עמוס (סדרת לוויינים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עמוס הוא שמה של סדרת לווייני תקשורת אזרחיים[1] המתופעלים על ידי חברת חלל תקשורת. הלוויינים הראשונים בסדרה נבנו על ידי ההתעשייה האווירית לישראל. עם הזמן, השם "עמוס" ניתן גם ללוויינים בייצור זר (כגון עמוס 5, עמוס 7, עמוס 17) אשר מתופעלים על ידי חלל תקשורת.

לווייני עמוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוס 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 1

עמוס 1 הוא לוויין התקשורת הישראלי הראשון. פותח על ידי התעשייה האווירית לישראל, על בסיס הידע שנצבר בפיתוח לווייני הצילום אופק, עם תתי-מערכות של החברות DASA הגרמנית ו־Alcatel Espace הצרפתית. היוזמה העסקית לשיגורו לחלל הייתה של מאיר עמית ואחרים. שוגר ב־16 במאי 1996. הוא נמכר לחברת אינטלסאט בשנת 2009.

שימש בין השאר, לשירות טלוויזיה ישירות לבתים (DTH/DBS) על ידי חברת yes ואחרים בארץ, על ידי HBO וחברות נוספות באירופה. חלל תקשורת הצליחה במהירות למלא את כל יכולת השידור של עמוס 1 ואף צברה בקשות נוספות, אי לכך החליטה החברה להרחיב את פעילותה ולשם כך יזמה את עמוס 2, שכיום נמצא בבעלותה המלאה.

עמוס 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 2

עמוס 2 שוגר ב־28 בדצמבר 2003, והוא משרת לקוחות בשלושה אזורי שירות: המזרח התיכון (כולל ישראל), אירופה והחוף המזרחי של ארצות הברית. שירותי השידור והתקשורת שמעניק הלוויין כוללים: הפצת שידורי טלוויזיה ורדיו ישירות לבתי הצופים (כמו השירותים שמציעה חברת YES הישראלית), הפצת שידורי טלוויזיה ורדיו למרכזי כבלים, הפצת שירותי אינטרנט, ושידור נתונים לרשתות תקשורת. הפרויקט שעלותו הוערכה בכ־150 מיליון דולר יצר הכנסות של כ־37 מיליון שקל עד תחילת 2005.

עמוס-1 ו-2 מוקמו בסמיכות האחד לשני (מעל קו האורך 4 מעלות מערב) על מנת ליצור מיקום משותף (CO LOCATION). מיקום משותף זה איפשר למשתמשי הלוויין להגדיל את יכולות השימוש בו, ללא צורך באנטנה נוספת. כעת עמוס-3 מחליף את עמוס-1 ונמצא בסמיכות ללוויין עמוס-2. עמוס 2 סיים את חייו המסחריים באפריל 2017, וביצע תמרון התרחקות מהחגורה הגיאוסטציונארית. הלקוחות הועברו ללוויני עמוס 3 ועמוס 7.[2]

עמוס 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 3

עמוס 3 שוגר ב-28 באפריל 2008. מטרתו הייתה להחליף את עמוס-1 שהוצא משירות ואף להגדיל את יכולות התקשורת הלוויינית של "חלל תקשורת".

עמוס 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 4

עמוס 4 שוגר ב-31 באוגוסט 2013. פעילותו מיועדת להתבסס על אזור דרום אסיה.

עמוס i5[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 בנובמבר 2009 הודיעה חברת חלל תקשורת כי על מנת לענות לביקושים מוקדמים עבור שירותי עמוס 5 באפריקה, הגיעה החברה להסכם זמני להעברה ולהצבת לוויין תקשורת משומש מתוצרת חברת בת של לוקהיד מרטין ששוגר כבר ב-1995 מסין בשם AsiaSat2 למתן שירותים באפריקה בהקדם עד שישוגר עמוס 5 ב-2011. הלוויין ששמו הוחלף לעמוס i5 ונחכר לכשנה וחצי, הוצב בדצמבר 2009, בנקודה בחלל אליה שוגר בהמשך הלוויין עמוס 5. החברה החלה לספק באמצעותו שרותי תקשורת לוויינית מוקדמים באפריקה בינואר 2010, ללקוחותיה שהמתינו להפעלתו המסחרית של עמוס 5 (ששוגר בסוף 2011). הלוויין איבד את אמינותו התפעולית מוקדם מהצפוי בשל מחסור בדלק לתמרוניו חודשים מספר לפני שעמוס 5 שוגר ולכן חלל תקשורת העבירה את הלקוחות שקיבלו שרות באמצעותו, ללוויינים אחרים למשך מספר חודשים. לאחר ששוגר עמוס 5 והושלמו בדיקות המערכות שלו, הועברו אליו הלקוחות.

עמוס 5[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 5

עמוס 5 פותח על ידי חברת Reshetnev הרוסית כשחלקים ממנו נבנו גם בחברת אלקאטל אלניה ספייס האיטלקית. הוא שוגר מקזחסטן ב-11 בדצמבר 2011, לאחר שתאריך השיגור המיועד המקורי נדחה במספר חודשים מפאת עיכובים בהרכבתו. פעילותו מיועדת לשרת בעיקר לקוחות מיבשת אפריקה.

ב-21 בנובמבר 2015 בשעה 06:45 בבוקר שעון ישראל אבד הקשר עם הלווין ובעקבות כך הופסקו השירותים שסופקו דרכו, ב-15 בדצמבר 2015 הודיעה חלל תקשורת שהכשל הוא מוחלט וסופי ואין יכולת להחזירו לפעולה.

עמוס 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 6

היה מיועד להחליף את לוייני עמוס 2 ועמוס 3 המשרתים לקוחות מאירופה וישראל וגם לשרת לקוחות מאזור יבשת אפריקה יחד עם עמוס 5. באוקטובר 2015 נודע כי חברת פייסבוק שכרה כ-40 אחוז מיכולות תעבורת האינטרנט של הלוויין למספר שנים תמורת סכום של 95 מיליון דולר לצורך מיזם חברתי של חיבור מדינות מתפתחות באפריקה לרשת האינטרנט גם ללא תשתיות פיזיות כמו כבלי תקשורת.

ב-1 בספטמבר 2016 נהרס הלוויין כליל בעת פיצוץ שאירע במשגר הטיל פאלקון 9 של חברת ספייס איקס במהלך ניסוי, יומיים לפני שנועד לשגרו לחלל.[3]

עמוס 7[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 2016 שכרה חלל תקשורת את AsiaSat 8 (מתוצרת לוראל, שוגר מארה"ב ב-2014), לאחר אובדן עמוס 6 כדי לספק ללקוחותיה שרות זמני (4 שנים עם אופציה לשנה נוספת) במקום עמוס 6. חלל מיתגה את הלוויין בשם עמוס 7. הלוויין הוצב מחדש בנקודה 4 מעלות מערב (סמוך ללוויין עמוס 3) ולאחר שעבר סדרת בדיקות לתקינותו החלה הפעלתו המסחרית ב-27 בפברואר 2017.[4] פעילותו נועדה להחליף את מרבית שירותי התקשורת שסיפקו עמוס 2, עמוס 5 וחלק מהפעילות שיועדה לעמוס 6 וצפוי לפעול עד שישוגר לחלל עמוס 8.

עמוס 17[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאריך 21 בדצמבר 2016 חברת חלל תקשורת דיווחה כי התקשרה בהסכם עם קבוצת "בואינג" לפיו הזמינה החברה מבואינג את ייצור הלוויין עמוס 17 ומערכותיו ושירותים נוספים תמורת כ- 153 מיליון דולר.(נכון ל-2018, עלות הפרויקט עומדת על 192 מיליון דולר[5]).

שיגור הלוויין מתוכנן להתבצע ברבעון הראשון של שנת 2019 במשגר מסוג פאלקון 9 ויוצב בחלל במיקום של הלוויין עמוס 5, ויספק שירותי תקשורת לאפריקה, למזרח התיכון ולאירופה. הלוויין נקרא על שם הנקודה  הגיאוסטציונרית 17E המיועדת לו. אורך חיי הלוויין מתוכנן ל-15 שנים לפחות כשעלות השנתית הצפויה כ-5 מיליון דולר.

במידה וחברת חלל לא תשגר עד שנת 2020 לוויין שיוצב במיקום של לוויין עמוס 5 היא תאבד את המקום שיוחזר לחלוקה מחדש.

עמוס 8[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2018 חלל תקשורת הודיעה כי הלוויין עמוס 8 יבנה על ידי חברת לוראל (LORAL/SYSTEMS SPACE) בעלות של כ-112 מיליון דולר. הלוויין יועד לשיגור ב-2020 במשגר מסוג פאלקון 9 ומיועד להחליף את עמוס 6.[6]. יש לציין שלוראל אף בנתה את הלוויין אסיה סאט 8 שהוחכר על ידי חלל תקשורת וכונה "עמוס 7".

באפריל 2018, לאחר בחירת חברת SSL כאחראית על לוויין עמוס 8, הודיעה התעשייה האווירית כי היא מנסה לקדם את תכנון ושיגור לוויין תקשורת באופן עצמי ואף לאתר עבורו לקוחות ממשלתיים ופרטיים[7]. תוכנית זאת זכתה לגיבוי ממשלתי שאף התייחסה ללוויין כ"לוויין לאומי" (ולא כ"לוויין מסחרי") שנועד לספק שירותי תקשורת עבור הממשלה וגופים ציבוריים נוספים בישראל כגון צה"ל מלבד לקוחותיו המסחריים.

ב-3 בספטמבר 2018 פורסם כי התקבלה החלטה לבנות את הלוויין שייקרא "עמוס 8" על ידי התעשייה האווירית בישראל במימון חלקי של הממשלה (דרך משרד הביטחון ומשרד המדע). הלוויין שמיועד לשיגור ככל הנראה בסוף 2021, ונועד להיות בעל יכולות דיגיטליות מתקדמות.[8][9]

עמוס E[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס E

נכון ל-2018, לוויין זה נמצא בשלבי תכנון ופיתוח בתעשייה האווירית. הוא יועד בתחילה לפרויקט עמוס 8 אך נמצא בשלבי תכנון בלבד וכולל מערכות הנעה המבוססות על מנוע יונים חשמלי שנועד להקטין את משקלו. חלק מהמערכות התקשורת המשופרות שמיועדות להשתלב בלוויין עמוס 8 תוכננו במסגרת פיתוח הלוויין הזה.

לחלל תקשורת אף קיימת תוכנית עתידית לשגר לוויין שיספק שירותי תקשורת לדרום ומרכז אמריקה וירחיב את הפריסה העולמית שלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ללווייני עמוס יש גם שימושים צבאיים אפשריים, כגון תקשורת עם מטוסי קרב במרחקים גדולים מישראל (מקור: אריה אגוזי, לוויין לכל מפקד, המוסף לשבת של "ידיעות אחרונות", 30.10.2009).
  2. ^ חלל תקשורת: לאחר 13 שנה, הלוויין עמוס 2 הגיע לסוף חייו המסחריים, אתר ספונסר, מבוסס על הודעת חלל תקשורת לבורסה לניירות ערך בתל אביב, מתאריך 2 באפריל 2017
  3. ^ הלוויין עמוס 6 הושמד; האם העסקה למכירת חלל לסינים בסכנה?, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2016
  4. ^ הלוויין עמוס 7 נכנס לפעילות בשירות חלל תקשורת, עמי דומבה, IsraelDefense, מה-27 בפברואר 2017
  5. ^ חלל תקשורת לא מחכה למשקיע: הודיעה על הנפקות הון וחוב עמרי כהן, 9 באפריל 2018
  6. ^ לוראל האמריקאית תייצר את עמוס 8; "תע"א הציעה מחיר לא תחרותי", דרור רייך, כלכליסט, 25 במרץ 2018
  7. ^ דה מרקר, גיא ארז, תעשייה אווירית נגד חלל תקשורת: מציעה לממשלה לבנות לוויין עצמאי 9 באפריל 2018
  8. ^ אבי בליזובסקי , ‏מי יפעיל את הלוויין עמוס 8 שעל מימונו החליטה הממשלה ביום ראשון השבוע (2/9/18)?, באתר "הידען", 3 בספטמבר 2018
  9. ^ לוויין כחול לבן: עמוס 8 ייוצר בישראל, באתר ynet, 3 בספטמבר 2018