תרבות כדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

סביב משחק הכדורגל קיימת תרבות ענפה. במדינות רבות הכדורגל מהווה חלק חשוב מן התרבות הפופולרית המקומית. שחקני הכדורגל המקצועיים הופכים פעמים רבות לכוכבים ולמודלים לחיקוי, וכלי תקשורת משדרים משחקי כדורגל ועוסקים בהם. במקרים לא מעטים, לשחקנים, מאמנים, קבוצות ונבחרות לאומיות מעמד של סמלים, המייצגים דבר מה שאינו קשור ישירות לכדורגל כמשחק, כמו מדינה, עיר, השתייכות אתנית, דרך התנהגות או אמונה כלשהי. ברוב המקרים לצבעים הרשמיים של הקבוצות יש מעמד ומקום מרכזי וחשוב מאוד בעניין הענף בכלל והקבוצות בפרט ובשל כך הצבעים משמשים לעיתים קרובות כסמל זיהוי חלופי לשם הקבוצה. מיליוני אנשים משחקים כדורגל בכל רחבי תבל, אף על פי שרובם לא מקבלים תשלום על כך. בשל אלמנטים אלו ואחרים הכדורגל נחשב לענף הספורט הפופולרי ביותר ובעל ההשפעה התרבותית הרבה ביותר בעולם.

על המגרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

"משחק הוגן"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"משחק הוגן" הוא פרויקט של פיפ"א המקדם את הרוח הספורטיבית ומניעת האפליה במשחקי הכדורגל ואת הפחתת הגזענות במגרשים. התוכנית תומכת גם בנושאים שלא קשורים לכדורגל, בניסיון לתרום לצדקה ולתרום לגופים אשר תורמים לשיפור המצב בעולם. פיפ"א ואופ"א מעניקים את "פרס המשחק ההוגן" ("Fair Play award") למי שפועל לפי העקרונות הללו ויתרום לקהילה.

אוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אוהד (ספורט)

שירי אוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירי אוהדים נפוצים מאוד בקרב אוהדים, והם לרוב קליטים ובעלי 2-6 שורות. רוב שירי האוהדים מהללים את קבוצתם או את שחקניה. לקבוצות רבות גם יש שיר המייחד את הקבוצה, כמו "You'll Never Walk Alone" של ליברפול או ״מכור לרגעים איתך״ של אוהדי הפועל ירושלים.

לעיתים קרובות לפני משחק בין שתי קבוצות המתחרות באותו אזור בטבלה או במשחק גביע, האוהדים מכינים שירים בגנות הקבוצה מבעוד מועד. לאחר משחק השרוכים יצא דיסק שלם שכולו שירי גנאי לקבוצת הפועל בית שאן ושחקנה, איתן טייב. בתקופת האינתיפאדה השנייה, שירים רבים בגנות שחקנים השתמשו במילה "ערבי" כמילת גנאי, בעקבות המצב הרגיש באותה תקופה.

אולטראס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אולטראס

למועדונים רבים יש קבוצות אולטראס - חבורות מאורגנות של אוהדים אדוקים. האולטראס מעודדים את הקבוצה במשך המשחק באמצעות שירים, תפאורה, דגלים, שלטים ואבוקות.

אוכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוהדים שצופים במשחק נהנים בדרך כלל מאוכל מלוח וקל להגשה כגון: גרעינים (לרוב גרעיני חמנית), טוגנים (צ'יפס), פופקורן. השתייה היא גם חלק דומיננטי בצפייה במשחק, וכוללת לרוב משקאות אלכוהוליים קלים כגון בירה, או משקאות מוגזים כגון קולה. יש החוגגים ניצחון גדול בשתיית יין או שמפניה.

ליגת החלומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ליגת החלומות

"ליגת החלומות" הוא שם של שעשועון ספורט נפוץ המתקיים במקביל לליגת כדורגל מסוימת (אמיתית) בו על האוהדים להרכיב קבוצת כדורגל במסגרת תקציב נתון, ומקבלים ניקוד לפי ביצועים האמיתיים בליגה הרלוונטית של השחקנים שבחרו. המנצח בכל שבוע זוכה בפרס והמנצח בסוף העונה זוכה בפרס גדול יותר. את השעשועון מארגנים לרוב כלי תקשורת העוסקים בספורט ואתרי אינטרנט העוסקים בכדורגל.

אלימות וגזענות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל ריבוי הלאומים והשחקנים הזרים בקבוצות בישראל ובאירופה, ובשל אופיו הקשוח של המשחק (בעיקר בקרב האוהדים), ישנה גזענות רבה וקריאות גנאי לשחקנים זרים באירופה, ולשחקנים ערבים בישראל.

באירופה הגזענות מתבטאת בעיקר כנגד שחורים או שחקנים ממדינות שהיו אויבות בעבר למדינות שהשחקנים משחקים בהם.

לעיתים קרובות הגזענות או התחרותיות בין הקבוצות נגררת לאלימות, שהובילה בעבר אף לרצח.

מקרה קיצוני אירע ב-26 בפברואר 2006 במשחק בליגה הספרדית בין ברצלונה, לבין המארחת, ריאל סרגוסה, במגרש הרומרדה, כאשר אוהדי סראגוסה קראו קריאות גנאי לעבר סמואל אטו, מה שגרם להפסקה קצרה במשחק, ואף לאיום מצידו של אטו לעזוב את המגרש.

ארגונים נגד גזענות בכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 הוקם הארגון "כדורגל נגד גזענות באירופה" (Football against racism in europe או FARE), במטרה למגר את הגזענות באמצעות משחקים בין קבוצות אתניות שונות, בעיקר של ילדים. הארגון מקבל סיוע מאופ"א ומהנציבות האירופית.

הפרויקט הישראלי-אנגלי בועטים את האלימות והגזענות מהכדורגל יוסד בשנת 2005 על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל, התאחדות הכדורגל של אנגליה ומרכז פרס לשלום, ומארגן מפגשים על המגרש בין ילדים ישראלים, ערבים ואנגלים, הפרויקט נתמך על ידי עסקנים ישראלים ואנגלים.

חברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפתחות הענף, הכדורגל השפיע גם על החיים שמחוצה לו, כאשר הוא מהווה דוגמאות למפגשים חברתיים בתרבות, רקע בסרטים, ערבוב בין כדורגל לאופנה, לבידור ולדת ועוד.

כדורגל באומנות, בספרות ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך המאה ה-20 הופקו סרטים רבים העוסקים באופן ישיר בכדורגל. אחד הסרטים המפורסמים שבהם הוא "בית חרושת לכדורגל" (באנגלית: The Football Factory) שמבוסס על ספרו של ג'ון קיו שמתאר את האובססיה של האנגלים לכדורגל והשני הוא הסרט "בלי חוקים". שני הסרטים מתארים את אורח החיים של האוהדים האנגלים הפנאטים שכולל בתוכו: צפייה במשחקי הכדורגל במגרשים, בילוי בפאב, שתיית בירה וקטטות בין אוהדים של קבוצות אחרות.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים רבים ברחבי העולם עוסקים בכדורגל. בין היתר, הביטלס הזכירו את מנג'ר מנצ'סטר יונייטד, מאט באזבי, בשיר, ובאחד מאלבומי פינק פלויד מופיע סימפול של אוהדי ליברפול שרים You'll Never Walk Alone. בארץ, זכור בעיקר אריק איינשטיין שהזכיר את הפועל תל אביב במספר שירים ואף ביצע שיר שמורכב משמות כדורגלנים, ואלה שמות.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע במיוחד הוא ספרו של ניק הורנבי "קדחת הדשא" (שידוע בעברית כ"אהבה על הדשא") המתאר את חייו של אוהד ארסנל. הספר אף הוסרט בקולנוע.

כדורגל בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקשורת כדורגל היא שם כולל לסיקור משחק הכדורגל בכלי התקשורת השונים. כיום סיקור ענף זה תופס חלק נכבד בכלי התקשורת בעולם.

סיקור הכדורגל בתקשורת מתחלק לכמה קטגוריות:

סיקור טלוויזיוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו סיקור כדורגל המובא בטלוויזיה. משחקי כדורגל מהליגות והטורנירים המרכזיים משודרים לרוב בשידורים ישירים ברחבי העולם, לרוב בערוצי הספורט אך לעיתים גם בערוצים הממלכתיים והמסחריים. את השידורים הישירים מלווים מספר אנשים:

  • שדר המתאר את מהלכו השוטף של המשחק. השדר לרוב הוא אישיות מתחום התקשורת, ולא מתחום הכדורגל עצמו.
  • פרשן - לצד השדר לרוב ישנו פרשן, המסביר לצופים על המתרחש, מבאר את המהלכים ומנתח את המערכים והטקטיקה. הפרשן לרוב הוא אישיות כדורגל - מאמן או שחקן עבר, כגון אנדי גריי, שלמה שרף ומוטי איווניר. לעיתים רחוקות בעמדת הפרשן משמש גם כן עיתונאי, כגון שגיא כהן.
  • שדרן קווים - לעיתים מלווה את השדר והפרשן שדר נוסף, הנמצא ליד ספסלי הקבוצות ומדי פעם עולה לשידור ומתאר את המתרחש שם. עתים ישנם שני שדרי קווים, כל אחד מלווה קבוצה אחרת.

בנוסף לתיאורים המילוליים, בשידור הישיר מופיעים כלי עזר גרפיים המשרתים את הצופה: לוח תוצאות המראה בכל רגע את התוצאה ואת הזמן, כתוביות המציגות את השחקנים וכו'. מדי פעם מופיעות גם סטטיסטיקות הקשורות למשחק ולשחקנים.

פעמים רבות את השידור הישיר מלוות תוכניות מיוחדות לסיקור המשחק לפניו, במחציתו ואחריו. תוכניות אלו, לרוב מורכבות מצוות של מגיש ומספר פרשנים, מנתחות את המשחק בדיעבד ולעיתים קרובות משדרות גם "כתבות צבע" הקשורות למשחק. דוגמאות בולטות הן "פורד סופר סאנדיי" בהגשת ריצ'רד קיז (מסקרת את משחקי הפרמייר ליג ברשת סקיי ניוז הבריטית) ו"אולפן ליגת האלופות" בהגשת מודי בר און (המסקרת את משחקי ליגת האלופות בערוץ הספורט הישראלי).

סיקור עיתונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיקור המובא בעיתון. ישנם שני סוגים של עיתונים המסקרים הכדורגל:

  • מדורי ספורט יומיים: לרוב מוספים של העיתונים היומיים, עוסקים בעיקר בהבאת פרטים יבשים כגון סיקורי משחקים, חדשות וראיונות עם מאמנים ושחקנים. לעיתים קרובות הם מפרסמים גם כתבות צבע וטורי פרשנות.
  • מגזינים: כתבי עת, לרוב ירחונים, המביאים כתבות צבע על עולם הכדורגל, אינם צמודים לפרטים יבשים ונותנים מקום נרחב לפרשנויות.

סיקור אינטרנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיקור המובא ברשת האינטרנט. דומה לסיקור העיתונאי, מלבד זאת שהיותו קיים בכל רגע ולא מדי תקופה מאפשר לו הבאת תוצאות ועדכונים באופן מהיר יותר, ולעיתים קרובות אף בזמן אמת.

כדורגלנים בברנז'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורגלנים מפורסמים רבים הפכו עם השנים לסלבריטאים ולאנשים המזוהים לא רק עם כדורגל. בין הדוגמאות הבולטות נמנים אריק קאנטונה שהחל אחרי פרישתו לככב בסרטי קולנוע, גארי ליניקר שהפך למגיש טלוויזיה ב-BBC, ודייוויד בקהאם שכיכב במספר קמפיינים של דוגמנות וזכה לעניין רב בתקשורת הבריטית והעולמית, בין השאר בגלל נישואיו לוויקטוריה אדמס מהספייס גירלז. בישראל, בין היתר, שמעון גרשון הוציא אלבום מוזיקלי, בוני גינצבורג הוא מגיש הספורט של הערוץ הראשון, איציק זוהר כיכב במספר תוכניות טלוויזיה ואייל ברקוביץ' הפך לאיש תקשורת ופרשן כדורגל.

כסף וכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצרים הקשורים לכדורגל נמכרים בכל העולם בצורות שונות. בין אם מדובר בכרטיסים למשחקים, רכישת מנויים לשידורי ספורט בטלוויזיה, קניית ציוד למשחק, צעצועים או העתקים של חולצות שחקנים נערצים - קשה להעריך את היקף הפעילות הכלכלית הקשורה במשחק. פיפ"א, הארגון המארגן הרשמי, מעריך את הכנסותיו בין השנים 2003 ו-2006 בכ-3,268 מיליון פרנקים שווייצריים (CHF), ומנגד את הוצאותיו בכ-2,422 מיליון CHF. בין ההכנסות ניתן למנות כ-1,660 מיליון CHF בזכות מכירת זכויות השידור של משחקי מונדיאל 2006, ו-714 מיליון CHF נוספים ממכירת זכויות פרסום ושיווק באצטדיונים במהלך הטורניר.[1]

טווח תקציבי מועדוני הכדורגל בעולם הוא רחב ולרוב הוא תלוי באזור בו הם נמצאים. רוב המועדונים המקצועיים זוכים ל"ספונסר", נותן חסות המפרסם על מדיהם את שמו ובתמורה נותן לקבוצה סכום קבוע. רווחים נוספים נמנים ממכירת זכויות שידור, פרסום באצטדיונים במהלך המשחקים, מוצרים נלווים ומכירת כרטיסים למשחקים. התקציבים הגדולים ביותר הם של המועדונים האירופיים הבכירים, כגון הבולטים בליגות הספרדית, הגרמנית, האיטלקית והאנגלית.[2]

העברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – העברות בכדורגל

דרך נוספת בה כסף רב מחליף ידיים בעולם הכדורגל היא העסקת השחקנים. מועדונים חותמים עם שחקניהם על חוזי תעסוקה למשך מספר שנים תמורת משכורת מסוימת, המבוססת בין השאר גם על הישגים אישיים או קבוצתיים אשר יתנו לשחקנים "בונוסים". לעיתים יחליט מועדון כי עדיף לו למכור את זכויותיו בחוזה של אחד משחקניו למועדון אחר בתמורה כספית. הדבר מוסדר דרך ההתאחדויות וברמות הבכירות הוא מערב סכומי כסף גבוהים במיוחד.

צדקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכדורגל הוא גם אמצעי עזר לתרומות וצדקה במקרים רבים. אחת התרומות הגדולות של פיפ"א היא פיתוח הספורט באזורים בעולם העומדים בפני קשיים ובעיות רבות, כמו מחסור בציוד. יתר על כן, משתף הארגון פעולה עם יוניצ"ף מאז שנת 1999, על ידי סיפוק ציוד וחומרים (הקשורים לכדורגל) שיחולק על ידי האומות המאוחדות.[3] ברחבי העולם נערכים משחקי ידידות למטרות צדקה מדי שנה בשיתוף כוכבי כדורגל.[4] במקרים מסוימים משחקים שכאלו אף הוסדרו לכדי טורניר של ממש מטעם ההתאחדות, כגון מגן הצדקה האנגלי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]