שומיי אוקאוה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שומיי אוקאוה
大川周明
OKAWA Shumei.jpg
לידה 6 בדצמבר 1886
יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בדצמבר 1957 (בגיל 71)
טוקיו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק בלשן, היסטוריון, מתרגם, סופר, מרצה באוניברסיטה, עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת טוקיו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יפנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
זהו שם יפני; שם המשפחה הוא אוקאוה.

שומיי אוקאוהיפנית: 大川 周明;‏ 6 בדצמבר 1886 - 24 בדצמבר 1957) היה סופר והוגה דעות לאומני יפני. בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה היה ידוע בשל מאמריו שעסקו בהיסטוריה של יפן, בפילוסופיה של הדת, בפילוסופיה הודית ובקולוניאליזם. נחשב כשייך לזרם הימני ביפן, אף כי הוא עצמו דחה הגדרה זו ותיאר את עצמו כאנטי קפיטליסט. אוקאוה הואשם בביצוע פשעי מלחמה אך האישום נגדו בוטל לאחר חוות דעת פסיכיאטרית שקבעה כי הוא אינו כשיר לעמוד לדין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו ופעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקאוה שומיי בצעירותו.
אוקאוה שומיי בבית המשפט.

אוקאוה נולד ב-6 בדצמבר 1886 בעיר סוקטה שבמחוז יאמאגטה ביפן. הוא למד ודות ופילוסופיה הודית קלאסית באוניברסיטת טוקיו וסיים את לימודיו ב-1911. עם סיום לימודיו החל לעבוד כמתרגם במטה הכללי של הצבא היפני הקיסרי. לאוקאוה היה ידע בשפות גרמנית, צרפתית, אנגלית, סנסקריט ופאלי.

בצעירותו נטה אוקאוה לדעות סוציאליסטיות, אך בקיץ של 1913 קרא את ספרו של הנרי קוטון "הודו החדשה", שגרם לו לזנוח את הקוסמופוליטיות ולפתח דעות שתמכו בפאן-אסייתיות - כלומר, האמונה באחדותם של העמים האסייתיים, בערכים האסייתיים ובהתנגדות לקולוניאליזם המערבי והאסלאמי באסיה. לאחר שנים בהן עסק בלימוד פילוסופיות זרות, הוא האמין כי הפתרון לבעיותיה החברתיות והפוליטיות של יפן טמון בברית עם תנועות העצמאות האסייתיות ובחזרה לערכים היפנים המסורתיים שקדמו להשפעות המערביות.

ב-1918 נסע אוקאוה לעבוד בחברת מסילת הרכבות הדרום מנצ'ורית. ב-1919 הוא ייסד יחד עם קיטה איקי את האגודה הפוליטית "יוזונשה" ("הנותרים"), באמצעותה הטיפו השניים לדעותיהם. ב-1920 החל ללמד היסטוריה באוניברסיטת טקושוקו, שם הוא פעל להקמת קבוצות סטודנטים לאומניות ואנטי קפיטליסטיות.

ב-1926 פרסם אוקאוה את ספרו המשמעותי והמשפיע ביותר "יפן ודרך היפנים" ("Nihon oyobi Nihonjin no michi"). הספר זכה להצלחה גדולה ועד סוף מלחמת העולם השנייה הודפס ב-46 מהדורות. בספרו טוען אוקאוה כי על יפן לעמוד בראש מדינות אסיה במאבקן כנגד האימפריאליזם המערבי. הוא מכיר בקדמה ובטכנולוגיה המערבית ואינו שולל אותן, אך מזהיר מפני ההשפעות המוסריות השליליות שמביא עימו המערב.

בתחילת שנות ה-30 היה אוקאוה מעורב במספר ניסיונות הפיכה ביפן, ביניהן תקרית מרץ - ניסיון הפיכה שארע במרץ 1931. על מעורבותו באירוע זה נשפט אוקאוה ונידון ל-5 שנות מאסר. לאחר שריצה שנתיים בלבד מתוך תקופת מעצרו, שוחרר אוקאוה והצטרף שוב לחברת מסילת הרכבות הדרום מנצ'ורית. ב-1939 הוא מונה לתפקיד פרופסור באוניברסיטת הוסיי (Hosei) שבטוקיו.

בשנים הבאות המשיך אוקאוה בפרסום ספרים ומאמרים רבים שעסקו בהתנגשות התרבויות הבלתי נמנעת לדבריו, בין המערב למזרח, ובתפקידה החשוב של יפן להגן ולשחרר את מדינות אסיה מהשפעתן המזיקה של ארצות הברית ושאר האומות המערביות. בניגוד להוגי דעות אחרים ביפן, אוקאוה לא התנגד לתיעוש ולהתפתחות הטכנולוגית, אך הוא האמין כי על עמי המזרח ויפן בכללם להיזהר מההשפעות המוסריות השליליות שמגיעות עימם.

האישום בפשעי מלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם השנייה הועמד אוקאוה לדין בבית הדין הבינלאומי הצבאי למזרח הרחוק שהוקם על ידי בעלות הברית בטוקיו, באישום של פשעי מלחמה מדרגה A (פשעים כנגד השלום). הוא היה הנאשם היחיד באישום זה שלא היה קצין צבא או פקיד ממשלתי. אוקאוה תואר בעיתונות המערבית כ"יוזף גבלס היפני" ונטען נגדו שהוא קידם ותמך במלחמה בין יפן לבין מעצמות המערב. בשימוע שנערך לו לפני המשפט טען אוקאוה כי אמונתו בפאן-אסייתיות אינה אמונה במלחמה.

מתחילת המשפט כפר אוקאוה בסמכותו של בית הדין. במהלך המשפט התנהג בצורה מוזרה שכללה הגעה לאולם בית המשפט כשהוא יחף ולבוש בפיג'מה והכאה בראשו של ראש הממשלה היפני הידקי טוג'ו, תוך שהוא צועק בגרמנית. בעקבות התנהגותו זו נבדק אוקאוה על ידי הפסיכיאטר האמריקאי דניאל יפה, שקבע כי הוא אינו כשיר לעמוד לדין. בשל חוות דעת זו קבע ראש הרכב השופטים סר ויליאם ווב כי האישומים נגד אוקאוה יבוטלו. רבים חושבים עד היום כי התנהגותו של אוקאוה הייתה לא יותר מאשר ניסיון לחמוק ממשפט.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו ממעצר, אושפז אוקאוה בבית חולים של הצבא האמריקאי, שם נקבע כי הוא סובל מחוסר יציבות נפשית שנגרם כתוצאה ממחלת העגבת. הוא הועבר לבית חולים פסיכיאטרי בטוקיו, שם בילה את זמנו בכתיבת תרגום של ספר הקוראן ליפנית. הוא שוחרר מבית החולים ב-1948.

באוקטובר 1957 ביקש ראש ממשלת הודו ג'ווהרלל נהרו להיפגש עם אוקאוה במהלך ביקורו ביפן, אך בשל מצבו הבריאותי הקשה של אוקאוה לא יצאה הפגישה אל הפועל. אוקאוה מת חודשיים לאחר מכן, ב-24 בדצמבר 1957, כשהוא בן 71.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שומיי אוקאוה בוויקישיתוף