עד אחד נאמן באיסורין
עד אחד נאמן באיסורין הוא כלל הלכתי, שמשמעותו שאדם אחד נאמן להעיד אם דבר מסוים מותר או אסור, זאת בשונה מדיני ממונות בהם נצרכים שני עדים כדי לקבוע את המציאות. לדוגמה, אם יש חתיכה שיש ספק האם היא חלב האסור באכילה, או שומן המותר, ואדם אחד מעיד שהיא של שומן, אדם זה נאמן על כך ומותר לאכול את החתיכה[1].
מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימות שלוש שיטות בראשונים במקור הלכה זו:
- רש"י במסכת גיטין[2] למד זאת מסברא, שכמו שהתורה האמינה לכל אחד על תרומה, שחיטה, ניקור הגיד והחלב, כך בכל האיסורים.
- ברש"י במסכת יבמות מובא מקור שונה, לשיטה זו מדובר בסברא, שאם לא כן אין לך יהודי שיכול לאכול אצל יהודי אחר[3].
- שיטה נוספת נמצאת בתוספות שכתבו שהמקור הוא הפסוק בתורה המורה כי הנדה סופרת את ימי נידתה בעצמה ”וספרה לה - לעצמה”, ומכאן שהיא עצמה נאמנת.[4]
הגבלות הכלל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לכלל זה יש מספר הגבלות:
- עד אחד לא נאמן באיסורין כאשר יש לו נגיעה אישית בדבר[5].
- ראיות ברורות סותרות עד אחד.
- עד אחד נאמן רק בדבר שהוא ספק ולא הוחזק באיסור אומנם אם בידו הדבר (לדוגמה: אדם מעיד על פרי שהוא מעושר, כיוון שהוא יכול לעשר אותו) נאמן אף כאשר הוחזק האיסור[6].
- בדיני אשת איש עריות עד אחד נאמן רק להתיר אך לא לאסור, כיוון שאין דבר שבערווה פחות משניים[7]. "דבר שבערווה", דהיינו בכל דיני אישות, כגון קידושין, גירושין ועדות על אשת איש שזנתה על מנת שתהיה אסורה לבעלה, אין עד אחד נאמן אלא רק שני עדים[8] - דין זה נלמד מגזירה שווה מממון – שכמו שבעדות ממון אין עד אחד נאמן אלא צריך שני עדים שיעידו, כך גם בענייני אישות צריך שני עדים שיעידו ולא מספיק עד אחד[9].
חילוק בין עדות לאסור לעדות להתיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
התוספות במסכת קידושין[10] טוען ש"עד אחד נאמן" נאמר רק להתיר, אבל לאסור נאמן רק בשני מקרים: "בידו לאסור" – יכול עכשיו לאסור דבר זה, וש"כנגדו שותק" ושתיקה כהודאה.
לשיטת רבינו תם[11], הרא"ש והמרדכי עד אחר נאמן תמיד גם לאסור, אלא אם כן אתחזק התירא (קיימת חזקה שהדבר מותר).
לדעת הרמב"ן נאמן לאסור גם את השני אמר "איני יודע", וגם כשאתחזק איסורא ואין בידו לתקנם.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוצר עדות באיסורין, יהודה דוב רוטנר. באתר "אוצר החכמה"
- האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים, חידושי סוגיות חלק י' "סוגיא עד אחד נאמן באיסורין". באתר "אוצר החכמה"
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמרים בנושא עד אחד, באתר ספריית אסיף
- הערך "עד אחד", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- הרב אחיקם קשת, הערך "עד אחד", באתר ויקישיבה, מתוך הספר קובץ יסודות וחקירות
- הרב זלמן נחמיה גולדברג, עד אחד נאמן באיסורין, באתר "ישיבה", י"ב כסלו תשס"ז
- הרב יאיר וסרטיל, נאמנות עד אחד באיסורים, באתר "ישיבה", סיוון תשע"ג
- הרב אשר וייס, עד אחד נאמן באיסורים, באתר מנחת אשר
- אביעד אברדם, עד אחד באיסורים באתר "דעת", מעליות כ"ט טבת תשס"ט
- יואב מייזלס, עד אחד נאמן באיסורין, באתר ישיבת מרכז הרב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ב', עמוד ב'
- ^ דף ב', עמוד ב', דיבור המתחיל "ומשני"
- ^ רש"י בתחילת פרק האשה רבה שבמסכת יבמות
- ^ תוספות במסכת גיטין, דף ב', עמוד ב' דיבור המתחיל "עד אחד נאמן באיסורין".
- ^ שו"ת נחלת דוד סימן כ"ו, הערה ראשונה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ב', עמוד ב'
- ^ תוספות מסכת קידושין, דף ס"ה, עמוד ב' דיברו המתחיל נטמאו טהרותיך; מסכת גיטין, דף ב', עמוד ב'
- ^ ”ואין דבר שבערוה פחות משנים” (תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ב', עמוד ב')
- ^ ”ת"ל כי מצא בה ערות דבר ולהלן הוא אומר על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר מה דבר האמור להלן על פי שנים עדים אף כאן על פי שניים” (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ג', עמוד ב')
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ס"ה, עמוד ב' בדיבור המתחיל "נטמאו".
- ^ ספר הישר סימן קי"ט