תמר וולף-מונזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמר וולף-מונזון
פרופ' תמר וולף-מונזון
לידה 17 ביולי 1963 (בת 55) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע חוקרת ספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תמר (תמי) וולף-מונזון (נולדה ב-17 ביולי 1963) היא חוקרת ספרות ישראלית, פרופסור חבר במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, שבה כיהנה גם כראש המחלקה. מייסדת ומנהלת ארכיון המשורר יעקב אורלנד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמר וולף-מונזון נולדה בחיפה לחנה ויצחק וולף, למדה בתיכון עירוני ו' בחיפה. התגייסה במסגרת העתודה האקדמאית, שירתה בצה"ל כקצינה במכללה לביטחון לאומי וניהלה את הספרייה והארכיון של המכללה. בהמשך למדה במסלול ישיר לדוקטורט בספרות עם ישראל, באוניברסיטת בר-אילן וקיבלה את התואר בשנת 1996. מ-2003 היא עורכת-אחראית של כתב עת 'ביקורת ופרשנות', כתב עת רב תחומי לחקר הספרות באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 2012–2014 כיהנה כראש המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריה בתחום הספרות העברית החדשה מתמקדים בשירה שנכתבה במחצית הראשונה של המאה העשרים. עבודתה המדעית עוקבת אחר תהליכים היסטוריים, סוציו-ספרותיים, תרבותיים ולשוניים, והשפעותיהם על גיבוש הביוגרפיה הרוחנית של יוצרים ועל עיצוב מאפייניה הפואטיים של עבודתם הספרותית.

חקר הפואטיקה של אורי צבי גרינברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיסוק המחקרי של וולף-מונזון בפואטיקה של אורי צבי גרינברג החל בעבודת הדוקטורט שלה, אותה עשתה בהנחיית פרופ' יהודה פרידלנדר ונושאה היה: "גיבוש הפואטיקה הארץ ישראלית של אורי צבי גרינברג". בהמשך כתבה מחקרים רבים אודות שירתו הארץ ישראלית וכתיבתו הפובליציסטית, מחקריה בדקו זיקות הקשר בין שירתו של גרינברג לבין כתיבתו הפובליציסטית, בתחום אמצעי הארגון הלשוניים של הטקסט, אך גם כתופעה תרבותית-אסתטית רחבה יותר, שהתקבלותה נבדקה על רקע האתוס הייחודי לעלייה השלישית או על רקע העשור הראשון של המנדט הבריטי. פרופ' וולף-מונזון עורכת ביחד עם פרופ' אבידב ליפסקר את סדרת המחקרים והתעודות על אורי צבי גרינברג, הרואה אור בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. כמו כן ערכה מחקרים משותפים אודות לשון שירתו של אורי צבי גרינברג, ביחד עם פרופ' זהר לבנת. השתיים שוקדות על הכנתו של מאגר ממוחשב לכלל יצירתו השירית והפובליציסטית של אצ"ג, בסיועו של פרויקט השו"ת באוניברסיטת בר-אילן.

חקר יצירתו של יעקב אורלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' וולף-מונזון חקרה את שירי הזמר של אורלנד ובמיוחד את שיתוף הפעולה בין אורלנד למרדכי זעירא למן שירותם ב'להקה הצבאית העברית' בצבא הבריטי. מחקרה חושף שפה שירית חדשה, שיש הסוברים שבעת מלחמת העולם השנייה הייתה לה השפעה מכרעת על גיבושו של אתוס לאומי אופנסיבי. עיסוקה המחקרי בהיבטים הבין-תחומיים של הזמר העברי מתבטא בגיליון מיוחד של 'בקורת ופרשנות' – הזמר העברי – פואטיקה, מוזיקה, היסטוריה, תרבות – שראה אור בעריכתה.

ב-2016 יצא לאור ספרה המונוגרפי בהיר וגבוה כזמר - יעקב אורלנד: פואטיקה, היסטוריה, תרבות המברר מקומו של יעקב אורלנד ורישומו על מפת התרבות הישראלית בין יישוב למדינה, מתוך קֶשֶב לתדרים השונים בהם יצר – בשירה הלירית, בשירי הזמר, בתרגומים, בדרמה ובכתיבה המסאית – ומתוך מעקב אחר הדיאלוג התוך-טקסטואלי המתקיים בין יצירותיו בז'אנרים השונים. הספר מבוסס על חומרים ארכיוניים, שנאספו מארכיונים רבים ובפרט על חומרים שהועברו על יד המשורר לאוניברסיטת בר-אילן, כתשתית מחקרית לכתיבת המונוגרפיה, ולשם הקמתו של ארכיון שיתעד ויאצור את מכלול עבודתו הספרותית של אורלנד.

שירה ופוליטיקה בין ישוב למדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעקב אחר התפתחות השירה העברית החדשה בזיקה לתהליכים היסטוריים ותרבותיים, הוליך את פרופ'וולף-מונזון לעיסוק בשירה פוליטית ובהקשריה החברתיים, דוגמת מחקרה אודות 'הדוחה כמפתח פואטי' בשירתו הפוליטית של רמי דיצני וסדרת ההרצאות שהועברה באוניברסיטה המשודרת בגלי צה"ל.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמר וולף-מונזון מתגוררת בשוהם, נשואה ליוסי מונזון, ולהם ארבעה ילדים. בתה שיר נהרגה ב-5 בספטמבר 2018 מפליטת כדור בעת שירותה הצבאי בהיותה בת 21.[1]

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לנגה נקודת הפלא- הפואטיקה והפובליציסטיקה של אורי צבי גרינברג בשנות העשרים (אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן, 2005) [1]
  • בהיר וגבוה כזמר - יעקב אורלנד: פואטיקה, היסטוריה, תרבות (המכון למורשת בן-גוריון, 2016)
  • רחובות הנהר לאורי צבי גרינברג – מחקרים ותעודות (עם אבידב ליפסקר) אוניברסיטת בר-אילן, 2007

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שיר מונזון יהי זכרה ברוך, 5 בספטמבר 2018, באתר אבן שוהם נט.