עמוס (סדרת לוויינים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עמוס (מאנגלית: Affordable Modular Optimized Satellite AMOS) הוא שמה של סדרת לווייני תקשורת אזרחיים, המתופעלים על ידי חברת חלל תקשורת. הלוויינים הראשונים בסדרה נבנו על ידי התעשייה האווירית לישראל. עם הזמן, השם "עמוס" ניתן גם ללוויינים בייצור זר כעמוס 5, ועמוס 7, שמתופעלים על ידי חלל תקשורת וחלקם תוכננו על ידה כעמוס 17.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט לווייני עמוס החל בשנת 1981 ביוזמת מאיר עמית (לשעבר ראש המוסד ושר התקשורת), חזי כרמל וז'אן פרידמן (איש עסקים צרפתי). השלושה הקימו את "החברה הכללית לשירותי לוויין", וגייסו משקיעים נוספים בישראל ובארצות הברית[1]. בספרו האוטוביוגרפי "ראש בראש", כתב עמית שתחילה ביקשו לעניין את חברת פרצ'יילד האמריקאית בפרויקט (החברה בנתה בשנות ה-70 את לוויין התקשורת ATS-6). בשיחות עם הנהלת החברה התברר כי יש לשריין תחילה את המקום בשמיים (slot בשפה המקצועית), באמצעות איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי, אך באותן שנים רק ממשלות ולא חברות פרטיות, יכולו לשריין מקום בחלל. לכן עמית וכרמל פנו לשר התקשורת, מרדכי ציפורי, וקיבלו אישור של ממשלת ישראל לפעול בשמה. חברת פרצ'יילד לבסוף לא הייתה מעוניינת להשתתף בפרויקט והם שכרו את שירותיה של התעשייה האווירית לתכנון וייצור של לווייני התקשורת[2]. ב-1983 חתמו על הסכם עם מדינת ישראל על פיו הלוויינים יהיו בבעלות משרד התקשורת, והחברה הכללית לשירותי לוויין תספק את שירותי התקשורת באמצעות חברת "בזק" בישראל וללקוחות זרים. הפרויקט הושק רשמית בנובמבר 1984, בשם AMS - Affordable Modular Satellite[3][4]. היוזמה לפרויקט הייתה גם כתגובה לפרויקט "לוויין התקשורת הערבי" - Arabsat, יוזמה של הליגה הערבית שהושקה ב-1976 (אנ')[5].

פיתוח הלוויין נמשך מספר שנים במפעל מב"ת של התעשייה האווירית, במקביל לפיתוח לווייני הצילום מסדרת אופק[6]. ב־19 בספטמבר 1988, שוגר לוויין הניסוי אופק-1 והוכרז ששיגור עמוס-1 מתוכנן לשנת 1992 על ידי טיל אריאן של סוכנות החלל האירופית[7]. באוקטובר 1988, הודיע שר התקשורת גד יעקובי שכ-400 מיליון דולר הושקעו עד אז בפרויקט[8]. ביוני 1989 אישרו שר האוצר שמעון פרס ושר הביטחון יצחק רבין מתן ערבות ממשלתית לפרויקט, שכלל ערבות לביקושים מקומיים של חברת "בזק", ערוץ שתיים וחברות הטלוויזיה בכבלים בסך 10 מיליון דולר, וערבות לרכישת שירותים על ידי התעשייה האווירית בסך 5 מיליון דולר. חברות זרות שהיו שותפות בפרויקט התחייבו לתמוך בו בסך של 8.5 מיליון דולר[9]. במקביל הודיעה מערכת הביטחון שהלוויין אינו מתאים לצורכי צה"ל והיא לא תשתתף בפרויקט[10][11]. ביוני 1989 הוצג לראשונה פרויקט הלוויינים של התעשייה האווירית בסלון האווירי בפריז[12]. ביוני 1989 נוסדה גם חברת "חלל תקשורת", כדי לשווק את שירותי התקשורת של הלוויין, ולספק שירות ללקוחותיו. בעלי המניות בחברה באותה עת היו התעשייה האווירית, "החברה הכללית לשירותי לוויין", חברת גילת תקשורת ושותפים נוספים[13].

בנובמבר 1992, לנוכח קשיים בגיוס ההון למימון המשך פיתוח פרויקט "עמוס" (שעל פי ההערכות באותה עת הסתכם בכ-164 מיליון דולר), החליט דירקטוריון התעשייה האווירית לבטלו, אם משרד האוצר לא יבוא לעזרתה. בינואר 1993 קיבל האוצר את דרישות התעשייה האווירית, ביניהן מתן ערבות מדינה בסך 100 מיליון דולר לגיוס הון למימון הפרויקט. בספטמבר 1993 חתמה התעשייה האווירית על הסכם עם ממשלת ישראל בדבר חכירת 3 משיבים מתוך 7 שבלוויין (משיב, פיסת החומרה בלוויין, הכוללת 2 מקטעי חלל, אשר קולטת את השידור מהקרקע ומחזירה אותו לשידור בבתי המשתמשים). תקופת החכירה נקבעה ל-10 שנים בסכום כולל של 150 מיליון דולר[14].

שיגורו של "עמוס 1" נערך במאי 1996, בפיגור של כמעט שנה וחצי מהמתוכנן. באוקטובר 1999 פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת על הפרויקט שקבע כי שיגור "עמוס 1" היה הישג טכנולוגי, אך כישלון כלכלי. עלות הפרויקט הסתכמה במאות מיליוני דולרים, חריגה של 70% מהתקציב שאישר דירקטוריון התעשייה האווירית בפברואר 1991. מנתוני התעשייה האווירית, שפורסמו במרץ 1998, עלה כי ההפסד הצפוי במשך שנות הפרויקט מגיע לעשרות מיליוני דולרים, לעומת תחזיות לרווח של לפחות 115 מיליון דולר, שהוצגו למדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר בשנת 1991[14]. עם זאת, לאחר שהחל לפעול בהצלחה, חתמה חברת "חלל תקשורת" תוך חודשים ספורים על חוזים להשכרת שירותים מהלוויין עם לקוחות זרים מחוץ לישראל, בין השאר עם רשת הטלוויזיה האמריקאית HBO ששכרה חצי משיב באלומה האירופאית של הלווין. לקוחות אירופאיים נוספים שאיתם חתמה על חוזים כללו את חברת "אנטנה הונגריה", ערוץ ATV הפולני, ערוצי 7-ABC ו-19-TV מרומניה, וחברת SPACEWAY מגרמניה[15].

לאחר הצלחת שיגורו של "עמוס 1" והשכרת כל הקבילות שלו, המשיך הפרויקט לפעול על בסיסי כלכלי במימון השוק הפרטי, בהובלת חברת "חלל תקשורת". החברה חתמה על הסכם עם התעשייה האווירית לרכישת הלוויין "עמוס 2" תמורת כ-130 מיליון דולר ("עמוס 1" היה בבעלות התעשייה האווירית ולחברת "חלל תקשורת" היה רק זיכיון לשיווק שירותיו). העלות הכוללת של רכישת הלוויין והשיגור לחלל, לרבות רכישת פוליסת ביטוח, שיווק, הנהלה והוצאות ריבית, הייתה צפויה להסתכם ב-150 מיליון דולר. לצורך כך גייסה כ-55 מיליון דולר בהנפקת מניות ואיגרות חוב בבורסה לניירות ערך בתל אביב, בנוסף לקחה הלוואה בנקאית בסך 95 מיליון דולר, והון עצמי של כ-4 מיליון דולר. על פי התוכנית העסקית, שהציגה בעת ההנפקה סך פוטנציאל ההכנסות השנתי של "עמוס 2" עמד על עד כ-44 מיליון דולר. ובמשך תקופת חייו היה צפוי עמוס 2 להניב 300 מיליון דולר הכנסות מובטחות. הלקוחה העיקרית של הלוויין הייתה חברת YES, שהתחייבה מראש לשכור את שירותי תקשורת בסך 208 מיליון דולר למשך 11 שנים[16].

בינואר 2002 הודיעה התעשייה האווירית על עסקת ענק לאספקת 10 לווייני תקשורת מסוג "עמוס" לרפובליקה העממית של סין בעלות של כמיליארד דולר[17].

לווייני עמוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוס 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 1

עמוס 1 הוא לוויין התקשורת הישראלי שפותח על ידי התעשייה האווירית, וכלל תתי-מערכות של החברות DASA הגרמנית ו־Alcatel Espace הצרפתית. שוגר ב־16 במאי 1996. הוא נמכר לחברת אינטלסאט בשנת 2009 ויצא מכלל שימוש.

שימש בין השאר, לשירות טלוויזיה ישירות לבתים (DTH/DBS) על ידי חברת yes ואחרים בארץ, על ידי HBO וחברות נוספות באירופה. חלל תקשורת הצליחה במהירות למלא את כל יכולת השידור של עמוס 1 ואף צברה בקשות נוספות, אי לכך החליטה החברה להרחיב את פעילותה ולשם כך יזמה את עמוס 2, שכיום נמצא בבעלותה המלאה.

עמוס 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 2

עמוס 2 שוגר ב־28 בדצמבר 2003, והוא משרת לקוחות בשלושה אזורי שירות: המזרח התיכון (כולל ישראל), אירופה והחוף המזרחי של ארצות הברית. שירותי השידור והתקשורת שמעניק הלוויין כוללים: הפצת שידורי טלוויזיה ורדיו ישירות לבתי הצופים (כמו השירותים שמציעה חברת YES הישראלית), הפצת שידורי טלוויזיה ורדיו למרכזי כבלים, הפצת שירותי אינטרנט, ושידור נתונים לרשתות תקשורת. הפרויקט שעלותו הוערכה בכ־150 מיליון דולר יצר הכנסות של כ־37 מיליון שקל עד תחילת 2005.

עמוס-1 ו-2 מוקמו בסמיכות האחד לשני (מעל קו האורך 4 מעלות מערב) על מנת ליצור מיקום משותף (CO LOCATION). מיקום משותף זה איפשר למשתמשי הלוויין להגדיל את יכולות השימוש בו, ללא צורך באנטנה נוספת. כעת עמוס-3 מחליף את עמוס-1 ונמצא בסמיכות ללוויין עמוס-2. עמוס 2 סיים את חייו המסחריים באפריל 2017, וביצע תמרון התרחקות מהחגורה הגיאוסטציונארית. הלקוחות הועברו ללוויני עמוס 3 ועמוס 7[18].

עמוס 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 3

עמוס 3 שוגר ב-28 באפריל 2008. מטרתו הייתה להחליף את עמוס-1 שהוצא משירות ואף להגדיל את יכולות התקשורת הלוויינית של "חלל תקשורת". הלוויין מיועד לפעול עד 2026.

עמוס 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 4

עמוס 4 שוגר ב-31 באוגוסט 2013. משרת את אזור דרום-מזרח אסיה. הלוויין מיועד לשימוש עד 2025.

עמוס i5[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 בנובמבר 2009 הודיעה חברת חלל תקשורת כי על מנת לענות לביקושים מוקדמים עבור שירותי עמוס 5 באפריקה, הגיעה החברה להסכם זמני להעברה ולהצבת לוויין תקשורת משומש מתוצרת חברת בת של לוקהיד מרטין ששוגר כבר ב-1995 מסין בשם AsiaSat2 למתן שירותים באפריקה בהקדם עד שישוגר עמוס 5 ב-2011. הלוויין ששמו הוחלף לעמוס i5 ונחכר לכשנה וחצי, הוצב בדצמבר 2009, בנקודה בחלל אליה שוגר בהמשך הלוויין עמוס 5. החברה החלה לספק באמצעותו שרותי תקשורת לוויינית מוקדמים באפריקה בינואר 2010, ללקוחותיה שהמתינו להפעלתו המסחרית של עמוס 5 (ששוגר בסוף 2011). הלוויין איבד את אמינותו התפעולית מוקדם מהצפוי בשל מחסור בדלק לתמרוניו חודשים מספר לפני שעמוס 5 שוגר ולכן חלל תקשורת העבירה את הלקוחות שקיבלו שרות באמצעותו, ללוויינים אחרים למשך מספר חודשים. לאחר ששוגר עמוס 5 והושלמו בדיקות המערכות שלו, הועברו אליו הלקוחות.

עמוס 5[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 5

עמוס 5 פותח על ידי חברת Reshetnev הרוסית כשחלקים ממנו נבנו גם בחברת אלקאטל אלניה ספייס האיטלקית. הוא שוגר מקזחסטן ב-11 בדצמבר 2011, לאחר שתאריך השיגור המקורי נדחה במספר חודשים מפאת עיכובים בהרכבתו. פעילותו מיועדת לשרת בעיקר לקוחות מיבשת אפריקה.

ב-21 בנובמבר 2015 בשעה 06:45 בבוקר שעון ישראל אבד הקשר עם הלווין ובעקבות כך הופסקו השירותים שסופקו דרכו, ב-15 בדצמבר 2015 הודיעה חלל תקשורת שהכשל הוא מוחלט וסופי ואין יכולת להחזירו לפעולה.

עמוס 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 6

היה מיועד להחליף את לווייני עמוס 2 ועמוס 3 המשרתים לקוחות מאירופה וישראל וגם לשרת לקוחות מאזור יבשת אפריקה יחד עם עמוס 5. באוקטובר 2015 נודע כי חברת פייסבוק שכרה כ-40 אחוז מיכולות תעבורת האינטרנט של הלוויין למספר שנים תמורת סכום של 95 מיליון דולר לצורך מיזם חברתי של חיבור מדינות מתפתחות באפריקה לרשת האינטרנט גם ללא תשתיות פיזיות כמו כבלי תקשורת.

ב-1 בספטמבר 2016 נהרס הלוויין כליל בעת פיצוץ שאירע במשגר הטיל פאלקון 9 של חברת SpaceX במהלך ניסוי, יומיים לפני שנועד לשגרו לחלל[19].

עמוס 7[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 2016 שכרה חלל תקשורת את AsiaSat 8 (מתוצרת לוראל, שוגר מארצות הברית ב-2014), לאחר אובדן עמוס 6 כדי לספק ללקוחותיה שרות זמני (4 שנים עם אופציה לשנה נוספת, ובסך הכל אמור לפעול עד 2022) במקום עמוס 6. חלל מיתגה את הלוויין בשם עמוס 7. הלוויין הוצב מחדש בנקודה 4 מעלות מערב (סמוך ללוויין עמוס 3) ולאחר שעבר סדרת בדיקות לתקינותו החלה הפעלתו המסחרית ב-27 בפברואר 2017[20]. פעילותו נועדה להחליף את מרבית שירותי התקשורת שסיפקו עמוס 2, עמוס 5 וחלק מהפעילות שיועדה לעמוס 6 וצפוי לפעול בשירות חלל תקשורת עד פברואר 2022.

עמוס 17[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 17

ב-21 בדצמבר 2016 חברת חלל תקשורת דיווחה כי התקשרה בהסכם עם קבוצת "בואינג" לפיו הזמינה החברה מבואינג את ייצור הלוויין עמוס 17, מערכותיו ושירותים נוספים. נכון ל-2018, עלות הפרויקט עומדת על 192 מיליון דולר[21].

זהו לווין מתקדם ביותר עם מטע"ד סיפרתי (Digital Channelizer), שפועל בשלושה תחומי תדר ומאפשר קישוריות בין כל האלומות בכל תחומי התדרים. זהו הלווין הראשון עם מטע"ד מסוג HTS בתחום תדר C-band, מה שהופך אותו אטרקטיבי במיוחד למפעילי טלקום וממשלות.

הלוויין שוגר בהצלחה ב-7 באוגוסט 2019 בעזרת משגר מדגם פאלקון 9 של חברת SpaceX, לאחר עיכוב של מספר ימים עקב חשד לתקלה בשסתום אחד ממנועי המשגר[22]. הלוויין יספק כיסוי לשירותי תקשורת מתקדמים כולל הדור החמישי של הסלולר ואינטרנט עבור יבשת אפריקה, המזרח התיכון, וחלקים מאירופה ואסיה[23][24]. קו האורך הגאוגרפי מעליו הוא מרחף - 17° מזרח העניק ללוויין את זיהויו המספרי וזהה למסלול הגאוסטציונרי של הלוויין עמוס 5 שסיים את חייו ב-2015. אורך חיי הלוויין מתוכנן ל-20 שנים לפחות כשהעלות השנתית הצפויה עומדת על כ-5 מיליון דולר.

עמוס 8[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2018 חלל תקשורת הודיעה כי הלוויין עמוס 8 יבנה על ידי חברת לוראל (LORAL/SYSTEMS SPACE) בעלות של כ-112 מיליון דולר. הלוויין נועד לשיגור ב-2020 במשגר מסוג פאלקון 9 ומיועד להחליף את עמוס 6[25]. לוראל בנתה גם את הלוויין אסיה סאט 8 שהוחכר לחלל תקשורת וכונה "עמוס 7".

באפריל 2018, לאחר בחירת חברת SSL כאחראית על לוויין עמוס 8, הודיעה התעשייה האווירית כי היא מנסה לקדם את תכנון ושיגור לוויין תקשורת באופן עצמי ואף לאתר עבורו לקוחות ממשלתיים ופרטיים[26]. תוכנית זאת זכתה לגיבוי ממשלתי שאף התייחסה ללוויין כ"לוויין לאומי" (ולא כ"לוויין מסחרי") שנועד לספק שירותי תקשורת עבור הממשלה וגופים ציבוריים נוספים בישראל כגון צה"ל מלבד לקוחותיו המסחריים.

ב-3 בספטמבר 2018 פורסם כי התקבלה החלטה לבנות את הלוויין שייקרא "עמוס 8" על ידי התעשייה האווירית בישראל במימון חלקי של הממשלה (דרך משרד הביטחון ומשרד המדע). הלוויין שמיועד לשיגור ככל הנראה בסוף 2021, ונועד להיות בעל יכולות דיגיטליות מתקדמות[27][28].

ב-25 בספטמבר 2018 פורסם בבורסה על ידי חלל תקשורת כי החליטה שלא להעביר את תשלום המקדמה לבניית הלוויין לחברת לוראל, דבר שהביא לביטול החוזה של חלל תקשורת עם חברת לוראל לבניית הלוויין, צעד נוסף לקראת בנייתו ככל הנראה בישראל. כמו כן החברה גם ביטלה את ההסכם לשגרו על ידי חברת ספייס-X, אך עדיין חויבה לשגר את הלוויין עמוס 17 עם ספייס-X.

בדו"ח החברה שפורסם בדצמבר 2018 פורסם כי היא שוקלת להזמין לוויין שיחליף את עמוס 3 וישוגר עוד לפני תום פעילותו ב-2026.

במרץ 2019 הודיעה חברת "יס" כי בכוונתה להעביר בעתיד את פלטפורמת השידורים שלה מלווייני עמוס אל רשת האינטרנט מה שעשוי להקשות על מציאת לקוחות ישראליים שיחתמו על הסכם שימוש מסחרי בלוויין העתידי ומעמיד את ההיתכנות הכלכלית לבנייתו ושיגורו בסימן שאלה. בפברואר 2020 חברת "יס" הבהירה כי החוזה שלה לשידורי הלוויין באמצעות חלל תקשורת יהיו בתוקף עד ינואר 2026.

על פי דוחות "חלל תקשורת" על הרבעון הראשון של 2019 עולה שכל עוד ההחלטה של חברת "יס" לוותר על שידורי הלוויין בתוקף, היא תעדיף שלא לממן את פיתוח ושיגור הלוויין בשל מחסור בלקוח מרכזי מישראל ומכיוון שביכולתה לספק שירותי תקשורת לשאר לקוחותיה מלווייני עמוס 3 ועמוס 7. במקום זאת תבחן אלטרנטיבות השקעה אחרות כמו דחיית שיגור הלוויין הבא שמיועד לנקודת שיגור 4 מעלות מערב (היכן שממוקמים עמוס 3 ועמוס 7) עד 2026 (המועד בו עמוס 3 מיועד לצאת משירות) או תוכניתה לפתח ולשגר לוויין תקשורת שישרת לקוחות ממערב אפריקה ודרום אמריקה. כמו כן גם לא בטוח שהתעשייה האווירית היא זאת שתבנה אותו.

עמוס E[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס E

נכון ל-2018, נמצא בשלבי תכנון ופיתוח בתעשייה האווירית. הוא נועד בתחילה לפרויקט עמוס 8 אך נמצא בשלבי תכנון בלבד וכולל מערכות הנעה המבוססות על מנוע יונים חשמלי שנועד להקטין את משקלו. חלק מהמערכות התקשורת המשופרות שמיועדות להשתלב בלוויין עמוס 8 תוכננו במסגרת פיתוח הלוויין הזה.

לחלל תקשורת אף קיימת תוכנית עתידית לשגר לוויין שיספק שירותי תקשורת לדרום ומרכז אמריקה וירחיב את הפריסה העולמית שלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק דנון, ‏המיעוט בחברה הכללית לשירותי לוויין: בעלי השליטה נישלו אותנו מהניהול ומרוקנים נכסים, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2008
  2. ^ אמנון ברזילי, שחקן ישראלי חדש בחלל, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2001
  3. ^ אברהם פלג, שני לוייני תקשורת "כחול לבן" ייצרו על ידי התעשייה האוירית, מעריב, 11 בנובמבר 1984
  4. ^ אחר כל הוספה המילה Optimized כך ששם הפרויקט הפך ל-AMOS
  5. ^ רחל פרימור, לוויין תקשורת ערבי, מעריב, 3 במאי 1976
    הסכם לשיגור לוויין התקשורת הערבי "ערבסאט", דבר, 3 בדצמבר 1981
    עודד גרנות, על הפרק: הפעלת לוויין ערבי, מעריב, 3 בינואר 1977
  6. ^ ה'לביא' של פת נקרא 'עמוס', כותרת ראשית, 24 באוגוסט 1988
    מפעל מב"ת - הרווחי ביותר במפעלי התעשייה האווירית, באתר גלובס, 23 במאי 2000
    אמנון ברזילי, מפעל מב"ת של תע"א ייצר את הלוויין ארוס B ב-110 מ' ד', באתר הארץ, 29 ביולי 2001
  7. ^ דן ארקין, אופק-1:מי שיודע לקרוא - מבין אותו היטב, מעריב, 23 בספטמבר 1988
    אברהם פלג, הלוויין אופק 1 יסיים את מעופו, מעריב, 16 בנובמבר 1988
  8. ^ בתחנת הלוויינים, מעריב, 20 באוקטובר 1988
  9. ^ יוסי גרינשטיין, פרס: לוויין התקשורת "עמוס" יכניס את ישראל לתעשיית החלל, מעריב, 4 ביוני 1989
  10. ^ מערכת הביטחון לא תשתתף בניסוי לווין התקשורת עמום, מעריב, 12 באוקטובר 1988
  11. ^ עמנואל רוזן, קצין קשר ראשי: לוויין התקשורת "עמוס" אינו מתאים לצרכי צה"ל, מעריב, 22 במאי 1989
  12. ^ דן ארקין, ה"מיג" התרסק הרוסים הרוויחו, מעריב, 16 ביוני 1989
  13. ^ צביקה פז, ‏שכר הלימוד של גילת תקשורת, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2000
  14. ^ 1 2 שי שלו, ‏מבקר המדינה קבע: עמוס 1 הישג טכנולוגי, אך כישלון כלכלי, באתר גלובס, 17 במאי 2000
  15. ^ דרור מרום, ‏HBO תרכוש שירותים מלווין התקשורת עמוס, באתר גלובס, 31 בדצמבר 1996
  16. ^ שי שלו, ‏פרוייקט "נאסא ישראל" יוצא לדרך: ח.ל.ל מגייסת 226 מ' ש', באתר גלובס, 12 בספטמבר 2000
    שי שלו, ‏חברת ח.ל.ל מנסה לגייס 55 מיליון דולר באמצעות אג"ח למימון הלוויין "עמוס 2", באתר גלובס, 17 במאי 2000
  17. ^ דרור מרום, ‏עיסקת ענק בחלל: תע"א תספק לסין 10 לווייני תקשורת בכמיליארד דולר, באתר גלובס, 20 בינואר 2002דרור מרום, ‏תע"א תספק לסין שני לווייני תקשורת מסוג "עמוס" ב-180 מיליון דולר, באתר גלובס, 16 בינואר 2002
  18. ^ חלל תקשורת: לאחר 13 שנה, הלוויין עמוס 2 הגיע לסוף חייו המסחריים, אתר ספונסר, מבוסס על הודעת חלל תקשורת לבורסה לניירות ערך בתל אביב, מתאריך 2 באפריל 2017
  19. ^ הלוויין עמוס 6 הושמד; האם העסקה למכירת חלל לסינים בסכנה?, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2016
  20. ^ הלוויין עמוס 7 נכנס לפעילות בשירות חלל תקשורת, עמי דומבה, IsraelDefense, ‏27 בפברואר 2017
  21. ^ חלל תקשורת לא מחכה למשקיע: הודיעה על הנפקות הון וחוב עמרי כהן, 9 באפריל 2018
  22. ^ ירון דרוקמן, הלוויין עמוס 17 שוגר בהצלחה לחלל, באתר ynet, 7 באוגוסט 2019
  23. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, הספירה לאחור החלה: הלוויין עמוס 17 ישוגר הלילה לחלל, באתר וואלה! NEWS‏, 06 באוגוסט 2019
  24. ^ שיגור עמוס 17 נדחה בעקבות תקלה במשגר של ספייס אקס. סוכנות החלל הישראלית. 4 באוגוסט 2019
  25. ^ לוראל האמריקאית תייצר את עמוס 8; "תע"א הציעה מחיר לא תחרותי", דרור רייך, כלכליסט, 25 במרץ 2018
  26. ^ דה מרקר, גיא ארז, תעשייה אווירית נגד חלל תקשורת: מציעה לממשלה לבנות לוויין עצמאי 9 באפריל 2018
  27. ^ אבי בליזובסקי , ‏מי יפעיל את הלוויין עמוס 8 שעל מימונו החליטה הממשלה ביום ראשון השבוע (2/9/18)?, באתר "הידען", 3 בספטמבר 2018
  28. ^ לוויין כחול לבן: עמוס 8 ייוצר בישראל, באתר ynet, 3 בספטמבר 2018