קז'ימייז' השלישי, מלך פולין
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |||
| לידה |
30 באפריל 1310 קובאל, רפובליקת פולין  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
5 בנובמבר 1370 (בגיל 60) קרקוב, ממלכת פולין (1025–1385) | ||
| מקום קבורה |
Sepulchral monument of Casimir III the Great | ||
| מדינה |
פולין | ||
| השקפה דתית |
נצרות | ||
| בנות זוג |
Aldona of Lithuania (מ-19 באוקטובר 1325)
| ||
| ילדים |
Elizabeth of Poland, Duchess of Pomerania, Anna of Poland, Countess of Celje, Cunigunde of Poland, Niemierza Kazimierzowic | ||
| חתימה |
 | ||
| |||
  | |||
קז'ימייז' השלישי ובכינויו: "הגדול" (בפולנית: Kazimierz III Wielki; 30 באפריל 1310 – 5 בנובמבר 1370) היה מגדולי מלכי פולין.
המלך הפולני היחיד בהיסטוריה שזכה לשם "הגדול" היה קז'ימייז' השלישי, המלך האחרון של שושלת פיאסט. הוכתר למלך בקתדרלת קרקוב ב-1333. בתחילת מלכותו המצב הבינלאומי היה קשה ובכלל זה מלחמה עם המסדר הטבטוני ותביעתו של השליט הצ'כי לכס המלכות בפולין. למרות זה תחת שלטונו הפכה פולין למדינה חזקה באירופה של ימי הביניים. מיומנותו במדיניות חוץ וההחלטות שקיבל תרמו לפיתוח הכלכלי של הממלכה.[1]
הברית שלו עם הונגריה, שנשלטה על ידי גיסו צ'ארלס רוברט, עזרה לנרמל את היחסים עם הצ'כים. בקונגרס ויזגראד ב-1335 ויתר יוחנן מלוקסמבורג על תביעותיו לכתר הפולני. הצעד הבא היה להסדיר את היחסים עם האבירים הטבטוניים, לאחר חתימת הסכם השלום בקאליש ב-1343. זה אפשר למלך הפולני להתרכז בהצטרפות הליך-וולודימיר-רותניה לפולין, לאחר מותו של הנסיך יורי השני בולסלב טרוידן שנפטר ללא ילדים ב-1340, והבטיח את ירושתו לקזימיר הגדול שנתיים קודם לכן. פסגת מדיניות החוץ היעילה והדגשת תפקידה של פולין התרחשה בארגון ועידת מלכים בקרקוב ב-1364, בה נכחו הקיסר קרל הרביעי מלוקסמבורג, מלך הונגריה לואי מאנז'ו, מלכי דנמרק, קפריסין ומדינות רבות אחרות.[1]
ב-1340 הפך למלך רותניה, ועל תואר זה שמר במלחמות גליציה-ווהלין.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קז'ימייז' נולד בקובאל, לולדיסלב הראשון, מלך פולין ולידוויגה מקאליש. אשתו הראשונה הייתה אלדונה מליטא, בתו קוניגונדה נישאה ללודוויג השישי, דוכס בוואריה, בתו אליזבת נישאה לבוגיסלב החמישי מפומרניה. ב-1339 נפטרה אשתו אלונדה והוא נישא לאדלהיד מהסן, ממנה התגרש ב-1365 ונישא לכריסטינה ממנה התגרש באותה השנה ונישא לידוויגה.
קז'ימייז' מלך על פולין מ-1333, בגיל 23, עד מותו ב-1370. בתקופת שלטונו הביא את פולין לפריחה: הרחיב את שטחה ופיתח את כלכלתה. הוא פעל רבות למען מעמד האיכרים המשועבדים וזכה לכינוי "מלך העבדים". הוא דאג גם לבני המעמד העירוני ובתוכם היהודים שהיו מבוני העיר הפולנית. מן המפורסמות היא איגרתו של המלך משנת 1364, שבה הוא כותב:
"המלך נעתר לבקשת היהודים היושבים בכל ערי מלכות פולין" הואיל והוא "שואף להרבות תועלת אוצרו. ניתנת להם זכות הישיבה והתנועה, חירות המסחר והרשות להכניס ולהוציא סחורות וכן גם להלוות כסף בריבית, בעבוט ובאפותיקי."
— קז'ימייז' השלישי
בתקופתו נוסדה בקרקוב האוניברסיטה הראשונה במדינה.
עם מותו של קז'ימייז' הגדול הסתיימה עת שלטונה של שושלת פיאסט (המאה ה-8 – 1370).
קז'ימייז' ויהדות פולין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי הפולקלור היהודי-הפולני בתקופתו של קז'ימייז' נפוצה באירופה המגפה השחורה שהביאה למותם של מיליוני אנשים (1347-1351). במהלך המגפה הפגיעה בקהילות היהודיות הייתה נמוכה יותר, כנראה משום שהקפידו ליטול ידיים בבוקר.[2] למרות שלא נודעו סיבותיה ואופן התפשטותה. העובדה שהיהודים לא נדבקו במגפה הביאה להפצת עלילת דם בקרב הנוצרים לפיה היהודים הם שליחי השטן. כיום, רווחת הטענה כי בזמנים ההם ההיגיינה בקרב הקהילות היהודיות הייתה גבוהה בהרבה מאשר אצל שכניהם הנוצרים, וזאת בעקבות הדעה הרווחת באותו זמן בקרב מרבית האוכלוסייה הלא-יהודית שמקלחות הן מקור למחלות, ולכן יש להימנע מהן.[דרוש מקור]. זו הייתה תקופה של מלחמה במגפות חוזרות כשההגיינה של הציבור הרחב לא הייתה גבוהה וכמוה הידע הרפואי.[3]
בעקבות עלילה זו החלו לפרוץ פוגרומים ברחבי אירופה נגד הקהילות היהודיות, אשר בהיעדר תמיכת השלטונות והגנתן נפגעו רבות. על פי האגדה, באותן שנים הייתה למלך פולין, קז'ימייז', מאהבת יהודיה ושמה אסתרקה[4]. המאהבת שכנעה אותו לעזור לאחיה היהודים ולבנות להם רובע משלהם בבירת פולין דאז, קרקוב. המלך הסכים לבקשתה והורה על הקמת הרובע היהודי בקרקוב. בנוסף, נשלחו רצים אל כל הקהילות היהודיות בפולין ומחוצה לה שהזמינו את היהודים להגר אל הבירה. עדויות ברובע היהודי מצביעות על כך שבאותן שנים היגרו לרובע החדש קהילות יהודיות רבות מפולין וסביבתה, ואף ממקומות מרוחקים יותר כגון הולנד. ברובע החדש נתן המלך אוטונומיה ליהודים ואפשר להם חופש דת ושגשוג נרחבים שהיהודים לא זכו לו כלל לפני כן באירופה המזרחית.
אגדה נוספת מספרת כי לאות הוקרה על עזרתו ליהודים, ביקש קז'יימיז' שבבית הכנסת ברובע תתלה תמונה גדולה שלו שלפניה ישתחוו באי בית הכנסת. אנשי הרובע חששו מכך, משום שעל פי ההלכה קיים איסור על כך. כשהגיע המלך ביום מן הימים לבית הכנסת ולא ראה את תמונתו בכניסה הזדעזע ודרש הסבר. הסביר לו הרב באמצעות משל: התפילין הם עזר המקשר בין האדם לאלוהים, וכל יהודי מניח תפילין בכל יום, אך למרות זאת בשבת לא מניחים תפילין, מכיוון שבשבת רוח הקודש כבר שוכנת על הארץ כך שאין צורך בכלי העזר. לכן, המשיך הרב, תמונתך תלויה בבית הכנסת מדי יום, אך כאשר אתה עצמך מגיע איננו צריכים את התמונה ככלי עזר.
בתרבות המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]דמותו של המלך קז׳ימייז׳ הגדול מופיעה במשחק האסטרטגיה Civilization V כמנהיגה של פולין.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קז'ימייז' השלישי, מלך פולין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קז'ימייז' ה-3, (1310-1370), מלך פולין, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 DignityNews.eu, מלך פולין קזימיר הגדול (1310-1370), באתר DignityNews.eu - כבוד האדם, 2022-01-19
- ↑ דודו כהן, מה ההבדל בין שטיפה לנטילת ידיים?, באתר מאקו, 7 בנובמבר 2013
- ↑ “Ashes, ashes we all fall down”. A history of epidemics in Poland, Polish History, 2025-04-06 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ ראו בספר צמח דוד, שנה קל (1370), באתר HebrewBooks. לגבי מידת הנאמנות ההיסטורית של אגדה זו, ראו את עבודתו של חוקר הספרות חנא שמרוק, "המגעים בין הספרות הפולנית לבין ספרות יידיש: על פי סיפור אסתרקה וקאזימיר הגדול מלך פולין", ספרות יידיש בפולין: מחקרים ועיונים היסטוריים, ירושלים, מאגנס, תשמ"א, עמ' 205-279.
| אנציקלופדיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
|
