ריצין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זרעי הקיקיון המצוי, שמהם ניתן להפיק ריצין

ריצין או ריצנין הוא חלבון רעיל המופק מקליפתם של זרעי צמח הקיקיון המצוי (Ricinus communis). רעילות הריצין גבוהה פי 6,000 מציאניד, פי 2,000 מארסו של נחש הקוברה ופי 12,000 מארסם של העכסנים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולת הריצין היא דרך בלימת הסינתזה של החלבונים בריבוזומים של תאים איקריוטיים. הוא פוגע בבעלי חוליות, חסרי חוליות, חרקים וצמחים, אף כי פגיעתו בצמחים חלושה. את חומרת הפגיעה קובעת כמות הריצין שנספגה. החומר פוגע הן בשאיפה, הן בבליעה והן בהזרקה. בבני אדם הורס הריצין את ה-RNA שבתאים, וגורם בכך להמוליזה של תאי הדם האדומים ולפגיעה בכלי הדם, במעיים ובקיבה. הרס ה-RNA בתאים פוגע ביכולתם להשתכפל, וגורם להם להצמד זה לזה. במקביל, נוצר בתאים תהליך של הרס וקריסה.

לא ידוע על תרופת נגד, אנטיטוקסין או כל חומר הנוגד את הריצין ועל כן, הרעלה ממנו נחשבת לקשה ביותר. אם הנפגע מריצין שורד את שלושת הימים הראשונים, סיכוייו להישאר בחיים גבוהים יותר.

סימני הרעלה מידיים הם: כאבי בטן חזקים, הקאות (העלולות להיות מלוות בדם), שלשולים העלולים להיות מלווים בדם טרי לאחר מספר ימי סבל, ירידה במתן שתן ובלחץ דם, התייבשות חמורה ואפשרות של עוויתות הגוף (בדרך כלל לאחר שהחלה קריסה של מערכת כלי הדם ומערכות חיוניות אחרות).

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש הידוע המתועד ביותר בריצין נעשה על ידי הק.ג.ב. של ברית המועצות בזמן המלחמה הקרה. ב-1978 צייד השירות החשאי הסובייטי את סוכני המשטרה החשאית הבולגרית בנשק מתוחכם - מטרייה שהותאמה לכך שניתן יהיה לירות ממנה (באמצעות גז דחוס) כדורית פלטינה בקוטר 1.52 מילימטר, ובחריצים בה רעל. הסוכנים הבולגרים הגיעו ללונדון על מנת להתנקש בחייו של גאורגי מרקוב, מתנגד המשטר הבולגרי. מרקוב המתין בתחנת אוטובוס ליד גשר ווטרלו. הסוכן הבולגרי התקרב אליו למרחק נגיעה, ומתוך ה"מטרייה", ירה לתוך רגלו של מרקוב קליע זעיר, אשר הכיל ריצין. מרקוב מת בבית החולים מספר ימים לאחר מכן. הקליע נתגלה בגופו במקרה.

ב-17 באפריל 2013 התגלתה במרכז מיון הדואר של הבית הלבן מעטפה שהכילה ריצין ויועדה לנשיא ארצות הברית, ברק אובמה.[1] ב-3 באוקטובר 2018 נשלחו שתי חבילות דואר עם ריצין אשר יועדו למזכיר ההגנה של ארצות הברית ולנשיא דונלד טראמפ.[2]

חרף הרעילות הרבה של הריצין ויעילותו כנשק כימי/ביולוגי, קשה מאוד להגביל את ייצורו ומניעת הנגישות אליו היא בלתי אפשרית.

שימוש בתעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע על שימוש בריצין בתעשיית התרופות (כגון לחולי סרטן) ובתעשייה הכימית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריצין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ AP, מכתב ובו רעל נשלח לנשיא ארה"ב אובמה, באתר ynet, 17 באפריל 2013
  2. ^ עמרי נחמיאס, שליח וואלה! NEWS לוושינגטון‏, מכתבים קטלניים: חבילות עם הרעל ריצין נשלחו לטראמפ ולפנטגון, באתר וואלה! NEWS‏, 03 באוקטובר 2018
Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.