יהושע מגנס

**הרב יהושע מגנס**
	הרב יהושע מגנס בהכנסת ספר תורה; בישיבת מרכז הרב
לידה	1951 (בן 73 בערך); תשי"א; ארצות הברית
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת הדרום; ישיבת מרכז הרב ;
מקום פעילות	ירושלים, תל אביב, בני ברק
השתייכות	ציונות דתית
תחומי עיסוק	תלמוד, אמונה, חינוך
תפקידים נוספים	ר"מ בישיבת מרכז הרב; רב שיכונים א', ב' ו'ג' בבני ברק; ראש אולפנית תל אביב; ראש מדרשת בת-ציון
רבותיו	הרב צבי יהודה הכהן קוק; הרב אברהם שפירא; הרב שאול ישראלי; הרב שלום נתן רענן; הרב דוד כהן (הנזיר) ; הרב מרדכי פרום
חיבוריו	תורת שבת הארץ, תורת ישעי, תורת העולה, וכונן מקדשך, התפילה המתמדת ועוד (ראה להלן)
בת זוג	הרבנית יפה מגנס

הרב מאיר יהושע מגנס (נולד בשנת 1951) הוא ר"מ בישיבת מרכז הרב, מתלמידיו הקרובים של הרב אברהם שפירא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בארצות הברית לאביו הרב משה מרדכי, במקורו מחסידי אלכסנדר בעיירה ז'עלוב בפולין, ונקרא על שם סבו, אבי אמו, הרב מאיר יהושע רוזנברג, בנו של הרב יהודה יודל רוזנברג. דודו הוא ד"ר ישראל שלמה בן-מאיר. בשנות ה-60 עלה לישראל. למד בישיבת הדרום ובישיבת מרכז הרב, שבה למד שנים בחברותא עם הרב יעקב שפירא, ראש הישיבה כיום.

החל מכניסתו לישיבה נקשר לראש הישיבה הרב אברהם אלקנה שפירא, וכן לרב שלום נתן רענן^[1], לחתנו הרב מרדכי פרום, ולרב שאול ישראלי, עמו למדו בקביעות מדי יום שישי הוא והרב יעקב שפירא.^[^{דרוש מקור]}

לאחר נישואיו ועם פטירת חמיו, הרב שלום צוקרמן, כיהן הרב מגנס כרב שיכונים א'-ב'-ג' של הפועל המזרחי בבני ברק, כיורשו של חמיו. לאחר כעשר שנים הזמינו הרב אברהם שפירא לירושלים לשמש כר"מ במרכז הרב. במסגרת תפקידו בישיבה הוא גם אחראי לקבלת התלמידים לישיבה.

הרב מגנס עומד בראש תוכנית "הסדר מרכז", שבמסגרתה מתגייסים לשירות מקוצר בחורים מן הישיבות הגבוהות הציוניות.

עד לשנת תשע"ה כיהן הרב מגנס כרב אולפנית בני עקיבא תל אביב, שנוהלה על ידי אשתו, הרבנית יפה מגנס^[2], וכמחנך אחת מכיתות י"א שבאולפנית. בשנת תשע"ה פרשו שניהם מניהול האולפנית. הרב מגנס הוא ראש המדרשה לבנות "בת ציון" שייסד עם אשתו בשכונת קריית משה. הוא חבר בוועדת פרס הרב קוק ובאיחוד הרבנים למען ארץ ישראל.

הרב מגנס מתגורר בירושלים בבניין דירות ששייך לישיבת מרכז הרב.

משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשנתו בולטת ההערכה למסורת התורנית המועברת מגדול דור אחד למשנהו, ובפרט המסורת המועברת בין ראשי ישיבת מרכז הרב לדורותיה, מהרב קוק עד לרב אברהם שפירא. לאור זאת הוא מדגיש את חשיבות דרכה של ישיבת מרכז הרב, לעומת מגמה שקיימת לדבריו בחלקים מהציבור הציוני דתי לחדש דרכים שאינן מסתמכות על גדולי הדור ומנוגדות להדרכתם.

הרב אברהם שפירא היה מפנה את תלמידי הישיבה לשאול אותו שאלות הלכתיות, כיום פוסק הרב מגנס בשאלות ההלכתיות בישיבה.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורת העולה - ביאור לסימני ליל הסדר בספר "עולת ראיה" של הרב קוק, תשס"ו. מהדורה שנייה מורחבת יצאה בתשע"ח.
תורת ישעי - ביאור לסדר העבודה "אמיץ כח" על סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, תשס"ט
ביאור תורת המערכה ל"מערכה הגדולה" על הלכות שבת מאת רבי עקיבא איגר, תשע"א
תורת שבת הארץ - ביאור על המבוא לספר שבת הארץ של הרב קוק העוסק בהלכות שמיטה ובפרט בביסוס היתר המכירה, תשע"ד
וכונן מקדשך - על ענייני ימי בין המצרים. מכון מים חיים, תשע"ז
ימי שמונה - שיחות על חג החנוכה. מכון מים חיים, תשע"ח
בשוב ד' ציון - שיחות על מועדי אייר. מכון מים חיים, תשע"ח
מבקשי פניך - שיחות על הימים הנוראים. מכון מים חיים, תשפ"א.
התפילה המתמדת - על התפילה, על "ענייני תפילה" בהקדמה לעולת ראיה. מכון מים חיים, תשע"ט
דרך אמונה בחרתי - חשיבותה, דרך לימודה ובניין האמונה, סביב דברי הראי"ה קוק ב"מעט צרי". מכון מים חיים, תשפ"א