקטע השביעי ובכך פרש. הוא נבחר לסגל קנדה לאולימפיאדת לונדון וסיים במקום ה-63 במרוץ הכביש ובמקום ה-28 בנגד השעון. הסג'דל סיים שישי בג'ירו די לומברדיה.
ב-2013, הוא סיים שמיני בלייז'–בסטון–לייז', הוא נבחר שוב לג'ירו ד'איטליה אך פרש לפני הקטע ה-13. הוא נבחר גם לטור דה פראנס ולבסוף סיים במקום ה-70. בגרנד פרי מונטריאול, הסג'דל סיים שלישי. ב-2014, הוא סיים שישי בגראן פרמיו מיגל אינדוראין, לאחר הניצחון שנתיים קודם, הסג'דל סיים במקום התשיעי בג'ירו ד'איטליה, 13:35 דקות מנאירו קינטנה המנצח. כשההישג הגדול שלו במרוץ היה מקום 2 בקטע ה-16. הסג'דל השתתף גם בוואלטה אספנייה ורשם ניצחון שני בקטע במרוץ (קטע 14), לאחר הניצחון הראשון בקטע ב-2009.
.jpg)
בעונת 2015, הסג'דל סיים חמישי בג'ירו ד'איטליה, 9:52 דקות אחרי אלברטו קונטדור המנצח. הסג'דל סיים שני קטעים במקום השני. הוא השתתף בטור דה פראנס, הוא סיים במקום ה-40 הכללי, והתוצאה הטובה ביותר שלו בקטע, הייתה בקטע ה-20, כשסיים שלישי.
טרק-סגפרדו (2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבוצה האחרונה בקריירה שלו הייתה טרק-סגפרדו, הוא לא רשם במדיה הישגים בולטים ופרש בתום העונה, כשהוא בן 36.
פרשיות סמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות קטע בספר של מיכאל רסמוסן, הודה הסג'דל בשימוש בחומרי אמרוץ בשלב החובבני בקריירה שלו ותיאר זאת כחלק האפל בקריירה שלו[6].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ריידר הסג'דל
ריידר הסג'דל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- ריידר הסג'דל, באתר olympedia.org
- ריידר הסג'דל, באתר Cycling Archives
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ryder Hesjedal - 2008 Season, ProCyclingStats.com
- ^ במקור לאנס ארמסטרונג סיים שלישי, אך תוצאה זאת היא אחת מאלו שנשללו ממנו
- ^ במקור סיים הסג'דל שביעי, אך לאחר פסילת אלברטו קונטדור ודניס מנצ'וב, הוקפץ שתי מקומות
- ^ Giro d'italia 2012 - Stage 21, ProCyclingStats.com
- ^ Hesjedal makes history with Giro win, VeloNews.com
- ^ Report: Rasmussen claims he taught Hesjedal how to take EPO, cyclingnews.com