שושלת פיאסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שחזור של סמל השושלת פיאסט

שושלת פיאסטפולנית: Piastowie) היא השושלת הראשונה ששלטה בפולין, מיסודה של פיאסט העגלן (פיאסט קולוג'יי) או פיאסט אוראץ', בן חושציסקו, החצי-אגדי. לפי האגדה בנו של פיאסט, שמוביט היה הנסיך הראשון של שבט פולאן. צאצאיו היו לסטק ושמומיסל. השליט הראשון משושלת זו שזהותו נחשבת ודאית מבחינה היסטורית היה הנסיך מיישקו הראשוןמאה ה-10). השושלת פיאסט שלטה בפולין מסביבות שנת 960 עד שנת 1370, שנת מותו של המלך קז'ימייז' הגדול. ענפים של שושלת זו המשיכו לשלוט בדוכסות מזוביה ובדוכסויות של שלזיה החל משנת 1370 ועד מותו של הנציג הפיאסטי האחרון בשלזיה בשנת 1675 בני פיאסט התחתנו עם בני שושלות ומשפחות אצולה רבות ברחבי אירופה והחזיקו תארים רבים, אחדים מהם במסגרת האימפריה הרומית הקדושה.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוכסים והמלכים הראשונים של פולין החשיבו את עצמם צאצאים של דמות חצי אגדית בשם פיאסט קולוג'יי, שהוזכרה לראשונה ב"כרוניקות ומעשי הדוכסים והנסיכים הפולנים" (Cronicae et gesta ducum sive principum Polonorum) שנכתבה ב-1113 על ידי גאלוס אנונימוס. אולם במונח "שושלת פיאסט" השתמש לראשונה במאה ה-17 ההיסטוריון הפולני אדם נרושביץ'.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייתכן כי הנציג הראשון של משפחת פיאסט היה בן שבט פולאן, ששהה בסביבות שנת 940 בפולין גדול במצודת גייצי. כעבור זמן קצר בני פיאסט עברו לגור בגנייזנו, שם התנהלה חצרו של הנסיך מיישקו הראשון אחרי שנת 960. לפרק זמן מסוים שלטה שושלת פיאסט על אזורי פומרניה, בוהמיה, ולוזציה, וכן ברותניה או אוקראינה הטרנסקרפטית של ימינו (זקרפטיה) והאזור ספיש (ספש בהונגרית) או ציפס הנמצא בימינו בסלובקיה השליטים הראשונים נשאו את התואר דוכס או מלך.

המונרכיה הפולנית נאלצה להתמודד במערב עם מדיניות ההתפשטות של האימפריה הרומית הקדושה בעלת הלאום הגרמני. מלכים כדוגמת מיישקו הראשון, קז'ימייז' הראשון וולדיסלב הראשון הרמן, ניסו להגן על הממלכתם על ידי הסכמים, קבלת חסות ונישואים פוליטיים עם בני השושלת האוטונית והשושלת הסאלית. מדרום וממזרח עמדו מול הממלכה הפולנית שכנים בעלי עוצמה כמו שושלת פשמיסל הבוהמית, בית ארפאד ההונגרי והענף ההונגרי של בית אנז'ו ומאוחר יותר מדינת מסדר האבירים הטבטוני והדוכסות הגדולה של ליטא.

מעמד הפיאסטים נחלש זמנית בצורה ניכרת אחרי צוואתו של בולסלאב השלישי, עקום הפה. למשך 150 שנה התפצלה הממלכה לכמה דוכסויות, בעוד הדוכסים הפיאסטים נאבקו על כס מלכותם בקרקוב, בירת פולין קטן. דוכסים רבים כגון מיישקו השלישי הזקן, ולדיסלב השלישי או לשק הראשון הלבן הוכתרו, והודחו זמן קצר לאחר מכן. הענף הוותיק של הפיאסטים השזליים, צאצאים של הבן הבכור של בולסלב השלישי, ולדיסלב השני הגולה עברו תהליכים נפרדים והחל מן המאה ה-14 היו בני חסות של הכתר הבוהמי.

אחרי דעיכת הענף המלכותי הפולני והענף הפיאסטי הצעיר בשנת 1370, כתר פולין עבר לידי מלך מבית אנז'ו, לודוויק או לאיוש הראשון, מלך הונגריה, בנה של אליזבטה מפולין, אחותו של המלך קזימיר הגדול. הענף המזובי של הפיאסטים כבה עם מות הדוכס יאנוש השלישי בשנת 1526. השליט הפיאסטי האחרון היה גאורג וילהלם, דוכס ליגניץ, שנפטר בשנת 1675. דודו, אוגוסט מלגניצה, הפיאסט הזכר האחרון, נפטר בשנת 1679. הצאצאית החוקית האחרונה, הדוכסית קרולינה מלגניצה-בריג, נפטרה בשנת 1707 ונקברה במנזר טז'בניצה. עם זאת משפחות רבות, כמו למשל צאצאים לא חוקיים של דוכס שלזיה, אדם ונצסלאוס מציישין (16171574) ראו עצמם מיוחסים לשושלת פיאסט.

הסמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות שנת 1295 פשמישל השני השתמש בסמל עם עיט לבן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שושלת פיאסט בוויקישיתוף