חיים שאול ברוק
 | |
| לידה |
17 באוגוסט 1894 ט"ו באב תרנ"ד  |
|---|---|
| פטירה |
14 באפריל 1965 (בגיל 70) י"ב בניסן תשכ"ה |
| מקום קבורה | בית העלמין הישן, ראשון לציון |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | זוויהל, תל אביב, ראשון לציון |
| תקופת הפעילות |
? – 14 באפריל 1965 |
| השתייכות |
חסידות חב"ד |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
| תפקידים נוספים | משפיע, ורב קהילת חב"ד בראשון לציון |
| רבותיו | שמואל גרונם אסתרמן |
  | |
הרב חיים שאול ברוק (בחייו הוכר כשאול ברוק; נהגה: שׁוֹאֶל[1]; ט"ו באב תרנ"ד, 17 באוגוסט 1894 - י"ב בניסן תשכ"ה, 14 באפריל 1965) היה ראש ישיבות חב"ד "אחי תמימים" בתל אביב ובראשון לציון, רב קהילת חב"ד בראשון לציון ומשפיע חב"די מרכזי בישראל; רבים ממשליו ואמרותיו בעת התוועדויותיו נכנסו לפולקלור החב"די.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיירה סנובסק, לר' ישראל בן ציון ולגיטל לאה, נכדת הרב שאול יהודה ליב הכהן ליבין (מרבני העיר חברון). בלידתו נקרא שאול, על שם סבו, אך לאחר עשרות שנים עקב מחלה קשה, נוסף לו השם חיים.
משנת ה'תרס"ט (1909) למד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ', לצד המשפיע הרב שמואל גרונם אסתרמן, עסק בלימוד ספר התניא, ובחסידות של הרבי שלום דובער שניאורסון; ביאוריו ומאמריו על הספר הועלו על הכתב אחרי שנים, והם נדפסו בספר על תולדות חייו. בהיותו בן 16 חלה אביו במחלת הטיפוס, חזר מנדודיו לביתו שבסנובסק, ונפטר מספר ימים לאחר חג הפסח; ברוק סירב לבקשת משפחתו לחזור אל ביתו ולסייע בפרנסת המשפחה, ונשאר ללמוד בישיבה.
בשנת ה'תרע"ו (1915) נשא את צביה בת מנחם מענדל קרסניק[2], חסיד חב"ד ומלמד בעיירה ביישינקוביץ. לאחר נישואיו מונה לרב העיירה אלינוי (פלך ויטבסק, בלארוס). באותם ימים החלו הקומוניסטים ברדיפת כלי הקודש בכלל והרבנים בפרט; הוא כיהן כשמונה שנים כרב למרות רדיפותיהם, אך בהדרגה נעשתה הפעילות חשאית יותר ויותר.
בחורף תרפ"ח (1928) נסע בהוראת האדמו"ר הריי"צ לעיירת זוויהל, כדי לפתוח את ישיבת תומכי תמימים במקום. הוא שימש כראש ישיבה, משפיע ומשגיח. בתחילת חודש טבת תרפ"ט נעצר על ידי משלחת של שישה אנשים (ראש העיר, 3 אנשי יבסקציה, איש ג.פ.או. ושוטר) ונשלח למאסר. בפסח אותה שנה נשפט במשפט פומבי בפני אלפיים איש; המשפט ארך כשבע שעות, ובו הואשם שלימד תורה לנערים. הוא נשפט לתשעה חודשי עבודת כפייה, ולאחר מכן גלות של חמש שנים בעירו הקודמת אלינוי. לאחר קבלת בקשתו להעביר את מקום גלותו לעיר ברדיצ'ב, הוא עבר אליה בחודש סיון תרצ"א[3]. בשנת תרצ"ה (1935) הוקמה בעיר ישיבת "תומכי תמימים" על ידי יעקב ש"ץ (לימים חתנו של ברוק), וברוק התמנה למשפיע בישיבה זו.
בחורף ה'תרצ"ז (1936) הצליח ברוק לעזוב את ברית המועצות ועלה לישראל. הוא התיישב בראשון לציון ומונה לרב קהילת חב"ד בעיר. בחודש אייר תרצ"ח הקים הרב אליעזר קרסיק בתל אביב את ישיבת "אחי תמימים"; ברוק התמנה לראש הישיבה[4] ובה'ת"ש התמנה גם למשפיע בישיבה. בתשי"א עברה הישיבה ללוד; לפיכך הקים ברוק בחורף תשי"ב, עם מספר עסקנים, את ישיבת "אחי תמימים" בראשון לציון, בצריף ליד בית כנסת חב"ד בו שימש כראש ישיבה ומשפיע. לאחר מספר שנים גדלה הישיבה, ובחודש אב תשט"ז פתח ברוק את המבנה החדש שלה, שהוקם על שטח שתרם ר' יוסף שמוטקין. כעבור חמש שנים החל בהקמת בנין נוסף עבור הפנימייה של הישיבה.
בשנת תשי"ז נישא ברוק בשנית למינה גולדשמיד. נפטר לאחר מחלה בי"ב בניסן תשכ"ה, ונקבר בבית הקברות הישן בראשון לציון.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לברוק היו מאשתו הראשונה ארבע בנות ושני בנים: בתו מרת רבקה שץ- אשת התמים הרב יעקב ש"ץ שכיהן כראש ישיבת תומכי תמימים בחרקוב, נלקח למאסר בשנת תרצ"ח שממנו לא שב. אחרי 83 שנים נחשף תיק החקירה שלו בק.ג.ב. ושם הופיע שנרצח על ידי כיתת יורים בג' ניסן תרצ"ח.
עם נפילת מסך הברזל, עלתה אשתו לישראל בשנת תשנ"א והתגוררה באחרית ימיה בכפר חב"ד. נפטרה בו' מנחם אב ה'תש"ס ונטמנה בבית העלמין בראשון לציון בסמיכות לאביה.
בנו ר' מנחם מענדל ברוק חתן ר' מנחם מאניש שיינברגר מירושלים, עם עלותו לישראל נשלח על ידי הרבי הריי'ץ ללמוד בישיבת תורת אמת בירושלים תחת השפעת ר אלטר שימחאווישט, לאחר חתונתו עבר להתגורר בסמיכות לאביו בראשון לציון ועסק בניהול ישיבת אחי תמימים בראשון לציון, התגורר בירושלים בין השנים ה'תשכ"א- ה'תנש"א ולאחר מכן עבר להתגורר בכפר חב"ד, נפטר בי"ג בכסלו ה'תשס"ו בכפר חב"ד ונטמן לצד ביתו מרת יוכבד וילהלם בחלוקת חב"ד בהר המנוחות בירושלים.
בנו ר' ישראל ברוק (חתן של יצחק גרשטנקורן), נפטר בכפר חב"ד י"ג אדר א' ה'תש"ס ונטמן בבית העלמין בבני ברק לצד בניו וחמיו.
בתו מרת בלה אשת ר' יצחק גליצנשטיין- ירושלים.
בתו מרת אסתר אשת ר' מנחם שרגאי- באר שבע.
בתו מרת רחל (נפטרה כ"ד חשון תשפ"ב ונטמנה בבית עלמין גורדון בראשון לציון), אשת הרב משה צבי הלפרין, ממלא מקום חותנו כראש ישיבה ורב בראשון לציון (נפטר ליל יום הכיפורים תשנ"ה).
נכדתו, פנינה מושקוביץ - אשדוד (נפטרה י"ב טבת תשפ"ב).
נכדו הרב חיים שאול ברוק הוא מנהל "ועד הנחות בלשון הקודש", המוציאה לאור את סדרת הספרים תורת מנחם.
נכדו שניאור נהרג במלחמת ההתשה.
שני חיילים מצאצאיו נהרגו במלחמת חרבות ברזל, ישראל יודקין ושאול מויאל הי"ד.
מתלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יואל כהן
- הרב יעקב כ"ץ
- הרב מרדכי שלמה ברמן
- הרב ישראל דן טאוב
- הרב שלום דב ליפשיץ
- הרב שמואל אלעזר היילפרין
- הרב שמעון אליטוב
- הרב אורי בן שחר (חתן רבי ישכר דוב ליפשיץ)
- הרב זושא וילימובסקי (הפרטיזן)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר זיכרון לרב ברוק - ממכתביו, שיעורים בספר התניא שלו, רשימות מסיפוריו, מאמרים לזכרו ועוד, בעריכת הרב אורי בן שחר תשל"א
- אוצר החסידים - ארץ הקודש - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד, עמודים 199 - 173; בעריכת יוסף אשכנזי, תשע"ב
- מעשה חשב - תולדתו הרב חיים שאול ברוק, תדפיס בעריכת הרב מנחם מנדל קסטל
- ראשון לציון - סיפורה של קהילת חב"ד בראשון לציון, בעריכת ישראל אלפנביין, תשע"ה
- הרב יואל כהן בדרכי החסידים - מאמרים על דרכי החסידות ועולמה, עמודים 311–336, בהוצאת יחד, תשע"ה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זושא וולף, 70 שנה ל'אחי תמימים', באתר שטורעם
- ברוק חיים שאול באלבום המשפחות - עדת ראשון לציון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ השם 'חיים' התווסף בסוף חייו
- ^ נפטרה בטבת תשט"ז
- ^ על ימי גלותו בברדיצ'ב והקמת הישיבה במקום תדפיס מהספר מעשה חשב
- ^ "ימי תמימים" א' עמוד 107