עד מדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עד מדינה, המכונה לעיתים גם "עד המלך", הוא חשוד, נאשם, או מורשע בפלילים, המעיד מטעם התביעה נגד עמיתיו או שותפיו לעבירה בעקבות הסכם שערך עם הפרקליטות.

החלטת אדם להפוך לעד מדינה עשויה להיות כתוצאה מרגש אשמה או חרטה, אך לעיתים קרובות יותר החלטה כזו מתקבלת בתגובה להצעה נדיבה של התביעה, כגון: הגשת כתב אישום רק על עבירה פחותה, הסדר טיעון נדיב, הסכמה על מאסר בתנאים נוחים מהרגיל, וכדומה. בתביעות פליליות שבהן נידונות עבירות קשות, שסכנתן לציבור רבה, ומנגד קיים קושי באיתור עדים, כגון משפטי חשודים בפשע מאורגן, יש וההצעה להפוך לעד מדינה מלווה בהסכם חסינות מפני תביעה והצטרפות לתוכנית להגנת עדים, אף אם עד המדינה מודה בביצוע מעשי עבירה.

גיוס עד מדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה נאמר בעניין גיוס עד מדינה:

ככלל עבריין צריך לבוא על עונשו, ועל כן, הפיכתו של עבריין לעד מדינה תהיה רק במקרים בהם יש להעדיף למען טובת הציבור הבאתו לדין של עבריין אחר - פעולה שהתביעה תתקשה לעשותה בלא שימוש בעד מדינה.[1]

בהתאם לעיקרון זה, בעבירות של שוחד תעדיף המדינה להפוך את המשחד לעד מדינה, משום שיותר משחשובה ענישתו על שנתן שוחד, חשובה ענישתם של עובדי הציבור שקיבלו שוחד, ובכך מעלו באמון הציבור.

סעיף 54א(א) לפקודת הראיות קובע:

בית המשפט לא ירשיע נאשם על סמך עדותו היחידה של שותפו לעבירה, אלא אם מצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה; ואולם אם היה השותף עד מדינה - טעונה עדותו סיוע; לעניין זה, "עד מדינה" - שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה.

בהתאם לכך קובעות הנחיות היועץ המשפטי לממשלה:"לא ייחתם הסכם עם עד מדינה אם לא ניתן להעריך מראש כי ניתן יהיה להעמיד בצד עדותו ראיה שיהיה בה כדי לשמש סיוע."[1]

פרקליט המדינה, שי ניצן, אמר: "חתימת הסכמי עד מדינה מעבירה מסר חד-משמעי: יידע כל מי שעומד לבצע עבירה - לעולם לא תוכלו לסמוך על איש משותפיכם, עוזריכם, או הקרובים לכם ביותר, שלא יסגירו אתכם באחד הימים... ברגע האמת, כל אדם שפשע יחד עמכם, או שהיה מודע למעשיכם - ותמיד יש אנשים כאלה - יכול להפוך לעד מדינה נגדכם".[2]

לעיתים נשקפת סכנה לעד המדינה משותפיו לפשע שנגדם העיד, והוא זקוק להגנתה של תוכנית להגנת עדים.[3] במצב חמור פחות עלול עד המדינה לסבול מנידוי חברתי.[4]

עדי מדינה בולטים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנחיות היועץ המשפטי לממשלה - עד מדינה, 30 באוגוסט 2005
  2. ^ אלה לוי-וינריב, ‏"החקירה מתוכננת באופן שיאותרו החוליות הניתנות לשבירה", באתר גלובס, 21 בפברואר 2018
  3. ^ רוני זינגר, ‏עד מדינה: "מצפה למוות כל הזמן", באתר ‏mako‏‏, ‏16 באוגוסט 2013‏
  4. ^ 4.0 4.1 מערכת חדשות הבוקר, ‏העיד במשפט בניזרי וטוען: "עדיף להיכנס לכלא ולא להיות עד מדינה", באתר ‏mako‏‏, ‏25 בפברואר 2018‏
  5. ^ דנינו: יש שישה עדי מדינה בפרשת השחיתות הגדולה, באתר גלובס, 18 באפריל 2015
  6. ^ מלכה רדוזרוביץ ואלה לוי-וינריב, ‏פרשת "ישראל ביתנו": ראש מועצת מגילות לשעבר, מרדכי דהמן, שהפך לעד מדינה, מסר עדות מפלילה על פאינה קירשנבאום, באתר גלובס, 7 במרץ 2018
  7. ^ ענת רואה, עד המדינה בפרשת ישראל ביתנו: "המסחרה הזו היא מאז קום המדינה", באתר כלכליסט, 6 בפברואר 2018
  8. ^ אלי סניור ורענן בן צור, הסכם עד מדינה עם מיקי גנור: שנת מאסר ו-10 מיליון ש' קנס, באתר ynet, 21 ביולי 2017
  9. ^ רועי ינובסקי, ארי הרו, המקורב לנתניהו, חתם על הסכם עד מדינה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 04 באוגוסט 2017
  10. ^ אלון חכמון, ‏תיק 4000: פילבר חתם על הסכם עד מדינה, צפוי למסור עדות מפורטת, באתר מעריב השבוע, 21 בפברואר 2018
  11. ^ אלי סניור, ניר חפץ עד מדינה: לא יישלח לכלא ולא ישלם קנס, באתר ynet, 5 במרץ 2018