רמי דיצני

רמי דיצני
לידה	1950
פטירה	15 ביולי 2012 (בגיל 62 בערך)
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	פרס היצירה לסופרים עבריים; פרס ירושלים; פרס אקו"ם ;

רמי דיצני (1950 - 15 ביולי 2012) היה משורר ישראלי.

דיצני היה מהנדס אלקטרוניקה, בוגר בית הספר לקולנוע בלונדון ומדריך תיירים מוסמך. הוא פרסם שירים בעיתונים ובכתבי עת. נפטר ב-15 ביולי 2012 לאחר מחלה ממושכת.

שירתו כוללת סוגים שונים וקשת רחבה של נושאים: שירי ילדים, שירי אהבה ליריים וגם שירי מחאה בוטים. בשירתו ניכר שילוב בין היסוד הסיפורי ובין כתיבה לירית רגישה. על שירת המחאה של דיצני כתב המבקר חנן חבר: "הוא פרץ באלימות פיוטית, בהופכו את הדוחה, הצורם, המזעזע, ואפילו את המגעיל - לכלים לשוניים שיריים בעלי ייחוד".

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמי דיצני זכה בפרסים ספרותיים רבים: פרס קרן תל אביב, פרס ירושלים לשירה על שם אורי צבי גרינברג, פרס אקו"ם וחתן פרס היצירה לסופרים ומשוררים ע"ש לוי אשכול לשנת תשנ"ה. שיריו תורגמו לשפות זרות, כולל ערבית, אנגלית, צרפתית, פולנית, רוסית, סרבו-קרואטית וספרדית.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 חולק לראשונה פרס רמי דיצני, למשוררים בתחילת דרכם.^[1]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משירי מדור נכות רוח (ירושלים: דומינו, תשמ"ד 1984).
מה לא אמרו על רמי (ירושלים: כתר, 1987) <איורים: אבנר כץ>.
הידד לדודות!: שיר-דודים לילדים ולילדות (ירושלים: כתר, 1987) <איורים: סימה לוין>.
אהבה רק אהבה (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1987).
פירכוס: שירי אהבים קשים (תל אביב: זמורה-ביתן, תשנ"ט 1998).
ארץ החול: שירים (תל אביב: תג-הוצאה לאור: סדרת הליקון, 1998).
ארץ זבה: שירים, 1982–2000 (תל אביב: ידיעות אחרונות: ספרי חמד, 2003).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפואטיקה של הדוחה, קווי אפיון לשירתו של רמי דיצני, מאת תמר וולף-מונזון, נדפס בצפון, ז', 2004.
מהי שירה מדויקת?, עקבותיה של נורמה בבקורת ובשירה, קריאה בפואמה של רמי דיצני, "ים אוהב כמו אשה אוהבת כמו ים", מאת אבידב ליפסקר, נדפס בעלי-שיח, 26, 1989.