שבטים ילידים בברזיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Flag of Brazil.svg
ערך זה הוא חלק מסדרת
היסטוריה של ברזיל

שבטים ילידים

ברזיל הקולוניאלית

האימפריה הברזילאית

הרפובליקה הישנה (1889 - 1930)

פופוליזם ו"המדינה החדשה" (1930 - 1945)

דמוקרטיזציה ופיתוח (1945 - 1964)

דיקטטורה צבאית (1964 - 1985)

דמוקרטיזציה והיסטוריה עכשווית (1985 - הווה)

ברזיל

שבטי הילידים (האינדיאנים) מהווים חלק ניכר מהקבוצות האתניות שמרכיבות את החברה הברזילאית. האינדיאנים התיישבו בשטחים הכלולים כיום במדינת ברזיל לפני כ-8,000 שנה והיו שליטיה הבלעדיים עד הגעת המשלחת הפורטוגלית בראשותו של פדרו קברל בראשית המאה ה-16. בעת הגילוי, רוב האינדיאנים חיו חיי נוודים למחצה וכלכלתם התבססה על ציד, דיג, ליקוט מזון וחקלאות פרימיטיבית. רבים מתוך כ-2,000 השבטים והעמים שחיו בברזיל בעת הגילוי האירופאי נספו במלחמות, בטבח ובמחלות שהיו מנת חלקם עם הגעת האירופים. מספרם ירד מיותר ממיליון לפני הגעת קברל לכ-100,000 בשנות ה-50 של המאה ה-20.

רוב האינדיאנים ששרדו את צוק העתים נטמעו בחברה הברזיאלית החדשה. החל מאמצע המאה ה-20 הממשלה הברזיאלית השקיעה מאמצים ניכרים בפיתוח האינדיאנים והגנה על המיעוט ששמר על אורחות חייהם ביערות הגשם של האמזונס. בזכות התמיכה הממשלתית מספרם עלה לכדי 300,000 לקראת סוף המאה ה-20. במפקד אוכלוסין שנערך בשנת 2000 כ-700,000 ברזילאים סיווגו את עצמם בתור אינדיאנים.

שרידים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמעט כל התגליות הארכאולוגיות מתוארכות אחרי גל ההגירה הראשון לאמריקה. ילידי ברזיל לא פיתחו כתב ולא השתמשו באבן ליצירת פסליהם. לכן, כמעט כל העדויות לא שרדו את מהלך הדורות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור האינדיאנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינדיאנים משבט קראיה
צ'יפים בראיון לתקשורת בברזיל

מקור הילידים הברזילאים עדיין שנוי במחלוקת, אך רוב הארכאולוגים מסכימים שמקורם בגלי הגירה שבאו מאזור סיביר דרך מצר ברינג. עמדתם נתמכת בעדויות אנתרופולוגיות וגנטיות רבות. לדעת רוב החוקרים, ילידי ברזיל הגיעו בגל ההגירה הראשון שחצה את מצר ברינג בסביבות 9,000 לפנה"ס.

חוקרים אחדים טוענים שנמצאו שרידי אדם בני 20,000 שנה באמריקה, לכן לא ייתכן שבאו בגל הגירה שהתרחש כ-11,000 שנה לאחר מכן. הם מציינים את שלד לוזיאה כעדות שתומכת בהנחתם.

אינדיאנים בעת גילוי ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית המאה ה-16, ילידי ברזיל פיגרו בצורה קשה אחרי אירופה מבחינה טכנולוגית. הם השתמשו בכלי עצם ואבן להרכבת נשקיהם. הקדרות הייתה מפותחת יחסית לטכנולוגיות אחרות. הקדרים הברזילאים השתמשו בחומרים מתוחכמים על מנת ליצור כלים מהודרים לטקסים. חלק מהכלים היו מקושטים בציורים שונים. יחד עם זאת, הקדרים הבריזלאים לא השתמשו באובניים ליצירת כליהם.

כלכלתם של האינדיאנים התבססה בעיקר על ליקוט מזון, ציד ודיג. ילידי ברזיל לא בייתו בעלי חיים לתחבורה או חרישת שדה. לכן, החקלאות הייתה בחיתוליה. הגידולים העיקריים היו תירס וקסאווה.

אינדיאנים אחרי הגעת האירופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפורטוגלים הראשונים מצאו אוכלוסייה גדולה, ככל הנראה בת כמיליון בני אדם, בשטחה של ברזיל. המתיישבים הפורטוגלים הראשונים דיווחו על קבלת פנים יפה ותיאורי הקרקע והאינדיאנים משכו פורטוגלים נוספים לאזור.

סיר בישול בצורת טפיר של בני ה-Mapulu Waura המתגוררים ב-alto Xingu, מאטו גרוסו, ברזיל. הסיר הוא מתוך אוסף פרטי המוצג ביד הזיכרון לעמים הילידים, ברזיליה, ברזיל.

יחסי השכנות הטובים נגמרו תוך פרק זמן קצר. המתיישבים הפורטוגלים שאפו להתעשר בקולוניה הברזילאית ולשם כך טבחו באינדיאנים, גנבו את זהבם ואף שעבדום לעבודה במטעים. בנוסף לכך, רבבות אינדיאנים נספו במחלות שהפורטוגלים הביאו עמם מהעולם הישן, שכן המערכת החיסונית שלהם לא יכלה להתמודד עם מחלות אלו, שלא היו מוכרת בעולם החדש. השבטים שהצליחו לשרוד את הרדיפה הפורטוגלית נאלצו לברוח ליערות העד של האמזונאס. חוסר עמידותם של האינדיאנים לא אפשר להסתמך על כוח עבודתם במטעים, על כן פרח ושגשג סחר העבדים מאפריקה.

האינדיאנים כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-20 אימצה הממשלה הברזילאית גישה הומנית יותר והחלה להגן על האינדיאנים. במסגרת המאמצים לשיקום האוכלוסייה הוקמו מספר שמורות והוקם המוסד הלאומי למען האינדיאנים ("Fundação Nacional do Índio"). תפקידו לדאוג לפתרון הבעיות של האינדיאנים כגון הקצאת קרקעות הוגנת, מאבק באפליה ושמירה על זכויותיהם.

במסגרת זה השבט שוקורו זכה לאוטונומיה במקום מגוריהם.