לדלג לתוכן

רצח אסף שטיירמן

רצח אסף שטיירמן התרחש ב-4 בדצמבר 1996 בחורשת אוסישקין על גבול כפר סבאהוד השרון. הרצח נותר בלתי מפוענח במשך ארבע שנים, עד שבדצמבר 2000 התלוננה אשתו של הרוצח במשטרה כי תקף אותה וסיפרה כי לאחר נישואיהם התוודה באוזניה על רצח שביצע. בעלה, רעי חורב, נעצר והודה במעשה. חורב רצח את שטיירמן בנוכחות סיגלית חיימוביץ' (לימים חיימוביץ'־כהן), שגם סייעה לו במעשה, וליהי גלוזמן (לימים דרנל[1], ואחייניתה של הזמרת נורית גלרון). כשהתגלו פרטי המעשה הם עוררו סערה ציבורית, מכיוון שמדובר ברצח ללא מניע וללא סיבה הגיונית.

בגזר דינה של חיימוביץ' כתבו השופטים:

היה זה רצח לשם רצח. מעשה רשעות אכזרי ונתעב לשמו. ללא מניע. ללא זיק של היגיון. ללא קינטור. ללא כל סיבה נראית לעין. ללא רגש של חמלה, וללא היסוס של חרטה. ככה סתם, בערבו של יום, בשכונה פסטורלית של עיר, כנגד מי שחצה באקראי את דרכם של הנאשמים באותה עת.

פרטי המעשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 בדצמבר 1996, סמוך לשעה שמונה בערב, ישבו שלושת המשתתפים ברצח במרפסת דירת הוריה של חיימוביץ', ברחוב ארלוזורוב בכפר סבא, ועישנו מריחואנה. באותה עת עבר ברחוב אסף שטיירמן בן ה-18, שהתגורר אף הוא ברחוב ארלוזורוב 6. אסף היה בדרכו לפגישה עם חברתו עידית ב"קניון ערים" בעיר. ייתכן שבדרכו סמוך לביתה של חיימוביץ' העיר שטיירמן דבר מה כלפי חורב כשהבחין בו. השלושה, שהכירו אותו היכרות שטחית, החליטו להורגו. הם יצאו לכיוון החורשה הסמוכה חמושים בפגיונות, והציעו לשטיירמן להצטרף אליהם לעישון מריחואנה בחורשה הסמוכה לרחוב ארלוזורוב (חורשת אוסישקין). הוא נעתר להצעה והתלווה אליהם. דקות מספר אחרי שהגיעו לחורשה תקף חורב את שטיירמן ורצח אותו בדקירות פגיון, במכות אבן, בקרשים שהיו במקום ובחניקה. חיימוביץ' סייעה לרצח כשהתקיפה את הקורבן באגרופיה, ונתנה לחורב את האבן שבאמצעותה הכה את שטיירמן. גלוזמן טענה כי לא השתתפה באופן פעיל במעשה, ובשלב מסוים היא קראה לחורב ולחיימוביץ' להפסיק, וכשלא נענו לה היא הסתלקה מהמקום והלכה לביתה בלי לספר על הרצח לאיש.

החקירה והפענוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הרצח עצרה המשטרה מספר חשודים.[2] הם נעצרו פעמים אחדות, אולם לא נמצאו ראיות מספיקות להרשיעם. המשטרה ניסתה בלא הצלחה לחלץ מהם הודאה בתחבולות שונות. כיום ידוע שלחשודים אלו לא היה שום קשר לרצח.

בשנת 1997 שוחזר הרצח בתוכנית הטלוויזיה "בשידור חוקר". לאחר השחזור הגיעו כמה ידיעות שטחיות שלא קידמו ממש את החקירה לעבר קצה חוט.

בשנת 2000 פוענח הרצח בעקבות עדותה של סנדרין בן דוד, אשתו של רעי חורב. בן דוד התלונה על תקיפה מצד בעלה, לאחר שקיבלה תמיכה לכל מצד הורי בעלה. בעדותה במשטרה סיפרה שחורב התוודה בפניה לאחר שנישאו על רצח שביצע.[3] חורב נעצר והודה.[4] לאחר מעצרם של חורב וגלוזמן, נעצרה גם חיימוביץ', ששהתה אז בטיול בדרום קוריאה ושוכנעה בידי המשטרה לשוב ארצה בתואנת שווא. גלוזמן קיבלה מעמד של עדת מדינה והעידה נגד שני שותפיה למעשה.[5] על שחרורה של ליהי גלוזמן והצבתה במעמד של עד מדינה נמתחה ביקורת ציבורית. גלוזמן זכתה למעמד זה היות שהתביעה סברה כי הודאותיהם של חורב וחיימוביץ' לא הספיקו להרשעתם ועל כן נדרשו תימוכין נוספים.[6] הוריו של חורב סירבו למנות לבנם פרקליט והוא יוצג במשפט בידי הסנגוריה הציבורית. בשנת 2001 נידון חורב בבית המשפט המחוזי בתל אביב למאסר עולם, ובשנת 2006 נקצב עונשו ל-36 שנה. בשנת 2002 נידונה חיימוביץ' ל-24 שנות מאסר.[7] עונשים אלה ניתנו אף על פי שהרוצחים היו קטינים (בני 17 וחצי) בעת ביצוע המעשה. ערעורם של השניים על חומרת עונשם, בטענה כי העונש המרבי שניתן להטיל על קטין שעבר עבירת רצח הוא עשרים שנות מאסר, נדחה בבית המשפט העליון.[8] לדברי השופטים, המחוקק פטר את בית המשפט מן החובה להטיל מאסר עולם על קטינים שרצחו, אך לא מנע ממנו את היכולת לעשות זאת אם כך נדרש על פי שיקול דעתו.[9]

בשנת 2001 הגישה משפחתו של שטיירמן תביעה אזרחית נגד הוריה של גלוזמן על סך 10 מיליון שקלים.

לאחר מתן גזר הדין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיימוביץ' ריצתה את גזר דינה בנווה תרצה. אסירה שישבה איתה בכלא העידה שחיימוביץ' הביעה בפניה הערצה לחורב על חוכמתו. בשנת 2006 נישאה חיימוביץ' לשחר כהן, שהורשע בשנת 1997 בהיותו חייל צה"ל ברצח חברו ליחידה אלפרד כהן. השניים נפגשו במסגרת אירוע שהופק עבור אסירים, ונישאו בתוך כותלי כלא איילון, בו ריצה כהן את עונשו. כהן השתחרר זמן קצר לפניה[10]. שנים בודדות לאחר מכן התגרשו[11].

החל משנת 2007 יצאה חיימוביץ' לעבודות חוץ. בשנים 2018 ו-2019 הגישה בקשות לשחרור מוקדם, אולם אלה נדחו. ב-4 בנובמבר 2021 החליטה ועדת שחרורים לקצר את מאסרה של חיימוביץ'־כהן, לאחר שנשאה יותר משני שלישים של תקופת המאסר שנגזרה עליה, ובכך נענתה הוועדה לבקשתה לשחרור מוקדם.[12] המדינה לא ערערה על ההחלטה, וחיימוביץ'־כהן שוחררה מהכלא ב-10 בנובמבר 2021.[13][14]

בשנת 2014 נדחתה תביעת הנזיקין של האחים לסרי, שעד מציאת הרוצח נחקרו ונעצרו פעמים רבות בידי משטרת ישראל בחשד לרצח אסף שטיירמן.[15]

גלוזמן סיימה תואר בפסיכולוגיה בישראל, השתקעה בתאילנד, נישאה והקימה משפחה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ החיים החדשים של ליהי גלוזמן מפרשת רצח אסף שטיירמן | TMI, באתר https://tmi.maariv.co.il
  2. ^ אלון חכמן, הוארך מעצרם של החשודים ברציחתו של אסף שטיירמן, באתר ynet, 5 בספטמבר 2000
    נילי טל, יגאל ויורם לסרי, האחים שנחשדו ברצח אסף שטיירמן, תובעים את המדינה, באתר הארץ, 30 במרץ 2010
  3. ^ ורד לוי-ברזילי, בת ערובה, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2001
  4. ^ ורד לוביץ', הותר לפרסום: רעי חורב הוא הנאשם ברצח אסף שטיירמן, באתר ynet, 4 בינואר 2001
  5. ^ עמית בן-ארויה, רצח שטיירמן: ליהי גלוזמן - עדת המדינה, באתר הארץ, 19 במרץ 2001
  6. ^ צבי הראל, ההצגה של ליהי גלוזמן, באתר הארץ, 30 במרץ 2010
  7. ^ מאת צבי הראל, 24 שנות מאסר לסיגלית חיימוביץ' על רצח אסף שטיירמן, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2002
  8. ^ נועם שרביט, נדחה ערעורם של רוצחי אסף שטיירמן על חומרת עונשם, באתר News1 מחלקה ראשונה, 9 באוגוסט 2004
  9. ^ ע"פ 9937/01 רעי חורב נ' מדינת ישראל - דחיית ערעורם של חיימוביץ' וחורב על פסק הדין של בית המשפט המחוזי (PDF). בפסק הדין נכללים גם פרטי המעשה.
  10. ^ צור, רענן בן (2006-04-11). "הרוצחים סיגלית חיימוביץ' ושחר כהן התחתנו בכלא". Ynet. נבדק ב-2021-11-16.
  11. ^ שנה אחרי השחרור: החיים החדשים של רוצחת אסף שטיירמן, באתר mako, ‏2022-12-29
  12. ^ גלעד מורג, רוצחת הנער אסף שטיירמן תשוחרר: "לא מצפה לסליחה. תמיד אהיה הרוצחת שלו", באתר ynet, 4 בנוסמבר 2021
  13. ^ גלעד מורג, 25 שנה אחרי הרצח שזעזע את המדינה: סיגלית חיימוביץ'-כהן משתחררת מהכלא, באתר ynet, 9 בנובמבר 2021
  14. ^ רועי רובינשטיין, הרוצחת סיגלית חיימוביץ'-כהן השתחררה מכלא נווה תרצה, באתר ynet, 10 בנובמבר 2021
  15. ^ ביהמ"ש העליון דחה ערעור על פסק דין בעניין חקירת רצח אסף שטיירמן ז"ל, באתר משרד המשפטים, 19 בדצמבר 2012
  16. ^ נעמי רייכמן, למה נגנז הסרט על רצח אסף שטיירמן, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 19 באוגוסט 2015
  17. ^ "הסרט חורבה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  18. ^ נועם בוקסבאום, חורבה: הבטחה קולנועית שמתממשת, באתר הארץ, 14 בינואר 2009
  19. ^ דרור עמיר, פוטו רצח, באתר ynet, 20 בינואר 2009
  20. ^ "כפר סבא 2000", באתר של הוצאת פן-ידיעות ספרים, 2017