תמר וולף-מונזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
פרופ' תמר וולף-מונזון. צילום יוסי מונזון

תמר וולף-מונזון (נולדה ב-17 ביולי 1963) היא חוקרת ספרות ישראלית, פרופ' חבר במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. כיהנה כראש המחלקה לספרות עם ישראל, באוניברסיטת בר-אילן. מייסדת ומנהלת ארכיון המשורר יעקב אורלנד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמר וולף-מונזון נולדה בחיפה לחנה ויצחק וולף, למדה בתיכון עירוני ו' בחיפה. שירתה בצה"ל כקצינה במכללה לביטחון לאומי, במסגרת העתודה האקדמאית וניהלה את הספרייה והארכיון של המכללה. בהמשך למדה במסלול ישיר לדוקטורט, בספרות עם ישראל, באוניברסיטת בר-אילן וקיבלה את התואר בשנת 1996. למן 2003 ועד היום היא עורכת-אחראית של כתב עת 'ביקורת ופרשנות', כתב עת רב תחומי לחקר הספרות באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 2012–2014 כיהנה כראש המחלקה לספרות עם ישראל, באוניברסיטת בר-אילן. נשואה ליוסי מונזון, ולהם ארבעה ילדים.

מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריה בתחום הספרות העברית החדשה מתמקדים בשירה שנכתבה במחצית הראשונה של המאה העשרים. עבודתה המדעית עוקבת אחר תהליכים היסטוריים, סוציו-ספרותיים, תרבותיים ולשוניים, והשפעותיהם על גיבוש הביוגרפיה הרוחנית של יוצרים ועל עיצוב מאפייניה הפואטיים של עבודתם הספרותית.

חקר הפואטיקה של אורי צבי גרינברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיסוק המחקרי של וולף-מונזון בפואטיקה של אורי צבי גרינברג החל בעבודת הדוקטורט שלה, אותה עשתה בהנחיית פרופ' יהודה פרידלנדר ונושאה היה: "גיבוש הפואטיקה הארץ ישראלית של אורי צבי גרינברג". בהמשך כתבה מחקרים רבים אודות שירתו הארץ ישראלית וכתיבתו הפובליציסטית, מחקריה בדקו זיקות הקשר בין שירתו של גרינברג לבין כתיבתו הפובליציסטית, בתחום אמצעי הארגון הלשוניים של הטקסט, אך גם כתופעה תרבותית-אסתטית רחבה יותר, שהתקבלותה נבדקה על רקע האתוס הייחודי לעלייה השלישית או על רקע העשור הראשון של המנדט הבריטי. פרופ' מונזון עורכת ביחד עם אבידב ליפסקר את סדרת המחקרים והתעודות על אורי צבי גרינברג, הרואה אור בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. כמו כן ערכה מחקרים משותפים אודות לשון שירתו של אורי צבי גרינברג, ביחד עם פרופ' זהר לבנת. בשנים האחרונות, הן שוקדות על הכנתו של מאגר ממוחשב לכלל יצירתו השירית והפובליציסטית של אצ"ג, בסיועו של פרויקט השו"ת באוניברסיטת בר-אילן.

חקר יצירתו של יעקב אורלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' וולף-מונזון חקרה את שירי הזמר של אורלנד ובמיוחד את שיתוף הפעולה בין אורלנד למרדכי זעירא למן שירותם ב'להקה הצבאית העברית' בצבא הבריטי. מחקרה חושף שפה שירית חדשה, שיש הסוברים שבעת מלחמת העולם השנייה הייתה לה השפעה מכרעת על גיבושו של אתוס לאומי אופנסיבי. עיסוקה המחקרי בהיבטים הבין-תחומיים של הזמר העברי מתבטא בגיליון מיוחד של 'בקורת ופרשנות' – הזמר העברי – פואטיקה, מוזיקה, היסטוריה, תרבות – שראה אור בעריכתה.

ב-2016 יצא לאור ספרה המונוגרפי בהיר וגבוה כזמר - יעקב אורלנד: פואטיקה, היסטוריה, תרבות המברר מקומו של יעקב אורלנד ורישומו על מפת התרבות הישראלית בין יישוב למדינה, מתוך קֶשֶב לתדרים השונים בהם יצר – בשירה הלירית, בשירי הזמר, בתרגומים, בדרמה ובכתיבה המסאית – ומתוך מעקב אחר הדיאלוג התוך-טקסטואלי המתקיים בין יצירותיו בז'אנרים השונים. קישורים למאמרי ביקורת על הספר הספר מבוסס על חומרים ארכיוניים, שנאספו מארכיונים רבים ובפרט על חומרים שהועברו על יד המשורר לאוניברסיטת בר-אילן, כתשתית מחקרית לכתיבת המונוגרפיה, ולשם הקמתו של ארכיון שיתעד ויאצור את מכלול עבודתו הספרותית של אורלנד.

שירה ופוליטיקה בין ישוב למדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעקב אחר התפתחות השירה העברית החדשה בזיקה לתהליכים היסטוריים ותרבותיים, הוליך את פרופ'וולף-מונזון לעיסוק בשירה פוליטית ובהקשריה החברתיים, דוגמת מחקרה אודות 'הדוחה כמפתח פואטי' בשירתו הפוליטית של רמי דיצני וסדרת ההרצאות שהועברה באוניברסיטה המשודרת בגלי צה"ל.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לנגה נקודת הפלא- הפואטיקה והפובליציסטיקה של אורי צבי גרינברג בשנות העשרים (אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן, 2005) [1]
  • בהיר וגבוה כזמר - יעקב אורלנד: פואטיקה, היסטוריה, תרבות (המכון למורשת בן-גוריון, 2016)
  • רחובות הנהר לאורי צבי גרינברג – מחקרים ותעודות (עם אבידב ליפסקר) אוניברסיטת בר-אילן, 2007

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איזקסון, מירון ח. הירהורים על פרשנות שירת אצ"ג. האומה, שנה מ"ד, גל' 167 (אביב תשס"ז, מארס 2007), עמ' 113–114
  • ויס, הלל. יחיד מול כל העולם. מקור ראשון, שבת, כ"ו באדר תשס"ז, 16 במארס 2007, עמ' 12–13.
  • מיטל, אורית. איך יכולה אשה לקרוא בשירתו של אורי צבי גרינברג? בדיוק כך. הארץ, מוסף ספרים, גל' (20 בספטמבר 2006)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]