רפאל ביטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי רפאל ביטון
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הרב רפאל ביטון (ה'תרע"ו, 1916 - כ' בסיון ה'תשס"א, 11 ביוני 2001) היה ר"מ בישיבת פורת יוסף ורבה של הוד השרון קרוב לארבעים שנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בצפת לדוד ביטון בנו של רבי מסעוד ביטון. בילדותו למד בתלמוד תורה בעיר הולדתו, ובנעוריו בישיבת תפארת ישראל בחיפה; שבה נקשר לרבו הראשון, הרב דב מאיר רובמן. בהמשך נסע לירושלים ולמד בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה, שם קיבל סמיכה לשוחט מידי הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל.

נישא לקטי יעקב והזוג התגורר בשכונת בית ישראל בשכנות לרב יהודה צדקה שכיהן כראש ישיבת פורת יוסף. שנים לאחר נישואיו הוסמך לרבנות בידי ראש הישיבה הרב עזרא עטיה שגם מינה אותו כר"מ בישיבת פורת יוסף. במקביל למשרתו זו, העביר בין השנים ה'תרצ"ו-ה'תש"ג (1936-1943) מדי יום שיעור הלכה, מוסר ופרשת שבוע בבית הכנסת מוסאיוף במקומו של הרב רפאל עבו שייסד את השיעור ועבר לטבריה.

בשנת ה'תש"ג עבר לבקשת הרב עוזיאל לכהן כרב ספרדי במושבה מגדיאל בהוד השרון ואת מקומו באמירת השיעור הקבוע ב"מוסאיוף" מילא הרב עובדיה יוסף. בין השנים תש"ג-תשי"ב כיהן כרב במגדיאל, ובמקביל עבד כפקיד במשרד לפרנסתו מאחר שבאותן שנים לא היו שני תקני רבנות, ספרדי ואשכנזי, בערים. החל משנת 1953 כיהן במקביל גם כרב המושב אלישמע. עם העלייה ההמונית מעיראק בשנות ה-50 הקים בית כנסת גדול בשם "הוד יוסף" על שם רבי יוסף חיים מבגדד, ה"בן איש חי".

כשאוחדו היישובים רמתיים ומגדיאל בשנת 1964 ליחידה עירונית אחת, התמנה הרב ביטון כרבה של הוד השרון. הוא נשא במשרתו זו קרוב לארבעים שנה, עד פטירתו בכ' בסיון ה'תשס"א, 11 ביוני 2001.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א. דניאל, זיכרון לאיש - קוים לדמותו, בתוך: אור תורה, שנה ל"ג גיליון יב (תו), אלול ה'תשס"א, סי' קמז, עמ' תתס-תתעא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]