שיחה:אבא קובנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Picture[עריכת קוד מקור]

Please upload the picture to the Commons. Best regards, --CopperKettle - שיחה 10:26, 29 במאי 2009 (IDT)

אני חושב שיש כאן טעות.[עריכת קוד מקור]

כתוב שהוא התחיל לעבוד ב-1972 בבית התפוצות, שנפתח רק 6 שנים אחר כך: "בשנת 1972 החל לעבוד בפרויקט בית התפוצות שנפתח בשנת 1978. היה האדם המרכזי בצוות זה. הוא זה שייצר את התכנים, כתב את התכנים, היה אוצר התערוכות ואחראי על התצוגות."


זה דווקא מאד הגיוני. הוא התחיל לעבוד בפרויקט. בשביל להקים את בית התפוצות עבדו כמה שנים טובות קודם להכין הכל. מיתר פלדמן - שיחה 11:45, 17 בספטמבר 2010 (IST)

ויטקה קמפנר[עריכת קוד מקור]

חסרה התייחסות לויטקה קמפנר - קובנר. אשתו הפרטיזנית והפסיכולוגית, שהצילה את חייו. Valleyofdawn - שיחה 11:34, 17 בספטמבר 2010 (IST)

הלאום של אבא קובנר[עריכת קוד מקור]

בסעיף הלאום כתוב "ישראלי". לא יהיה יותר מדויק שבסעיף הלאום יכתב כיהודי?EsB - שיחה 19:39, 28 בדצמבר 2011 (IST)

סופרלטיבים[עריכת קוד מקור]

נדמה לי שהסופרלטיבים לאבא קובנר, גם בתחילת הערך וגם בחלק על כתיבתו הם מוגזמים. לא בטוחה שהניסוח שלהם מותאם לאינציקלופדיה. ביטויים כגון "היה גדול משוררי הדור" הם קצת משונים, לא? מיתר - שיחה 15:37, 7 ביולי 2012 (IDT)

אבא קובנר וחבריו ובתי הסוהר של ירושלים[עריכת קוד מקור]

לפני שאני מכניס את הסיפור לערך אני מביא אותו כאן: לאחר כמה חודשי עבודה הצלחתי להוכיח שקובנר ושני חבריו למאסר, איש הפלי"ם ידידיה צפריר ואיש המוסד לעליה ב' חגי אבריאל - אכן נכלאו בירושלים בשני בתי הסוהר! קודם בקישלה ואחר כך לקראת שיחרורם גם במגרש הרוסים. אני מקווה שבתקופה הקרובה יוכנסו שמותיהם למוסיאון המחתרות, וייתווספו לרשימות הכלואים במגרש הרוסים. המקורות שבהם נעזרתי הם: עדויותיהם של אנשי הפלי"ם מארכיון הפלמ"ח, וספר הזיכרון לחגי אבריאל "חגי אבריאל פרקי חיים" 1973. Alosha38 - שיחה 20:46, 11 בנובמבר 2012 (IST)

המלחין בנימין ברעם ז"ל ללימור לבנת[עריכת קוד מקור]

בחודש מרס 2002 כתב המלחין בנימין ברעם מכתב גלוי לשרת החינוך לימור לבנת שבו מחה על קיפוח המוסיקה הרצינית ועל הקשיים בביצועה בארץ ועוד טענות כבדות. בין השאר הוא מספר על יצירתו לאחותי קטנה הפואמה של אבא קובנר:

רוב יצירותיי שכתבתי בשנים האחרונות זכו לביצועים אך ורק באוסטריה ובעיקר בגרמניה ואילו כאן לא היה כלום. הרשי לי לספר לך בהקשר זה שיצירתי "אחותי קטנה", לפי טקסט של אבא קובנר לקול וכלים זכתה בשנת 2000 לביצוע בכורה יוקרתי ביותר בבית האופרה הממלכתית של בוואריה במינכן, במסגרת הפסטיבל השנתי של האופרה בחודש יולי. אני מדבר כאן 'פרו דומו' משום שברצוני לציין שאירוע זה היה עבורי מרגש ביותר; הבאתי לקהל גרמני יצירה על השואה, המושרת בשפה העברית ומבוצעת ע"י זמרת גרמניה ונגנים גרמניים. אבל ההצלחה הגדולה שהיצירה זכתה לה בקהל וגם בביקורות הייתה מלווה גם בתחושת צער עמוק. היצירה לא זכתה לביצוע בכורה בארץ וגם עד עתה, למרות מאמצים רבים שנעשו על ידי וע"י אחרים, לא זכתה היצירה (למצו-סופרן, כינור, צ'לו, פסנתר) לביצוע בארץ.

המכתב הגלוי של בנימין ברעם נמצא כאן [1]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 12:40, 3 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 21:47, 13 במאי 2013 (IDT)

קובץ מוויקישיתוף שנמצא בשימוש בדף מועמד למחיקה[עריכת קוד מקור]

קובץ מוויקישיתוף שבשימוש בדף זה הועמד למחיקה:

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 02:45, 26 בדצמבר 2018 (IST)